הבדלים בין גרסאות בדף "שלילת התארים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
ניסוח
מ (ניסוח)
תורת '''שלילת התארים''' או '''[[תאולוגיה]] שלילית''' היא רעיון הגותי המצוי ב[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]], ומאוחר יותר בחיבוריהם של הוגים יהודים רציונליסטיים בימי הביניים: [[סעדיה גאון|רס"ג]], [[רבנו בחיי אבן פקודה]] ובעיקר ה[[משה בן מימון|רמב"ם]].
 
תורה זו שוללת באופן מוחלט ייחוסים של תארים עצמיים ל[[אלוהים]]; כלומר -, אין בנמצא ישות אלוהית מרכזית ולה תכונות מסוימות, אלא אלוהים הוא אחד, והוא הוא עצמו ולא יותר מכך. מכאן שהכינויים המיוחסים לאלוהים: "רחום", "גיבור" וכן הלאה, אינם יכולים להתפרש כפשוטם.
 
מבחינה דתית, תורה זו היא פיתוח פילוסופי כמעט ישיר לאמונת '''[[אחדות האל]]''', שעומדת בבסיס ה[[מונותאיזם]]. מבחינה זו, שלילת התארים קרובה במטרתה ל[[שלילת הגשמות]].
 
יש לציין שהוגיהוגי הדעות היהודיים לא ראו את '''שורש''' הרעיונות האלו בפילוסופיה היוונית, אלא ב[[נביאים]] וב[[חז"ל]], כאשר הפילוסופיה היוונית ממשיכה את דרכם בנקודות אלו.
 
==תורת שלילת התארים==

תפריט ניווט