ספק שירותי אינטרנט

ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.

מרכיבי החיבור

לחיבור יש שלושה שלבים:

1. שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ר"ת של Asynchronous Transfer Mode) המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
2. שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
3. שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.

בישראל

בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.

שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט שקמו ב-1993.

בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.

קישורים חיצוניים

• רשימת בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, באתר משרד התקשורת

ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.