אפהליון ופריהליון – הבדלי גרסאות
דיוק |
הרחבה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת ה[[קרינה]] הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת ה[[קיץ]] ב[[חצי הכדור הדרומי]] בהשוואה לקיץ ב[[חצי הכדור הצפוני]] אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך ה[[חורף]] הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמ[[נקודת השוויון|יום השוויון]] ה[[אביב|אביבי]] ([[21 במרץ]]) עד יום השוויון ה[[סתיו|סתווי]] ([[22 בספטמבר|22]] או [[23 בספטמבר]]) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] ו[[אקלים|אקלימיים]] נוספים, גורמים לכך שהחורף ה[[אנטארקטיקה|אנטארקטי]] קשה יותר מהחורף ה[[האזור הארקטי|ארקטי]]. |
ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת ה[[קרינה]] הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת ה[[קיץ]] ב[[חצי הכדור הדרומי]] בהשוואה לקיץ ב[[חצי הכדור הצפוני]] אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך ה[[חורף]] הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמ[[נקודת השוויון|יום השוויון]] ה[[אביב|אביבי]] ([[21 במרץ]]) עד יום השוויון ה[[סתיו|סתווי]] ([[22 בספטמבר|22]] או [[23 בספטמבר]]) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] ו[[אקלים|אקלימיים]] נוספים, גורמים לכך שהחורף ה[[אנטארקטיקה|אנטארקטי]] קשה יותר מהחורף ה[[האזור הארקטי|ארקטי]]. |
||
==פריהליון ואפהליון של כוכבי מערכת השמש== |
|||
הטבלה הבאה מראה את המרחק של [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ו[[כוכב לכת ננסי|כוכבי הלכת הננסיים]] מהשמש בפריהליון ובאפהליון שלהם:{{הערה|[http://solarsystem.nasa.gov/planets/compchart.cfm]}} |
|||
{| class="wikitable" style="margin-left:auto; margin-right:auto;" |
|||
! סוג הגוף !! שם הגוף !! מרחק מהשמש בפריהליון ([[ק"מ]]) !! מרחק מהשמש באפהליון ([[ק"מ]]) |
|||
|- |
|||
| rowspan="8" | כוכב לכת |
|||
| [[חמה]] || 46,001,009 || 69,817,445 |
|||
|- |
|||
| [[נוגה]] || 107,476,170 || 108,942,780 |
|||
|- |
|||
| [[כדור הארץ]] || 147,098,291 ||152,098,233 |
|||
|- |
|||
| [[מאדים]] || 206,655,215 || 249,232,432 |
|||
|- |
|||
| [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] || 740,679,835 || 816,001,807 |
|||
|- |
|||
| [[שבתאי]] || 1,349,823,615 || 1,503,509,229 |
|||
|- |
|||
| [[אורנוס]] || 2,734,998,229 ||3,006,318,143 |
|||
|- |
|||
| [[נפטון]] || 4,459,753,056 || 4,537,039,826 |
|||
|- |
|||
| rowspan="5" | כוכב לכת ננסי |
|||
| [[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]] || 380,951,528 || 446,428,973 |
|||
|- |
|||
| [[פלוטו]] || 4,436,756,954 || 7,376,124,302 |
|||
|- |
|||
| [[מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)|מאקה-מאקה]] || 5,671,928,586 || 7,894,762,625 |
|||
|- |
|||
| [[האומיה (כוכב לכת ננסי)|האומיה]] || 5,157,623,774 || 7,706,399,149 |
|||
|- |
|||
| [[אריס (כוכב לכת ננסי)|אריס]] || 5,765,732,799 ||14,594,512,904 |
|||
|} |
|||
{| style="margin-left:auto; margin-right:auto" |
|||
|+ '''פריהליון ואפהליון במערכת השמש''' |
|||
|- |
|||
|[[קובץ:Inner Planet Orbits.jpg|300px|ממוזער|מרכז|הפריהליון והאפהליון של כוכבי הלכת ב[[מערכת השמש#מערכת השמש הפנימית|מערכת השמש הפנימית]]]] |
|||
|[[קובץ:Outer Planet Orbits.jpg|300px|ממוזער|מרכז|הפריהליון והאפהליון של כוכבי בלכת ב[[מערכת השמש#מערכת השמש החיצונית|מערכת השמש החיצונית]]]] |
|||
|} |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
*[[אפסיד]] |
|||
*[[אפוגיאה ופריגיאה]] |
*[[אפוגיאה ופריגיאה]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|מדעי החלל}} |
{{קצרמר|מדעי החלל}} |
גרסה מ־18:50, 21 בפברואר 2012
אַפְּהֶליוֹן (Aphelion) ופֶּרִיהֶליוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון) או הקטן ביותר (פריהליון) מהשמש.
עקב שילוב של כוחות משיכה בין כוכבי הלכת במערכת השמש, הם נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש. משמעות הדבר שהשמש אינה במרכז המסלול, אלא באחד משני מוקדי האליפסה, כך שבכל נקודה במסלול המרחק בינה לבין כוכב הלכת משתנה. בכל הקפה של השמש (כלומר, אחת לשנת שמש) עובר כוכב הלכת פעם אחת בנקודת האפהליון ופעם אחת בנקודת הפריהליון.
האפהליון של כדור הארץ נמצא במרחק של כ-152.1 מיליון קילומטרים מהשמש, וכדור הארץ עובר בו ב-3 או 4 ביולי. לעומת זאת, הפריהליון של כדור הארץ נמצא במרחק של כ-147.1 מיליון קילומטרים בלבד, והוא עובר בו ב-3 או 4 בינואר. עקב תופעת הנקיפה (precession), משתנה תאריך המעבר של כדור הארץ באפהליון ובפריהליון במחזור של 25,788 שנים, כך שבעוד כ-12,900 שנים מימינו יחול האפהליון בינואר והפריהליון ביולי.
ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת הקרינה הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהשוואה לקיץ בחצי הכדור הצפוני אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך החורף הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמיום השוויון האביבי (21 במרץ) עד יום השוויון הסתווי (22 או 23 בספטמבר) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים גאוגרפיים ואקלימיים נוספים, גורמים לכך שהחורף האנטארקטי קשה יותר מהחורף הארקטי.
פריהליון ואפהליון של כוכבי מערכת השמש
הטבלה הבאה מראה את המרחק של כוכבי הלכת וכוכבי הלכת הננסיים מהשמש בפריהליון ובאפהליון שלהם:[1]
סוג הגוף | שם הגוף | מרחק מהשמש בפריהליון (ק"מ) | מרחק מהשמש באפהליון (ק"מ) |
---|---|---|---|
כוכב לכת | חמה | 46,001,009 | 69,817,445 |
נוגה | 107,476,170 | 108,942,780 | |
כדור הארץ | 147,098,291 | 152,098,233 | |
מאדים | 206,655,215 | 249,232,432 | |
צדק | 740,679,835 | 816,001,807 | |
שבתאי | 1,349,823,615 | 1,503,509,229 | |
אורנוס | 2,734,998,229 | 3,006,318,143 | |
נפטון | 4,459,753,056 | 4,537,039,826 | |
כוכב לכת ננסי | קרס | 380,951,528 | 446,428,973 |
פלוטו | 4,436,756,954 | 7,376,124,302 | |
מאקה-מאקה | 5,671,928,586 | 7,894,762,625 | |
האומיה | 5,157,623,774 | 7,706,399,149 | |
אריס | 5,765,732,799 | 14,594,512,904 |