מגדל העיר – הבדלי גרסאות
עריכה |
עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]]. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות [[ממשלת ישראל|ממשלתיות]] שונות (כגון לשכת [[מרשם המקרקעין|רישום המקרקעין]] ויחידה של [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול]]). עד [[1989]] פעל בו [[מלון]] מגדל איילון.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 346.}} |
שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]]. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות [[ממשלת ישראל|ממשלתיות]] שונות (כגון לשכת [[מרשם המקרקעין|רישום המקרקעין]] ויחידה של [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול]]). עד [[1989]] פעל בו [[מלון]] מגדל איילון.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 346.}} |
||
על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו, וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.{{הערה| |
על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו{{הערה|קרויאנקר, עמ' 372.}}, וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.{{הערה|משה שטיינמץ, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/955/073.html עוד גורד שחקים ייבנה במרכז ירושלים], אתר nrg, {{כ}}18 באוקטובר 2009.}} |
||
{{coord|31.781289|N|35.215656|E|scale:10000|display=title}} |
{{coord|31.781289|N|35.215656|E|scale:10000|display=title}} |
גרסה מ־17:09, 5 באוקטובר 2011
מגדל העיר הוא מגדל משרדים הניצב במרכז העיר ירושלים, בקרן הרחובות בן יהודה והמלך ג'ורג'. המגדל צמוד לבניין המשביר לצרכן, כשאחת מחזיתותיו פונה אל רחוב עליאש, והוא משקיף על מרכז העיר. מיקומו בקרבת אחת הנקודות הגבוהות בירושלים הפך אותו לתוואי נוף בולט בקו הרקיע שלה.
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20, תוכנן על ידי האדריכל דן איתן. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של חניון תחתיו. חתך קומותיו של הבניין הוא של ריבוע, שפינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של קירות מסך ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.[1] הוא ניצב בזווית של 45 מעלות ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.[2] מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות דרגנועים.
שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף מטרים מרובעים. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות ממשלתיות שונות (כגון לשכת רישום המקרקעין ויחידה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול). עד 1989 פעל בו מלון מגדל איילון.[3]
על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו[4], וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.[5]
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים: כתר, 1991.
קישורים חיצוניים
- מצגת תמונות של המגדל באתר משרד האדריכלים איתן – להב-ריג