לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ריעותא"

נוספו 4 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
*מהתורה, כל בעל חי שנשחט הוא ב[[חזקת כשרות]] עד שיוודע אחרת. אך אם בעל החיים קיבל מכה חזקה העלולה ליצור בו מום שעל ידו דינו של בעל החי הוא [[טריפה]], יש לבדוק את בעל החי היטב אם הוא טריפה או לא, ואם לא נבדק אסור לאוכלו מספק.
==תרתי לריעותא==
הכלל הוא, שחזקה תקפה גם אם יש כנגדה ריעותא. דין זה נלמד ממקור החזקה עצמה: מקור דין הזקההחזקה הוא בכהן הבא לבדוק בית האם הנגעים שנראו בו מטמאים את הבית ודינו לשבירה או שמא מדובר במראה טהור. לפעמים הנגע במצב הטוען "הסגר" - הכוהן מצווה להסגיר את הבית שבעה ימים, ולאחר שבעה ימים אם הנגע התרחב סימן הוא כי מדובר בנגע טהור.
 
השאלה היא, כיצד ניתן לדעת כי היה תוקף הלכתי להסגר, שמא ברגע לפני ההסגר, השתנה מראה הנגע במצב שאינו טוען הסגר, ואם כן אין להסגר שום תוקף הלכתי שיכול לקבוע את דינו של הנגע כעבור שבוע מההסגר. ומכאן לומדים חז"ל שניתן להעמיד דבר על חזקתו{{הערה|{{בבלי|חולין|יא|ב}}}}. חכמי התוספות מסבירים כי מכאן ניתן להניח שגם כאשר ישנה "ריעותא" החזקה קיימת, שהרי ייתכן שכעבור שבוע מה"הסגר", ימצא הכהן את הנגע במצב שונה, ואם כן מצב זה גורם "ריעותא" ועלינו לחשוב שמא מצב זה היה קיים כבר לפני ההסגר, ומכיוון שההלכה אינה מתייחסת לחשש זה אלא קובעת שיש להתייחס לנגע כאילו ההסגר מועיל בוודאות גמורה, הרי שחזקה תקיפה גם כאשר ישנה "ריעותא".
 
לעומת זאת, בתלמוד מובא כי שונה דינו של "תרתי לריעותא". כאשר קיימיםקיימות שנישתי סיבות האומריםהאומרות כי החזקה השתנתה. כך למשל, כאשר מדדו [[מווהמקווה טהרה]] ונמצא שהוא כשר ויש בו שיעור מים בשיעור הראוי (ארבעים [[סאה]]), והלך אדם וטבל בו ושוב נמצא שהוא חסר מהשיעור המינימלי, במצב כזה נשאר הטמא בטומאתו מ[[ספק (הלכה)|ספק]]. ההסבר הוא כי במצב כזה יש "תרתי לריעותא" - שני "ריעותא", האחת היא המציאות שהמקוה התגלה כחסר, דבר האומר לנו שיש להניח שגם לפני כן הוא היה חסר ([[חזקה דהשתא]]), וכן [[חזקת הדין]] של הטובל, שהיה טמא ועלינו להניח שהוא טמא כל עוד לא התברר אחרת.
 
==קישורים חיצוניים==