הסוואה בעולם החי

דיונון צעיר מוסווה

השתלבות עם הסביבה. צפרדע ביער בשמורת שישואאו-שיפרינה בברזיל

קבוצת יעלים משתלבת עם הסביבה

צבע נוצותיו של הקאקאפו הניו-זילנדי דומה לצבע הצמחייה שבקרבתה הוא חי.

גוון עורה של מניפנית מצויה משתלב היטב עם גוון הקרקע והסלעים באזור מחייתה במדבר יהודה.

הסוואה בעולם החי או הסוואה טבעית משמעותה היטמעות בעל חיים או צמח בסביבה הקרובה לו. ההסוואה הטבעית נובעת מעיקרון הברירה הטבעית, לפיו ככל שבעל חיים מותאם יותר לסביבתו, כך גדלים סיכויי הישרדותו ואיתם סיכויי הרבייה שלו. ההסוואה היא צורת ההגנה/התקפה הפסיבית ביותר מאחר שהיא דורשת מנוחה מוחלטת של הגוף. הסוואה בעולם החי פועלת בשני כיוונים: אצל הטורף - כך שהטרף לא יבחין בו, ואצל הטרף – כדי להתחמק מהטורף. צורה מחוכמת של הסוואה היא התחפשות - התחזות לדבר מסוכן או חסר עניין. הניגוד להסוואה הוא צבעי אזהרה, שנועדו להבליט את בעל-החיים ולהזהיר טורפים מפניו.

מרבית בעלי החיים פיתחו סוג כלשהו של הסוואה טבעית, במטרה להשיג מזון או להתחמק מטורפים. צורת ההסוואה משתנה ממין למין בהתאם למספר גורמים:

• ההסוואה תלויה בפיזיולוגיה ובהתנהגות של בעל החיים. הסוואתו של יונק בעל פרווה שונה מהסוואתו של זוחל בעל קשקשים. הסוואתו של דג החי בלהקה שונה מהסוואתו של דג החי לבדו.
• ההסוואה מותאמת לסביבה, המרכיבים השונים בסביבת המחיה מתפקדים כמודל עבור ההסוואה. צבע פרוותו של שועל שלג לבן כשלג הסובב אותו.
• ההסוואה של בעל חיים מסוים תלויה בפיזיולוגיה ובהתנהגות של טרפו/טורפו. צבעיה של הזברה בולטים לעומת הדשא הירוק בסוואנה, אולם אויבם האריה הוא עיוור צבעים וכך מסתווים הזברות בין האורות והצללים הרבים.

ההסוואה היא בעצם רכישת פרמטרים חזותיים מהסביבה - צבעים, צורות, צללים והקרנתם על החלק החיצוני ביותר והנראה לעין אצל בעל החיים. הדבר מתאפשר בשתי דרכים:

• על ידי ביוכרומים, פיגמנטים מיקרוסקופיים המפיקים צבעים באמצעים כימיים בתוך תאים חיים. נשלטים על יד הורמונים שמפריש בעל החיים.
• על ידי מבנים פיזיקליים מיקרוסקופיים הפועלים כמנסרות (פריזמות). למשל, צבע פרוות דוב הקוטב היא שחורה, ובאמצעות עקרונות המנסרה נראית הפרווה שהיא מבריקה ומבהיקה בלובנה.

הסוואה טבעית, כדי שתהיה אפקטיבית, משתנה עם הסביבה. בעלי חיים השוכנים בסביבה המשתנה בצורה קיצונית, אימצו לעצמם סוגים שונים של מופעים (אצל העופות ניצוי שונה), כדי שהתאמתם לסביבה תהייה מושלמת. זאת הם משיגים באמצעות שתי הדרכים המוזכרות למעלה.

אצל היונקים והעופות השכבה החיצונית ביותר, פרווה או נוצות, הם מבחינת "רקמה מתה" שעליהם להחליף לגמרי כדי לשנות את צבעה או צורתה, על כן יעדיפו את שיטת המנסרות. החלפת השכבה החיצונית נעשית במהלך חילופי העונות או בעת שינויים אקלימים קיצוניים ביותר.

אצל זוחלים, דו-חיים ודגים נראית ההעדפה לשיטת הביוכרומים, כי שכבתם החיצונית היא רקמה בעלת תאים חיים. החלפת השכבה החיצונית נעשית לעתים קרובות ובתדירות גבוהה יותר. ההחלפה כמעט ואינה קשורה לשינויי האקלים (דם קר), אלא מונעת על ידי שינויי סביבה מינוריים, להתאמה מושלמת יותר. מינים אחדים משנים את עורם בהתאם לשינויים במצב רוחם, דוגמה לכך היא הזיקית, שפועלת כך על אף הדעה הרווחת. מינים אחדים משנים את עורם בהתאם לצבע מזונם, דוגמה לכך הם יצורי ים זעירים הניזונים מאלמוגים שצבעם מגוון ועלוקות שונות.

ישנן מספר טכניקות של התחפשות, המשיגות תוצאות שונות:

• התחזות לפרט כלשהו בסביבה. בצורה זו בעל החיים אינו מסתתר כלל אלא גלוי לחלוטין אך פשוט תואם את הסביבה הקרובה לו. דוגמה לכך הוא המקלון המתחזה למקל.
• התחזות על ידי דוגמאות חזותיות שונות הגורמות לתעתועי ראייה אצל הטורף. הפועלים בשיטה זו סומכים בעיקר על חוש הראייה הלוקה בחסר של אויביהם. הסוואה זו נראית בעיקר אצל דגים השוחים בלהקות – מאחר שאין בכוחה של דוגמה יחידה לבלבל אויב. גם אצל הזברות ניכרת שיטה זו. גם פרפרים שונים שדוגמאות כנפיהם מזכירות עיני טורף משתמשים באמצעי מתעתע זה.
• התחזות לבעל חיים ארסי בעל צורה דומה. דוגמה לכך היא זעמן מטבעות הדומה לצפע ארצישראלי. בנוסף, בעלי חיים ארסיים רבים משתמשים בצבעי הרתעה כירוק זרחני ואדום בוהק, והלא ארסיים הרוצים להידמות להם משתמשים באותם צבעים.

ראו גם

• הסוואה
• צבעי אזהרה

לקריאה נוספת

• נטלי אנג'יר, אמנות ההטעיה - תחפושות, חיקויים והטעיות הם אטסרטגיות הישרדות יעילות מאד ביערות הגשם, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 135, אוגוסט 2009

קישורים חיצוניים

• דוידסון אונליין - מאגר מדע: בעלי חיים מתחפשים - פלאים תת-מימיים סרטון עם הסברים.