יצחק ויטנברג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ru:Виттенберг, Ицхак
רחובות על שמו
שורה 5: שורה 5:


ביולי [[1943]] נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-[[16 ביולי]] 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי ה[[גסטאפו]].
ביולי [[1943]] נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-[[16 ביולי]] 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי ה[[גסטאפו]].

על שמו של יצחק ויטנברג נקראו רחובות בערים [[תל אביב]] ו[[באר שבע]].
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־09:55, 27 באוקטובר 2011

יצחק ויטנברג

יצחק ויטנברג (1907 - 1943), ראש המחתרת בגטו וילנה בתקופת השואה, שנאלץ להסגיר את עצמו לידי הנאצים ומת בכלא.

ויטנברג היה חייט במקצועו ופעיל המפלגה הקומוניסטית של ליטא. לאחר הכיבוש הנאצי את וילנה, עמד בראש המחתרת הקומוניסטית ויזם את איחודה בינואר 1942 עם מחתרות נוספות, בעיקר ציוניות, למחתרת מאוחדת: הארגון הפרטיזאני המאוחד (פ.פ.או). ויטנברג נבחר לעמוד בראש המחתרת וכבש לו מעמד סמכותי בה, עקב נסיונו המחתרתי ואישיותו שידעה לגשר בין פערים.

ביולי 1943 נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מהיודנראט של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, יעקב גנס, דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-16 ביולי 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי הגסטאפו.

על שמו של יצחק ויטנברג נקראו רחובות בערים תל אביב ובאר שבע.

קישורים חיצוניים