פסיכולוגיה חינוכית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sanya3 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
[[sv:Pedagogisk psykologi]]
[[sv:Pedagogisk psykologi]]
[[tr:Eğitim psikolojisi]]
[[tr:Eğitim psikolojisi]]
[[uk:Педагогічна психологія]]
[[zh:教育心理学]]
[[zh:教育心理学]]

גרסה מ־04:11, 23 בפברואר 2012

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ספר כמסגרות ארגוניות.

באירופה ובישראל מוכרים העוסקים בתחום זה בשם פסיכולוג חינוכי, בעוד בארצות הברית הם ידועים כפסיכולוג בית-ספר. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר ברחבי הארץ, במסגרת הרשויות המקומיות, וכפופים לאגף שפ"י של משרד החינוך.

ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר, ועוסק במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של ילדים ובני נוער בסביבה הבית-ספרית. בנוסף, הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, באמצעות עבודה ייעוצית ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים.

תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים

תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או הקצאת שירותים שונים של שילוב או חינוך מיוחד. הפסיכולוגים מייעצים למורים ולבעלי תפקידים שונים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת נשירה או אלימות בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, אקלים חינוכי, ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת המיטביות שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.

הכשרה

בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים (תעסוקתיים, שיקומיים, רפואיים ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.

פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית

בדומה לפסיכולוגים קליניים, גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי בריאות נפשית (בארצות הברית הם נדרשים לדוקטורט לשם כך) ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי חינוך, התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של הלמידה. בנוסף, פסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים