שוהה בלתי חוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:14, 22 בנובמבר 2011

בישראל, שוהה בלתי חוקי (בראשי תיבות: שב"ח) הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי פלסטינים תושבי יהודה והשומרון וחבל עזה. אלה אינם זקוקים לאשרות כניסה ולדרכונים בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם להיתרי כניסה ("תסריח", בערבית: تصريح) המונפקים בידי מנהלת התיאום והקישור. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.

בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות, אף שבאזורים בהם הוקמה גדר ההפרדה, ההסתננות נעשתה קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009, על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון, בין 20 אלף ל-50 אלף^[1]. בעמותת קו לעובד העריכו בשנת 2010 כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר^[2].

ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מחשש כי יבצעו פעולות טרור והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת 1996 חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כהוראת שעה, המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי שהכנסת תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.

במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו מחבלים מתאבדים לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא^[3].

המצב החוקי הוא כזה, שפלסטיני מן השטחים זקוק כאמור לאישור כדי להיכנס לישראל ואילו ישראלים נעים בחופשיות בין ישראל לשטחים. ב-2010, במחאה על אפליה זו, החלו אילנה המרמן, כליל זיסאפל ואחרות במיזם הפגנתי של הסעת נשים פלסטיניות לטיולים בישראל ללא אישור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

שחר אילן, שוהה בלתי חוקי? תגורש לכל החיים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2008
מעורבות שוהים בלתי חוקיים בטרור, באתר שירות הביטחון הכללי

הערות שוליים

^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שובם של הפועלים לישראל, 9 בפברואר 2009, כלכליסט
^ Palestinian worker killed as he sneaks into Israel
^ ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח, סעיף הערעור על גזר הדין

[כלכליסט-1] דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שובם של הפועלים לישראל, 9 בפברואר 2009, כלכליסט

[2] Palestinian worker killed as he sneaks into Israel

[3] ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח, סעיף הערעור על גזר הדין

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ב[[ישראל]], '''שוהה בלתי חוקי''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''שב"ח''') הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי [[פלסטינים]] תושבי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]. אלה אינם זקוקים ל[[אשרת כניסה|אשרות כניסה]] ול[[דרכון|דרכונים]] בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם ל[[היתר כניסה לישראל|היתרי כניסה]] ("תסריח", ב[[ערבית]]: '''تصريح''') המונפקים בידי [[מנהלת התיאום והקישור]]. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.
-בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות, אף שבאזורים בהם הוקמה [[גדר ההפרדה]], ההסתננות נעשתה קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009, על ידי גורמים שונים ב[[מערכת הביטחון]], בין 20 אלף ל-50 אלף{{הערה|שם=כלכליסט|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3211582,00.html דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שובם של הפועלים לישראל, 9 בפברואר 2009], כלכליסט}}. בעמותת [[קו לעובד]] העריכו בשנת 2010 כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/10/03/AR2010100300467.html Palestinian worker killed as he sneaks into Israel]}}.
+בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות, אף שבאזורים בהם הוקמה [[גדר ההפרדה]], ההסתננות נעשתה קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009, על ידי גורמים שונים ב[[מערכת הביטחון]], בין 20 אלף ל-50 אלף{{הערה|שם=כלכליסט|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3211582,00.html דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: שובם של הפועלים לישראל, 9 בפברואר 2009], כלכליסט}}. בעמותת [[קו לעובד]] העריכו בשנת [[2010]] כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/10/03/AR2010100300467.html Palestinian worker killed as he sneaks into Israel]}}.
 ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מחשש כי יבצעו פעולות [[טרור]] והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל.  במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת [[1996]] חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כ[[הוראת שעה]], המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי ש[[הכנסת]] תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.
 במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו מחבלים מתאבדים לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/037/17c/05037670.17c.htm ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח], סעיף הערעור על גזר הדין}}.
+המצב החוקי הוא כזה, שפלסטיני מן השטחים זקוק כאמור לאישור כדי להיכנס לישראל ואילו ישראלים נעים בחופשיות בין ישראל לשטחים. ב-2010, במחאה על אפליה זו, החלו [[אילנה המרמן]], [[כליל זיסאפל]] ואחרות במיזם הפגנתי של הסעת נשים פלסטיניות לטיולים בישראל ללא אישור.
 ==ראו גם==