לדלג לתוכן

ברירה קבוצתית – הבדלי גרסאות

נוספו 3,025 בתים ,  לפני 10 שנים
מהערך ברירת שארית. נכתב על ידי משתמש:עוד אחד
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: uk:Груповий добір)
(מהערך ברירת שארית. נכתב על ידי משתמש:עוד אחד)
 
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר ל[[זולתנות]]. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ה[[הכחדה]] גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.‏‏<ref>‏Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.‏</ref> תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון [[ברירת שארים]] וברירה בין [[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרטגיות יציבות אבולוציונית]].
 
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]], הקורא תיגר על מנגנון ברירת השארים. המאמר נכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה. השלושה אינם טוענים שבני [[מין (טקסונומיה)|מין]] מסוים אינם מקריבים את עצמם למען קרוביהם. אך לדעתם, [[שארות|קרבת משפחה]] וזיקה משפחתית אינן בהכרח הגורמים להתפתחותן של התנהגויות חברתיות מתקדמות כמו [[אלטרואיזם]]. לדבריהם, התנהגויות כאלה נוצרות מכיוון שהן מועילות מבחינה אבולוציונית ב[[ברירה קבוצתית|רמת הקבוצה]]. הם טוענים כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם, היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.
 
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
 
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה.
 
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
 
==הערות שוליים==