סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''סוכות''' היא [[עיר]] [[מקרא]]ית ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].
'''סוכות''' הייתה [[עיר]] [[מקרא|מקראית]] ממזרח לצרתן, בסמוך ל[[נחל יבוק]], ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה ב[[נחלות השבטים|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט גד|גד]] ב[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}.}}


המקום מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]], כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[חרן]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}
ב[[ספר בראשית]] היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של [[יעקב]] מ[[ארם נהריים]] ל[[כנען|ארץ כנען]]:{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לג|יז}}.}}


{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת}}
{{ציטוטון|וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת}}
שורה 10: שורה 10:
{{ציטוטון| וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}
{{ציטוטון| וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:}}


ב[[ספר דברי הימים]] כי בין סכות ובין צרתן יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}
ב[[ספר דברי הימים]] כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק [[שלמה המלך]] את כלי ה[[מקדש]].{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ז|מו}}.}}


ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של [[נחל יבוק]], בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]]: "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד ראשית [[תקופת הברזל]], בסמוך לנחל היבוק.
ב{{ה|מאה ה-20}} זוהתה במספר אתרים. האחד, ב[[תל דיר עלא]] בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו ה[[ערבית|ערבי]]: א-זרקא, אל [[נהר הירדן|ירדן]]. באתר זה נמצאו ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולגים]] מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד [[המאה ה-9 לפנה"ס]], זיהוי זה מתבסס על דברי [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]]: "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] ועד ראשית [[תקופת הברזל]], בסמוך לנחל היבוק.


יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />
יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם [[סוכות (מצרים)|סוכות]], הסמוכה ל[[מצרים]].<br />

גרסה מ־22:43, 29 בדצמבר 2011

סוכות הייתה עיר מקראית ממזרח לצרתן, בסמוך לנחל יבוק, ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה בנחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי.[1]

בספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:[2]

”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”

על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:[3]

” וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:”

בספר דברי הימים כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש.[4]

במאה ה-20 זוהתה במספר אתרים. האחד, בתל דיר עלא בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו הערבי: א-זרקא, אל ירדן. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס, זיהוי זה מתבסס על דברי התלמוד הירושלמי במסכת שביעית: "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית תקופת הברזל, בסמוך לנחל היבוק.

יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם סוכות, הסמוכה למצרים.

לקריאה נוספת

  • הערך: סכות, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
  • The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

הערות שוליים