בטטה – הבדלי גרסאות

בטטה
מצב שימור
	מצב שימור: אין מספיק נתונים;
	מצב שימור: אין מספיק נתונים;
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	חבלבליים
סוג:	לפופית
מין:	בטטה
שם מדעי
	Ipomoea batatas; ‏לאמארק, 1793

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:14, 4 בספטמבר 2011

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בטטה (שם מדעי: Ipomoea batatas) הוא שמו העממי של לפופית נאכלת, ירק ממשפחת החבלבליים אשר שורשיו מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. הבטטה מכונה גם תפוח אדמה מתוק אך רחוקה למדי מבחינה בוטנית מתפוח האדמה (Solanum tuberosum). הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.

טקסונומיה

הבטטה היא כמעט המין היחיד במשפחת החבלבליים המשמש למאכל והיחיד שמשמש למאכל בהיקף נרחב. בטטה לא גדלה בר ולא זוהה לו עדיין אב קדמון ממנו הוא בוית. לבטטה זנים רבים השונים, בין השאר, בגודל השורש, צבע חיצוני ופנימי של השורש, זמן הגידול וצורת העלים^[2].

בגידול הבטטה ניכרים שלושה שלבים:

שלב ראשון - גידול איטי של ענפים מעל פני האדמה וגידול מהיר של שורשים המשתרעים לעומק
שלב שני - גידול מהיר של ענפים ועלים והתחלת יצירת שורש אגירה
שלב שלישי - הפסקת גידול הענפים וגידול מהיר של שורש האגירה

אורך השלבים תלוי באזור הגידול. באזור טרופי השלב הראשון הוא באורך של 4-7 שבועות, והשלב השני קצר. באקלימים אחרים השלב הראשון יכול לארוך עד 9.5 שבועות והשלב השני עד כ-6.5 שבועות. השלב השלישי נמשך עד סוף עונת הגידול^[3].

היסטוריה

מקורה של הבטטה באזור הטרופי של דרום אמריקה או מרכז אמריקה. השרידים הקדומים ביותר של בטטה, אשר בתיארוך פחמן-14 ניתן להם גיל של בין 8000-10000 שנה, נמצאו באזור צ'ילקה בפרו, אולם אין לדעת עליהם אם הם תוצאה של גידול או של לקיטה מהבר. שרידים של בטטה שזוהו בוודאות כמבויתים נמצאו בעמק קסמה בפרו ותוארכו לסביבות 2000 לפני הספירה. של פי ניתוח לשוני נטען שהבטטה רווחה באזורי המאיה של מרכז אמריקה בין 2600-1000 לפני הספירה. כאשר הגיעו האירופים לאמריקה הייתה הבטטה מזון מקובל אצל תושבי מרכז ודרום אמריקה, אך לא בצפון אמריקה. בשלב כלשהו, עוד לפני בא האירופים לאמריקה, הופץ הבטטה בפולינזיה. ישנם הטוענים, על סמך השם הדומה של הבטטה בדרום אמריקה ובפולינזיה, שהעברת הבטטה נעשתה על ידי אנשים, פולינזים שהגיעו לדרום אמריקה או דרום אמריקאים שהגיעו לפולינזיה. אחרים שוללים את המעבר של הבטטה על ידי אנשים, מכיוון שאין כמעט ממצאים אחרים דומים שסביר שהיו מועברים על ידי אנשים ביחד עם הבטטה. לטענתם, ייתכן שהשם של הבטטה הועבר על ידי הספרדים מפולינזיה לדרום אמריקה. בהתאם לכך הועלתה ההשערה שזרעי בטטה הועברו מאמריקה לפולינזיה ברגלי ציפורים או בסירה שנטרפה, הגם שאין ראיות ברורות לכך. השערה נוספת היא שזרעי בטטה צפו על זרמים באוקיינוס מדרום אמריקה לפולינזיה, שכן זרעי הבטטה יכולים לנבוט לאחר ציפה על מי ים. יש אפילו דעה, שכיום כמעט ונזנחה, שהבטטה הובאה על ידי הספרדים לפולינזיה לאחר גילוי אמריקה. הדעות חלוקות לגבי השאלה האם הבטטה הגיעה למלנזיה לפני הגעת האירופאים והספקות עוד יותר גדולים לגבי ההגעה לניו גיני^[4].

ככל הנראה, כבר כריסטופר קולומבוס פגש את הבטטה בהיספניולה וקובה והביא אותה לספרד, ממנה היא נפוצה על פני אירופה. הפורטגזים הפיצו את הבטטה האירופית לאפריקה, הודו ודרום מזרח אסיה והספרדים העבירו זן מקסיקני לפיליפינים לאחר שנת 1521. קיימת עדות שהבטטה נראתה בסין בקרבת הגבול עם בורמה כבר בשנת 1563, ומעריכים שהיא הגיעה לשם דרך היבשה מהודו, אולם הכניסה העיקרית של הבטטה לסין מיוחסת להגעתה למחוז פוג'יין מהפיליפינים לקראת סוף המאה ה-16. ליפן הובאה הבטטה לראשונה על ידי אנגלים בשנת 1615, אך לא זכתה לפופולריות ונזנחה. היא הובאה שוב בשנת 1674 מסין ושימשה למאבק ברעב. הבטטה המשיכה להיות מופצת ברחבי אסיה ואפריקה במאה ה-17 ובמאה ה-18^[5]. מכיוון שהספרדים והפורטוגזים השתמשו בשמות שונים לבטטה, ניתן להתחקות במידה מסוימת אחר מקור הבטטה באזור מסוים על פי השם שניתן לה במקום^[6].

גידול

קובץ:Sweetpotato5162.jpg

שדה בטטה

הבטטות נחשבת גידול המזון השביעי בחשיבותו בעולם והשורש השני בחשיבותו. היבול העולמי הגיע לכ-140 מליון טון בשנה בסביבות שנת 2000, כאשר כ-120 מליון טון גודלו בסין, אך ירד באופן חד לאור צמצום הייצור בסין לכ-75.8 מליון טון בשנת 2007. מגדלות חשובות נוספות הן אוגנדה, ניגריה, אינדונזיה, וייטנאם, הודו וטנזניה אשר בכל אחת גדלו בשנת 2007 בין 1-3 מליון טון^[7]. מדינות קטנות יותר בהן גידול הבטטה לנפש היא גבוהה הן: רואנדה, בורונדי, איי שלמה, טונגה וחלק מהאיים הקריביים^[8]. בישראל נמצא גידול הבטטות במגמת עלייה ובשנת 2005 גודלו בטטות על כ-8000 דונם עם תוצרת ממוצעת של 4 טון לדונם. יצוא הבטטות מישראל גדל מ-3000 טון בשנת 2000 למעל 12000 טון בשנת 2005. בטטות מגודלות בישראל בעיקר בשרון, בשער הנגב, חבל הבשור והערבה הדרומית.^[9]

למרות שהבטטה הגיעה במקורה מאזורים טרופיים, היא הצליחה להתאקלם באזורים רבים בין קוי רוחב 35 צפון ל-35 דרום, ומגובה פני הים עד 3000 מטר מעל פני הים. במקומות רבים הבטטה מגודלת על אדמות באיכות גרועה שאינן מתאימות לרוב הגידולים האחרים^[10].

שימושים

הבטטה משמשת למאכל אדם ולמאכל בהמה. בסין, כמחצית התוצרת משמשת מאכל לבעלי חיים ומחצית שנייה לבני אדם. בארצות אחרות, למשל באפריקה, כמעט כל התוצרת מיועדת למאכל בני אדם^[5]. באזורי החוף בפרו, עלי הבטטה הם מקור חשוב למאכל לבהמות. בסין הבטטה משמשת גם לייצור עמילן ואלכוהול למגוון שימושים^[11].

ערכים תזונתיים

בטטה ממוצעת אחת ללא הקליפה מכילה:

155 קלוריות
2 גרם חלבון
8910 יחידות ויטמין A
0.10 מ"ג ויטמין B₁
1.07 מ"ג ויטמין B₂
0.7 מ"ג ניאצין
24 מ"ג ויטמין C
44 מ"ג סידן
1 מ"ג ברזל
61.8 מ"ג זרחן
310 מ"ג אשלגן
13.2 מ"ג נתרן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ בטטה באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 1
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 29-30
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 17-18
^ ¹ ² Sweet Potato, CGIAR web site
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 15-16
^ על פי הסטטיסטיקות במערכת FAOSTAT, יש ללחוץ על Countries by commodity ולבחור Sweet Potatoes
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 19
^ יעל קחל, "יצוא בטטות מישראל", אתר משרד החקלאות
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 22
^ Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 23

[IucnRedList-1] בטטה באתר הרשימה האדומה של IUCN

[2] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 1

[3] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 29-30

[4] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 17-18

[CGIAR-5] ¹ ² Sweet Potato, CGIAR web site

[6] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, pages 15-16

[7] על פי הסטטיסטיקות במערכת FAOSTAT, יש ללחוץ על Countries by commodity ולבחור Sweet Potatoes

[8] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 19

[9] יעל קחל, "יצוא בטטות מישראל", אתר משרד החקלאות

[10] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 22

[11] Jennifer A. Woolfe, Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 , Cambridge University Press, page 23

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 * שלב שני - גידול מהיר של ענפים ו[[עלה|עלים]] והתחלת יצירת שורש אגירה
 * שלב שלישי - הפסקת גידול הענפים וגידול מהיר של שורש האגירה
-אורך השלבים תלוי באזור הגידול. באזור טרופי השלב הראשון הוא באורך של 4-7 שבועות, והשלב השני קצר. באקלימים אחרים השלב הראשון יכול לארון עד 9.5 שבועות והשלב השני עד כ-6.5 שבועות. השלב השלישי נמשך עד סוף עונת הגידול{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=HmuIawERewYC&lpg=PP1&pg=PA29 Jennifer A. Woolfe, '''Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 ''', Cambridge University Press, pages 29-30]}}.
+אורך השלבים תלוי באזור הגידול. באזור טרופי השלב הראשון הוא באורך של 4-7 שבועות, והשלב השני קצר. באקלימים אחרים השלב הראשון יכול לארוך עד 9.5 שבועות והשלב השני עד כ-6.5 שבועות. השלב השלישי נמשך עד סוף עונת הגידול{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=HmuIawERewYC&lpg=PP1&pg=PA29 Jennifer A. Woolfe, '''Sweet potato: an untapped food resource, Volume 1991 ''', Cambridge University Press, pages 29-30]}}.
 ==היסטוריה==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בטטה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטטה
טקסונומיה בוויקימינים: Ipomoea batatas