פולקו משארטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה נוספת
שורה 11: שורה 11:


==חיבוריו==
==חיבוריו==
לכל המוקדם, פולקו החל את ה[[כרוניקה]] שלו בשלהי סתיו 1100, או לכל המאוחר באביב [[1101]]. גרסתו לא שרדה אבל ההעתקה שלה הגיעה ל[[אירופה]] במהלך שנות חייו. גרסת העתקה הושלמה ככל הנראה בשנת 1106 והיא שימשה כמקור עבור ההיסטוריון [[גיברט מנוז'אן]], בן זמנו של פולקו שפעל באירופה.
פולקו החל את ה[[כרוניקה]] שלו לכל המוקדם בשלהי סתיו 1100, או לכל המאוחר באביב [[1101]]. גרסתו לא שרדה אבל ההעתקה שלה הגיעה ל[[אירופה]] במהלך שנות חייו. גרסת ההעתקה הושלמה ככל הנראה בשנת 1106 והיא שימשה כמקור עבור ההיסטוריון [[גיברט מנוז'אן]], בן זמנו של פולקו שפעל באירופה.
הוא החל את עבודותיו בהצעת חבריו, מן הסתם שכללו גם את בלדווין, הייתה לרשותו לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מ[[עשרת ספרי ההיסטוריה]] על [[ריימון מאגילר]] ועל [[עלילות הפרנקים]] ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.
הוא החל את עבודותיו בעצת חבריו, בינייהם יתכן גם בלדווין, לרשותו עמדה לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מ[[עשרת ספרי ההיסטוריה]] על [[ריימון מאגילר]] ועל [[עלילות הפרנקים]] ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.


ככל הידוע כתב פולקו שלושה ספרים:
ככל הידוע כתב פולקו שלושה ספרים:

גרסה מ־13:02, 11 בנובמבר 2011

פולקו משארטר (Fulcher of Chartres) נולד בסביבות 1059 בשארטר או בסמוך אליה. היה כומר וכרוניקן בתקופת מסע הצלב הראשון.

תולדותיו

ב-1097 הוא מונה לכומר של בלדווין הראשון, מלך ירושלים, ככל הנראה, עבר את הדרכתו בבית הספר שבשארטר. עם זאת, נראה שלא היה חלק מהקתדרלה כיוון שהוא איננו רשום ברשימות של קתדרלת שארטר . המסמכים של ועידת קלרמון מצביעים על כך שפולקו עצמו השתתף בועידה, או הכיר משהו שנכח בה. יתכן כי היה זה הבישופ איבו של שארטר (Ivo of Chartres), שהשפיע על דעתו של פולקו לגבי הרפורמה ב כנסייה הקתולית הרומית ולגבי מחלוקת ההסמכה עם האימפריה הרומית הקדושה. פולקו היה חלק מהפמליה של רוזן בלואה ורוברט קרטהוז (Robert Curthose) שעברו בשנת 1096, דרך דרום צרפת ובאיטליה, חוצים את האימפריה המזרחית הרומית, מבארי עד הגעתם לקונסטנטינופול בשנת 1097, שם הם הצטרפו אל צבאות מסע הצלב הראשון. פולקו עבר באסיה הקטנה כדי להגיע לקהרמאנמרש, זמן קצר לפני הגעתו של הצבא לאנטיוכיה בשנת 1097, שם הוא מונה ככומר של בלדווין מבולון. הוא המשיך עם אדון החדש, בלדווין שהתפצל מהצבא הראשי, אל אדסה, (Edessa, Mesopotamia), שם בלדווין הקים את רוזנות אדסה.

לאחר כיבוש ירושלים בשנת 1099, עלו בלדווין וצבאו לרגל לירושלים ובכך קיימו את הנדר שלהם. כאשר בלדווין הפך בשנת 1100 למלך ירושלים , הגיע איתו פולקו לירושלים וכל הנראה המשיך לשמש ככומר שלו עד 1115. משנת 1115 הפך להיות הכומר של כנסיית הקבר. כנראה שהיה אחראי על השרידים והאוצרות שהיו בכנסייה. פולקו היה תושב ירושלים עד שנת 1127. מתאריך זה, אין עוד פרטים לגבי חייו או מותו.

חיבוריו

פולקו החל את הכרוניקה שלו לכל המוקדם בשלהי סתיו 1100, או לכל המאוחר באביב 1101. גרסתו לא שרדה אבל ההעתקה שלה הגיעה לאירופה במהלך שנות חייו. גרסת ההעתקה הושלמה ככל הנראה בשנת 1106 והיא שימשה כמקור עבור ההיסטוריון גיברט מנוז'אן, בן זמנו של פולקו שפעל באירופה. הוא החל את עבודותיו בעצת חבריו, בינייהם יתכן גם בלדווין, לרשותו עמדה לפחות ספרייה אחת בירושלים, דרכה הייתה לו נגישות אל מכתבים ומסמכים שונים ממסע הצלב הראשון. בספריה זו היו כפי הנראה מספר ספרים מעשרת ספרי ההיסטוריה על ריימון מאגילר ועל עלילות הפרנקים ששמשו כמקורו העיקרי לעבודותיו ככרוניקן באירועים שבהם לא נכח.

ככל הידוע כתב פולקו שלושה ספרים:

  1. הספר הראשון – מתאר את ההכנות למסע הראשון בקלרמונט, שנת 1095 ועד כיבוש ירושלים והקמת ממלכת ירושלים בידי גוטפריד מבויון. הוא כולל גם תיאור נלהב של העיר קונסטנטינופול.
  2. הספר השני – מתאר את מעשיו של בלדווין, המלך השני על ממלכת ירושלים בין 1100-1118.
  3. הספר השלישי – הספר האחרון מתאר את חייו של בלדווין השני, מלך ירושלים, עד 1127, שנה בה הייתה מגיפה בירושלים, במהלכה כפי הנראה מת פולקו.

הספר השני והשלישי נרשמו ככל הנראה בין השנים 1109-1115 ובין השנים 1118-1127, ולוקטו בידי פולקו למהדורה שנייה. עבודתו של פולקו שימה היסטוריונים רבים אחריו, כגון ויליאם מצור וויליאם ממלמסברי אשר השתמשו בכרוניקה שלו כחלק ממקורותיהם. הכרוניקה שלו בדרך כלל מדויקת, היא פורסמה ב-"Patrologia Latina" וב-"Recueil des Historiens des Croisades"; וכן במהדורה ביקורתית של הנרייך הגנמיר (Heinrich Hagenmeyer) בשנת 1913.

לקריאה נוספת