קווינטוס סרטוריוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: sh:Kvint Sertorije
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sr:Квинт Серторије
שורה 37: שורה 37:
[[ru:Квинт Серторий]]
[[ru:Квинт Серторий]]
[[sh:Kvint Sertorije]]
[[sh:Kvint Sertorije]]
[[sr:Квинт Серторије]]
[[sv:Quintus Sertorius]]
[[sv:Quintus Sertorius]]
[[tr:Quintus Sertorius]]
[[tr:Quintus Sertorius]]

גרסה מ־06:20, 2 בדצמבר 2011

קווינטוס סרטוריוס (? - 72 לפנה"ס) מצביא ומדינאי רומי, ממנהיגי הסיעה הפופולרית ברפובליקה הרומית.

סרטוריוס נולד למשפחה ממעמד הפרשים בנוריסיה. משנת 105 לפנה"ס ועד 102 לפנה"ס שירת בצבא הרומי תחת פיקודו של גאיוס מריוס בגאליה ובצפון איטליה והשתתף במלחמת הקימברים. בשנת 97 לפנה"ס מונה לתפקיד טריבון צבאי בספרד. בחמש השנים ששימש בתפקיד זה רכש סרטוריוס מוניטין של מפקד צבאי מוכשר ויעיל בקרב בני ארצו ובקרב הילידים האיברים. בשנת 90 לפנה"ס נבחר למשרת הקווסטור והשתתף במלחמת בעלות הברית, שבמהלכה איבד אחת מעיניו.

סרטוריוס נקלע לחיכוכים עם לוקיוס קורנליוס סולה, ממנהיגי האופטימאטים, בעיקר בשל כך שהאחרון מנע ממנו להיבחר למשרת הטריבון בשנת 88 לפנה"ס. עקב חיכוכים אלה חבר סרטוריוס ללוקיוס קורנליוס קינה וגאיוס מריוס, יריביו הפוליטיים של סולה, עם פרוץ מלחמת האזרחים הרומית. לאחר יציאתו של סולה מזרחה התלקחה מחדש מלחמת האזרחים וסרטוריוס חבר למנהיג הפופולרים הקונסול קינה. זה חבר לגאיוס מריוס, שחזר מגלותו באפריקה, וסרטוריוס לקח חלק חשוב ועיקרי בכיבוש רומא על ידי שני מנהיגים אלה. עם כיבוש רומא החלו לערוך המנצחים הפופולרים טבח באנשי האצולה האופטימיטים. נראה שסרטוריוס היה גורם ממתן בקרב המנהיגות הפופולרית אשר ניסה למנוע ולמזער את ממדי הטבח, אולם ללא הצלחה יתרה. לאחר מותו של מריוס הוציא להורג סרטריוס את הפלוגות של הנ"ל שלקחו את החלק העיקרי במעשי הרצח.

חזרתו של סולה לאיטליה בשנת 83 לפנה"ס מהמזרח הביאה לפריצתה המחודשת של מלחמת האזרחים וסרטוריוס, ששימש כפראיטור, נשלח לאטרוריה לגייס חיילים ומשם לספרד, שעליה מונה כנציב. לאחר מפלת הפופולרים במלחמה באיטליה שלח סולה לספרד את אניוס לוסקוס בראשותו של צבא וסרטוריוס נאלץ לברוח למאוריטניה.

בשנת 81 לפנה"ס חזר סרטוריוס לספרד וביסס לעצמו עמדת כוח בלוזיטניה (פורטוגל של ימינו). סרטוריוס הקים צבא שהתבסס על השבטים הלוזיטיאנים, עריקים מהצבא הרומי, שרידי הסיעה הפופולרית, בני המושבות הרומיות באזור ואפריקנים. הממשלה ברומא שלחה נגדו מספר צבאות, אולם הוא הצליח להביס אותם. יכולתו של סרטוריוס כמצביא הביאה לתמיכה רבה בו בקרב הילידים של חצי האי האיברי, תמיכה שהגברה בשל הקלות במיסים שהנהיג. סרטוריוס החל ליצור משקל נגד ממשלה ברומא על ידי יצירת סנאט מקומי באוסקה, הנחלת תרבות יונית רומים לאצילים המקומיים ורכישת תמיכתם של המושבות הרומיות בספרד. במישור החיצוני הצליח סרטוריס ליצור לעצמו קהל תומכים בעיר רומא עצמה, יצר שיתוף פעולה עם שודדי הים באזור וניסה ליצור קשרים מדינים עם מיתרידטס השישי מלך פונטוס.

למרות מאבקו העיקש של נציג הממשלה מטלוס פיוס, שנשלח להיספניה כבר בשנת 79 לפנה"ס, סרטוריוס שלט למעשה באופן מוחלט בחלקים גדולים בחצי האי האיברי עד לשנת 77 לפנה"ס. בשנה זו הגיע לחצי האי פומפיוס בראשותו של צבא גדול וחבר לכוחות האחרים של הממשלה באזור. הלחץ הצבאי הכביר שהופעל על סרטוריוס אילץ אותו להזניח במקרים רבים את העימות חזיתי עם כוחות הממשלה ולנקוט בטקטיקות של מלחמת גרילה. במשך חמש שנים הצליח סרטוריוס להדוף את כוחותיו של פומפיוס אולם מצב המלחמה המתמיד הוביל להתדרדרות מתמשכת במעמדו בקרב תומכיו והשטח עליו שלט הלך וקטן. בסופו של דבר הוא נרצח בשנת 72 לפנה"ס בקנוניה על ידי קצינים מצבאו שלו.

מותו של סרטוריוס מוטט למעשה את המרד בחצי האי האיברי, ופומפיוס הצליח במהרה לכבוש מחדש את חצי האי ולארגן אותו ביעילות תחת מרותה של הממשלה האופטימאטית ברומא.