זיגפריד מוזס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:42, 23 בפברואר 2012

זיגפריד מוזס (1887 - 1974), משפטן וכלכלן יהודי-גרמני, מנהיג ציוני בגרמניה שבין מלחמות העולם, שעלה לארץ ישראל והיה למבקר המדינה הראשון.

מוזס היה פעיל בהתאחדות ציוני גרמניה (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-1933 עד עלייתו לארץ ב-1937. בתור עורך דין ונוטריון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתיכנון המשק הממלכתי^[1]

מוזס היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה, בבסיס המשפטי שעתיד היה לאפשר ליהודים לקבל פיצויים לאחר השואה.

ב-1949 מונה על ידי נשיא המדינה חיים ויצמן לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד 1961. ב-13 בספטמבר 1949 הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות^[2], שבנוסף לביקורת השגרתית של פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-1 בינואר 1950 הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר. במשרד הביקורת עבדו 106 איש ותקציב המשרד עמד על 100 אלף ל"י^[3]

מוזס היה ממנהיגי קהילת יוצאי גרמניה בישראל וממייסדי מכון ליאו בק בירושלים (1955), החוקר את מורשת יהדות גרמניה.

על שמו של מוזס קרוי רחוב בשכונת תלפיות (ארנונה) בירושלים.

לקריאה נוספת

חגית לבסקי, Before Catastrophe: The Distinctive Path of German Zionism, הוצאת אוניברסיטת ויין סטייט 1997.
מיכאל ברנר ודרק ג'ונתן פנסלאר (עורכים), In Search of Jewish Community : Jewish Identities in Germany and Austria, 1918-1933, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה 1998.

קישורים חיצוניים

זיגפריד מוזס באתר מרכז שמעון ויזנטל
זיגפריד מוזס, רשומה בלקסיקון
ליטל לוין, היום לפני 62 שנה ‏| מבקר המדינה הראשון מנסה להמנע מסנסציה, "הארץ", 5.1.2012

הערות שוליים

^ "ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949
^ "מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949
^ "משרד הבטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950

מבקרי המדינה

זיגפריד מוזס	יצחק ארנסט נבנצל	יצחק טוניק	יעקב מלץ	מרים בן־פורת	אליעזר גולדברג	מיכה לינדנשטראוס	יוסף שפירא	מתניהו אנגלמן
1949–1961	1961–1982	1982–1987	1987–1988	1988–1998	1998–2005	2005–2012	2012–2019	2019 ואילך

[1] "ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949

[2] "מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949

[3] "משרד הבטחון והצבא הועמדו לבקורת משרד מבקר-המדינה", עיתון "הארץ", 6.1.1950

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[תמונה:Zigfried Moses Comptroller.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זיגפריד מוזס]]'''זיגפריד מוזס''' ([[1887]] - [[1974]]), [[משפטן]] ו[[כלכלן]] [[יהודי]]-[[גרמני]], מנהיג [[ציוני]] בגרמניה שבין [[מלחמות העולם]], ש[[עליה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] והיה ל[[מבקר המדינה]] הראשון.
-מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. הוא היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום [[מלחמת העולם השנייה]], בבסיס המשפטי שעתיד היה לאפשר ליהודים לקבל פיצויים לאחר [[השואה]].
+מוזס היה פעיל ב[[התאחדות ציוני גרמניה]] (ZVfD) ויושב ראש הארגון מ-[[1933]] עד עלייתו לארץ ב-[[1937]]. בתור עורך דין ונוטריון התעניין ד"ר מוזס בתחום החוקי-משפטי של המסחר והתעשייה, והיה בין היוזמים המרכזיים לטיפוחו של מקצוע הביקורת החשבונית-משקית, ובין מניחי היסודות המדעיים למקצוע זה. גם לאחר עלייתו ארצה המשיך בטיפוחו המדעי של המקצוע, ופרסם מאמרים רבים. בנוסף, הקדיש את מרצו לעיבוד תוכנית כלכלית כוללת, שהיוותה את אחד היסודות לתיכנון המשק הממלכתי<ref>"ד"ר מוזס - מועמד רשמי לתפקיד מבקר המדינה", עיתון "הארץ", 31.8.1949</ref>
+מוזס היה מהראשונים שהחלו לעסוק, עוד לפני תום [[מלחמת העולם השנייה]], בבסיס המשפטי שעתיד היה לאפשר ליהודים לקבל פיצויים לאחר [[השואה]].
 ב-[[1949]] מונה על ידי [[נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]] לתפקיד מבקר המדינה, שאותו מילא עד [[1961]]. ב-13 בספטמבר 1949 הוא נכנס רשמית לתפקידו. ד"ר מוזס הדגיש בראיונות<ref>"מבקר המדינה נכנס לתפקידו", עתון "הארץ", 14.9.1949</ref>, שבנוסף לביקורת השגרתית של פעולותיה הכספיות והכלכליות של המדינה, בכוונתו לבחון גם את יעילות פעולות הממשלה, מוסדות המדינה והמנגנון הממשלתי. לבדיקה יעמדו בפניו גם העיריות והמוסדות המוניציפליים. החל מה-1 בינואר 1950 הועמדו גם משרד הביטחון והצבא לרשות משרד המבקר.