סוכות (עבר הירדן) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 19: שורה 19:
* הערך: סכות (ב), '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 670.
* הערך: סכות (ב), '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 670.
*''The Eerdmans Bible Dictionary'' - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993
*''The Eerdmans Bible Dictionary'' - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

==קישורים חיצוניים==
* יצחק מייטליס, [http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=141 מדוע בנה יעקב בית בסוכות], באתר דעת
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־00:04, 30 בדצמבר 2011

סוכות הייתה עיר מקראית ממזרח לצרתן, בסמוך לנחל יבוק, ולמעבר הירדן על יד אדם העיר; נכללה בנחלת שבט גד בעבר הירדן המזרחי.[1]

בספר בראשית היא מוזכרת כתחנה בחזרתו של יעקב מארם נהריים לארץ כנען:[2]

”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת”

על פי המסופר שם, העיר נקראת בשם זה על שם הסוכות שבנה יעקב לצאנו בזמן ששהה שם. בספר שופטים מסופר כי תושבי העיר לא הסכימו למסור מזון לצבאו של גדעון כאשר נלחם במדיינים:[3]

” וַיָּבֹא גִדְעוֹן הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וְרֹדְפִים: וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן: וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם: וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת בְּשַׂרְכֶם אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים: וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:”

בספר דברי הימים כי בין סכות ובין צרתן, באתר שנחפר בקרקע, יצק שלמה המלך את כלי המקדש.[4]

במאה ה-20 זוהתה במספר אתרים. האחד, בתל דיר עלא בעבר הירדן המזרחי, סמוך לשפכו של נחל יבוק, בשמו הערבי: א-זרקא, אל ירדן. באתר זה נמצאו ממצאים ארכאולגים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס, זיהוי זה מתבסס על דברי התלמוד הירושלמי במסכת שביעית בעניין "סוכות - דרעלה". הזיהוי השני, בתל-אחצאן - בשמו העברי: תל הסכות, מצפון מזרח ל-דאמיה שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית תקופת הברזל, בסמוך לנחל היבוק.

יש להבחין בינה ובין עיר מקראית אחרת הנושאת את השם סוכות, הסמוכה למצרים.

לקריאה נוספת

  • הערך: סכות (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
  • The Eerdmans Bible Dictionary - William Eerdmans Publ.Co., Grand Rapids, Michigan, 1993

קישורים חיצוניים

הערות שוליים