תקנות הגאונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:46, 1 בספטמבר 2011

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופת הסבוראים והגאונים. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן תקנות חז"ל שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן בוזרו הסמכויות לכל קהילות ישראל, כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.

קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות שו"ת מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת הראשונים, אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,^[1] 19 תקנות,^[2] והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.^[3]

מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא חרם דרבנו גרשום. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.^[4]

רקע היסטורי

לאחר תקופת התלמוד, בסוף המאה ה-5 לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב הרמב"ם: ”כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.”^[5] לאור מעמד זה קיבלו תקנות חכמים מעמד מחייב ובלעדי.

תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה לא היה מקור סמכות אחיד ובלעדי ובמהלך תקופה זו לא נוצר קודקס הלכתי מחייב. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כך לדוגמה, כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.^[6]

עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל שכלל את הישיבות השונות. זאת בשונה מתקנות הקהילה שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה בוזרה ליחידות קהילתיות בתפוצות.^[7]

זהות המתקנים

במונח "תקנות הגאונים" מתייחסים לתקנות שתוקנו גם על ידי הסבוראים, שחיו כ-200 שנה בסיום תקופת התלמוד.

ככלל, רוב התקנות אינן מיוחסות לגאון מסוים, אלא ידוע שכך הונהג על ידי הגאונים ראשי הישיבות בבבל, וכך מקובל לפסוק.^[8] דבר זה בא לידי ביטוי בחיבורו של הרמב"ם, משנה תורה, בו הוא מביא בכמה מקומות דינים מתקנות הגאונים, אך אינו מייחס אותם לגאון מסוים.^[9]

תוקף הלכתי

צבי גרץ ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו הסנהדרין, ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.^[10] למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב יצחק אייזיק הלוי, מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן תשובות הלכתיות קזואיסטיות.^[1] לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחותה גם מזו של הסנהדרין.^[11]

”הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.”^[12]

כללי פסיקה

חרם דרבנו גרשום

לקריאה נוספת

ח. טיקוצ'ינסקי, תקנות הגאונים (בגרמנית), תורגם לעברית בידי מ. חבצלת, ירושלים, תש"כ
שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים, תשט"ו
הרב ישראל שציפנסקי, התקנות בישראל (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת מוסד הרב קוק, 1992
פרופ' אליאב שוחטמן, "לדרך קביעתן של תקנות הגאונים", בתוך: שנתון המשפט העברי (כרך יא-יב, עמ' 686-665), תשמ"ד-תשמ"ו

קישורים חיצוניים

ד"ר יהושע הורוביץ, בתי הדין בתקופת הגאונים, אתר דעת, במקור: מחניים, גיליון 13, תשנ"ו

הערות שוליים

^ ¹ ² הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.
^ טיקוצ'ינסקי, מצוטט אצל שציפנסקי, עמ' סב.
^ שציפנסקי, עמ' סא.
^ שו"ת הרא"ש, כלל מג, ח.
^ בהקדמה למשנה תורה.
^ שציפנסקי, עמ' ב-ג.
^ שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.
^ כך זה ברוב גדול של התקנות, למעט כמה, כדוגמת תקנת "גט מורדת" (מר רבא גאון ומר רב הונא) וגביית חובות ממטלטלים של יתומים (מרב רב הונא ומרב רב ביבו הלוי); שציפנסקי, עמ' ז.
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות נזקים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקים, פרק גזילה ואביד"ה, הלכות ה'–ו'; שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות משפטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות משפטים, פרק מלווה ולוו"ה, הלכות י"א–י"א; שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות נזקים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקים, פרק נזקי ממו"ן, הלכות ח'–י"ב ובמקומות נוספים.
^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, חלק ג, עמ' 137.
^ שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.
^ שו"ת הרשב"א, חלק ג, נ ע"א.

[דורות_ראשונים-1] ¹ ² הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.

[2] טיקוצ'ינסקי, מצוטט אצל שציפנסקי, עמ' סב.

[3] שציפנסקי, עמ' סא.

[4] שו"ת הרא"ש, כלל מג, ח.

[5] בהקדמה למשנה תורה.

[6] שציפנסקי, עמ' ב-ג.

[7] שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.

[8] כך זה ברוב גדול של התקנות, למעט כמה, כדוגמת תקנת "גט מורדת" (מר רבא גאון ומר רב הונא) וגביית חובות ממטלטלים של יתומים (מרב רב הונא ומרב רב ביבו הלוי); שציפנסקי, עמ' ז.

[9] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות נזקים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקים, פרק גזילה ואביד"ה, הלכות ה'–ו'; שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות משפטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות משפטים, פרק מלווה ולוו"ה, הלכות י"א–י"א; שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות נזקים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזקים, פרק נזקי ממו"ן, הלכות ח'–י"ב ובמקומות נוספים.

[10] צבי גרץ, דברי ימי ישראל, חלק ג, עמ' 137.

[11] שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.

[12] שו"ת הרשב"א, חלק ג, נ ע"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ===זהות המתקנים===
+במונח "תקנות הגאונים" מתייחסים לתקנות שתוקנו גם על ידי ה[[סבוראים]], שחיו כ-200 שנה בסיום תקופת התלמוד.
+ככלל, רוב התקנות אינן מיוחסות לגאון מסוים, אלא ידוע שכך הונהג על ידי הגאונים ראשי הישיבות בבבל, וכך מקובל לפסוק.{{הערה|כך זה ברוב גדול של התקנות, למעט כמה, כדוגמת תקנת "גט מורדת" ([[מר רבא גאון]] ו[[מר רב הונא]]) וגביית חובות ממטלטלים של יתומים ([[מרב רב הונא]] ו[[מרב רב ביבו הלוי]]); שציפנסקי, עמ' ז.}} דבר זה בא לידי ביטוי בחיבורו של ה[[רמב"ם]], [[משנה תורה]], בו הוא מביא בכמה מקומות דינים מתקנות הגאונים, אך אינו מייחס אותם לגאון מסוים.{{הערה|{{רמב"ם|נזקים|גזילה ואבידה|ה|ו}}; {{רמב"ם|משפטים|מלווה ולווה|יא|יא}}; {{רמב"ם|נזקים|נזקי ממון|ח|יב}} ובמקומות נוספים.}}
 ==תוקף הלכתי==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.