איוואן שישמן, קיסר בולגריה

תבנית:מונרך איוון שישמן (בבולגרית Иван Шишман) (נולד ב-1350 נערף ב-3 ביוני 1395) היה קיסר של האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1371 ל-1395 בעיר וליקו טרנובו.

חייו של איוון שישמן

איוון שישמן היה בנו בכורו של איוון אלכסנדר ואשתו השנייה תאודורה (שרה), אשר הייתה יהודיה שהתנצרה. למרות שכבר היה לאיוון אלכסנדר בן בכור מהנישואין הראשון, איוון סרצימיר, הוא מינה את איוון שישמן כיורש רשמי והצהיר עליו כקיסר משותף בשנת 1355. כל זה גרם נזק גדול למלכות בולגרית כי לאחר מותו של איוון אלכסנדר, האימפריה חולקה בין בניו.

איוון שישמן ירש את אזורים מרכזיים של בולגריה עם עיר הבירה טרנובו. איוון סרצימיר קיבל את דוברוג'ה במזרח ווידין בצפון בולגריה. בנוסף ולאכיה יצאה ממלכות בולגריה ובשנת 1386 איוון שישמן הביס והרג את דן הראשון מלך ולאכיה. גם לאחר מלחמה המוצלחת עם ולאכיה איוון שישמן לא הצליח להחזיר את דוברוג'ה.

כאשר איוון שישמן עלה לכס בשנת 1371 אצילי סרביה ובולגריה הובסו בקרב מריצה בידי עות'מאנים.

איוון שישמן נאלץ להיות וסאל של האימפריה העות'מאנית. למרות שאיוון שישמן היה וסאל עות'מאני הסולטאנים מורט הראשון ובאיזיט הראשון המשיכו לכבוש את ערי ממלכת בולגריה. כאשר לאיוון שישמן נודע על הניצחון של הסרבים והבוסנים על העות'מאנים בקרב פלוצ'ניק ב-1387 הוא החליט למרוד בהם. הסולטאן מורט הראשון הגיב מיד למרד ושלח צבא ענק כדי להכניע את הקיסר הבוגד. איוון שישמן הסכים לקבל שוב את תואר וסאל הסולטאן, והוא מצדו החזיר לו כל האזורים חוץ מעיר סיליסטרה. איוון שישמן ניסה למרוד שוב כנגד הסולטאן, אך ללא הצלחה וכתוצאה מכך, חיל מצב עות'מאני הוצב דרך קבע, בכל הערים והמצודות בבולגריה.

לאחר הניצחון בקרב קוסובו הסולטאן באיזיט הראשון, החל להתכונן לכיבוש סופי של בולגריה. בשנת 1393 הסולטאן פלש וצר במשך שלושה חודשים, על עיר הבירה שנפלה לאחר קרב קשה ועקוב מדם. איוון שישמן ברח לניקופול ושלט בעיר בתקווה שמסע הצלב נגד האימפריה העות'מאנית יחזיר לו את האימפריה שאבדה לו. אבל אחרי ההפסד בוולאכיה באיזיט הראשון ציוה לערוף את ראשו של איוון שישמן.

קישורים חיצוניים

הקודם: איוון אלכסנדר 1371-1331

קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה 1395-1371

הבא: איוון סרצימיר 1397-1395