יעילות כלכלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ja:効率性
שורה 24: שורה 24:
[[cs:Ekonomická efektivnost]]
[[cs:Ekonomická efektivnost]]
[[el:Αποτελεσματικότητα]]
[[el:Αποτελεσματικότητα]]
[[es:Eficiencia económica]]
[[es:Eficiencia económica]]
[[eu:Eraginkortasun (ekonomia)]]
[[eu:Eraginkortasun (ekonomia)]]
[[fr:Efficacité]]
[[fr:Efficacité]]
[[id:Efisiensi (ekonomi)]]
[[id:Efisiensi (ekonomi)]]
[[ja:効率性]]
[[kk:Тиімділік]]
[[kk:Тиімділік]]
[[lv:Efektivitāte (ekonomika)]]
[[lv:Efektivitāte (ekonomika)]]

גרסה מ־17:44, 6 בינואר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

יעילות כלכלית הוא מונח המתאר את אופי השימוש הנעשה במשאבים, במטרה להביא למקסימום את רמת התפוקה של מוצרים או שירותים. מערכת כלכלית מסוימת מוגדרת כיעילה יותר לעומת אחרת כאשר ברמה נתונה של מקורות היא מספקת כמות גבוהה יותר של מוצרים או שירותים.

במונחים מוחלטים, מצב מוגדר כיעיל מבחינה כלכלית כאשר:

  1. לא ניתן להשיג שיפור בתפוקה מבלי לגרום לאחר לפגיעה בתפוקה.
  2. לא ניתן להשיג תפוקה גבוהה יותר מבלי להגדיל את רמת התשומות.
  3. התפוקה מושגת ברמת התשומות הנמוכה ביותר עבור כל יחידה.

הבסיס התיאורטי

על פי התיאוריה הכלכלית קיימות שתי השקפות עיקריות להגדרת היעילות הכלכלית, אך שתיהן רואות במעורבות הממשלתית בתהליך הכלכלי כגורם המשפיע ביותר. השקפה אחת רואה במעורבות הממשלה כגורם מפריע להשגת היעילות, והשניה רואה בממשלה כגורם שמעורבותו הכרחית על מנת למנוע פגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מפעילותם של כוחות השוק החופשי.

הזרם המרכזי של התיאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי המקרו של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות הפיסקלית והמוניטרית של המדינה.

לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת המיקרו של השוק כמו למשל בפעילותן של חברות עיסקיות, ישנן תיאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.

כבר במאה ה-19 פירסמו הפילוסופים של הכלכלה הליברלית הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה" המוכרת גם כ"לסה פר" המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. בשנות השלושים של המאה ה-20 התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים הקיינסיאנים אשר ראו ברמה מסויימת ובהתאם לצורך גם גבוהה של מעורבות ממשתית בתהליכים הכלכליים כהכרח חיוני לשמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.

הגדרת המטרה

יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו צדק ומוסר. שיטות ניהול מסויימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. ויכוח תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: רווחת העובד, איכות הסביבה, זכות הקניין, ומניעת אפלייה.