אברהם וינברג (השני) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
בשנת [[תרע"ח]] הקים את ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.
בשנת [[תרע"ח]] הקים את ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.


עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא [[כולל רייסין]] ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. במסגרת פעילותו למען תושבי הארץ, היה מטלטל בדרכים ושוהה תקופות ארוכות מחוץ לביתו. ביקר פעמיים בארץ, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג, ובכל אחת מן הפעמים שהה בה מספר חודשים. הקשרים התכופים וביקוריו הממושכים בארץ הידקו את הקשר בינו ובין החסידים בארץ, והערצתם אליו לא ידעה גבול. בין חסידיו בארץ נמנו הרב [[משה קליערס]] רבה של [[טבריה]], רבי [[מרדכי חיים קסטלניץ]] (לימים - האדמו"ר מסלונים), הרב [[אשר זאב ורנר]] ועוד רבים.
עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא [[כולל רייסין]] ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. במסגרת פעילותו למען תושבי הארץ, היה מטלטל בדרכים ושוהה תקופות ארוכות מחוץ לביתו. ביקר פעמיים בארץ, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג, ובכל אחת מן הפעמים שהה בה מספר חודשים. הקשרים התכופים וביקוריו הממושכים בארץ הידקו את הקשר בינו ובין החסידים בארץ, והערצתם אליו לא ידעה גבול. בין חסידיו בארץ נמנו הרב [[משה קליערס]] רבה של [[טבריה]], רבי [[מרדכי חיים קסטלניץ]] (לימים - מנהיג חסידי סלונים), הרב [[אשר זאב ורנר]] ועוד רבים.


בביקורו הראשון בארץ ייסד מסגרת ליכודית לחסידי סלונים בירושלים (שהתרכזו עד אז בטבריה ובתל אביב), ובביקורו השני הניח [[אבן פינה]] לבית מדרשם בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], המשמש עד היום כבית מדרש לחסידי סלאנים בירושלים.
בביקורו הראשון בארץ ייסד מסגרת ליכודית לחסידי סלונים בירושלים (שהתרכזו עד אז בטבריה ובתל אביב), ובביקורו השני הניח [[אבן פינה]] לבית מדרשם בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], המשמש עד היום כבית מדרש לחסידי סלאנים בירושלים.

גרסה מ־19:29, 1 בפברואר 2012

רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד - א באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), מכונה הרבי מברנוביץ או הבית אברהם. היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. עמד בראשה משנת תרע"ו ועד לפטירתו בשנת תרצ"ג.

קורות חייו

נולד בשנת תרמ"ד, מספר חודשים לאחר פטירת סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה רבי שמואל וינברג שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. נישא לבתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז' ((Łomazy)-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

אחר פטירת אביו התמנו שני הבנים כאדמו"רים, אחיו המבוגר רבי ישכר לייב וינברג ניהל את חצרו בעיר סלונים, ואילו מרבית החסידים בחרו בו כאדמו"ר, והוא בחר לנהל את חצרו בביאליסטוק ומשנת תרפ"ט בברנוביץ'. בין האחים שררו יחסים טובים, ופעמים רבות הם נפגשו וניהלו את שולחנם יחד.

בשנת תרע"ח הקים את ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.

עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. במסגרת פעילותו למען תושבי הארץ, היה מטלטל בדרכים ושוהה תקופות ארוכות מחוץ לביתו. ביקר פעמיים בארץ, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג, ובכל אחת מן הפעמים שהה בה מספר חודשים. הקשרים התכופים וביקוריו הממושכים בארץ הידקו את הקשר בינו ובין החסידים בארץ, והערצתם אליו לא ידעה גבול. בין חסידיו בארץ נמנו הרב משה קליערס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים קסטלניץ (לימים - מנהיג חסידי סלונים), הרב אשר זאב ורנר ועוד רבים.

בביקורו הראשון בארץ ייסד מסגרת ליכודית לחסידי סלונים בירושלים (שהתרכזו עד אז בטבריה ובתל אביב), ובביקורו השני הניח אבן פינה לבית מדרשם בשכונת בית ישראל, המשמש עד היום כבית מדרש לחסידי סלאנים בירושלים.

נפטר עם שובו מביקורו השני בארץ, בא' באייר תרצ"ג.

חיבוריו

משפחתו

כל צאצאיו נספו בשואה.


הקודם:
רבי שמואל וינברג מסלונים
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי שלמה דוד יהושע וינברג