User Datagram Protocol – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:03, 16 בדצמבר 2011

User Datagram Protocol (בראשי תיבות: UDP) הוא פרוטוקול השייך לשכבת התעבורה של מודל ה-OSI ולשכבת התעבורה של מודל ה-TCP/IP המאפשר העברת נתונים לא אמינה (חבילות מידע).

UDP אינו מספק אמינות או שימור סדר כפי שקורה ב-TCP. חבילות מידע עשויות להגיע בסדר שונה מזה שבו הן נשלחו, להגיע מספר פעמים או ללכת לאיבוד ולא להגיע כלל.

חסכון המידע המבטיח את אמינות השליחה ועובדת היותו של הפרוטוקול "connectionless" (אינו מייסד קשר בדומה לפרוטוקול TCP), גורמים לפרוטוקול UDP לספק דיוור מהיר לחבילות הנשלחות דרכו. המהירות היחסית של הפרוטוקול הופכת אותו מתאים ביותר לאפליקציות שאינן דורשות אמינות מלאה של המידע (בין אם הן לא זקוקות לו או ממשות זאת בעצמן), לאפליקציות עבורן יש חשיבות גבוהה לזמן דיוור קצר (לדוגמה DNS) ולאפליקציות בהן שני הפרמטרים מתאימים (לדוגמה VoIP בה עיכוב מוריד מאיכות השיחה ולעומת זאת מידע שאינו הגיע לא ישודר שוב).

פתחות (Ports)

בדומה ל-TCP גם UDP משתמש בפורטים (ports), על-מנת להפריד בין התקשרויות בנושאים שונים.

ב-UDP מוקצות 16 סיביות עבור כל פורט. כלומר, ערך פורט יהיה בין 0 ל-65,535. למספר הפורט יש חשיבות, שכן מספרים שונים משמשים לשימושים שונים:

פורט 0 שמור והשימוש בו הוא במקרה שבו השולח אינו מצפה לקבל תשובה.
מספרי הפורטים 1 עד 1,023 שמורים לפורטים "ידועים" (Well-Known Ports).
מספרי הפורטים 1,024 עד 49,151 הם פורטים רשומים לפרוטוקולים מסוימים או חברות מסוימות.
מספרי הפורטים 49,152 עד 65,535 נועדו לשימוש זמני על ידי לקוחות בפניות אל השרת.

בניגוד לפרוטוקול TCP בו כל ייסוד קשר בין שני מחשבים "תופס" מספר פורט באופן בלעדי, בפרוטוקול UDP ויכול מחשב להתקשר עם מספר מחשבים על אותו מספר פורט במקביל.

מבנה חבילת UDP

מאחר ופרוטוקול UDP אינו מבטיח הגעת הודעות בסדר מסוים, או הגעת הודעות כלל ולעומת זאת מספק זמן דיוור נמוך עד להגעה ליעד, מבנה של החבילה הנו רזה. התקורה של החבילה מכילה פתיח באורך 64 סיביות בלבד.

מבנה הפתיח

1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	14	15	16	17	18	19	20	21	22	23	24	25	26	27	28	29	30	31	32
פורט המקור																פורט היעד
אורך החבילה																Checksum

פורט המקור (16 סיביות) - שדה המכיל את מספר הפורט במחשב המקור. שדה אופציונלי, מאחר ופרוטוקול UDP לא מקיים בהכרח תקשורת דו כיוונית. במקרה ואינו בשימוש השדה יכיל אפסים.

פורט היעד (16 סיביות) - שדה המכיל את מספר הפורט במחשב היעד.

אורך החבילה (16 סיביות) - שדה המכיל את אורך החבילה ביחידות של בתים.

סיכום ביקורת (16 סיביות) - checksum, מספר האימות של הפתיח והנתונים. שדה אופצינלי.

פונקציית ה-Checksum

פונקציית ה-Checksum מבצעת את החישוב הבא: חילוק ההודעה לקטעים של 16 סיביות, סכימת כל הקטעים (תוך התעלמות מהשארית) וחיבור עם 111...1 (מילה עם 16 סיביות שכולן 1). הצד המקבל מבצע את אותו חישוב על ההודעה ומשווה ל-Checksum.

כקלט לפונקציית ה-Checksum מכניסים גם את כתובת ה-IP, את אורך ההודעה ואת סוג הפרוטוקול של UDP.

פרוטוקולים המשתמשים בUDP

TFTP, DNS, SNMP, DHCP, NFS, RIP

ראו גם

מונחים ברשת מחשבים

@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 [[nn:User Datagram Protocol]]
 [[no:UDP]]
-[[pl:UDP]]
+[[pl:User Datagram Protocol]]
 [[pt:User Datagram Protocol]]
 [[ro:Protocolul datagramelor utilizator]]

סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה־OSI
שכבת היישום	HTTP • SMTP • FTP • RTP • IRC • SNMP • SIP • DNS • DHCP
שכבת הייצוג	MIME • ASCII • Unicode • TLS
שכבת השיחה	ASP • PPTP • SSH • NFS • RPC • SOCKS
שכבת התעבורה	TCP • UDP • SCTP • DCCP
שכבת הרשת	IP (IPv4 • IPv6) • ICMP • IPX • ניתוב
שכבת הקו	אתרנט • Token ring • FDDI
השכבה הפיזית	E1 • 10Base-T • RS-232 • DSL • SONET

פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום	HTTP • SMTP • FTP • DNS • DHCP • SSH • RTP • RTSP • IRC • SNMP • SIP • IMAP4 • MIME • Telnet • RPC • SOAP • LDAP
שכבת תעבורה	TCP • UDP • SCTP • DCCP
שכבת רשת	IP • IPv4 • IPv6 • ICMP • IPX • IGMP
שכבת קשר	אתרנט • 10BASE-T • 802.11 WiFi • Token ring • FDDI • ARP