סואץ (עיר) – הבדלי גרסאות
מ added Category:תעלת סואץ using HotCat |
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sk:Suez |
||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
[[sco:Suez]] |
[[sco:Suez]] |
||
[[simple:Suez]] |
[[simple:Suez]] |
||
[[sk:Suez]] |
|||
[[sr:Суец]] |
[[sr:Суец]] |
||
[[sv:Suez]] |
[[sv:Suez]] |
||
גרסה מ־17:47, 24 בפברואר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת אוכלוסייה, שנת מטרופולין, נפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ מחוז, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מדינה / טריטוריה | מצרים |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1859  |
| שטח | 250.4 קמ"ר |
| גובה | 11 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 497,000 (2010) |
| קואורדינטות | 29°58′N 32°33′E / 29.967°N 32.550°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| http://www.suez.gov.eg/ | |
 | |
  | |
סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל במצרים. אוכלוסיית העיר מונה כחצי מיליון תושבים. העיר ממוקמת בחוף הצפוני של מפרץ סואץ, ליד הקצה הדרומי של תעלת סואץ, ויש לה את אותם גבולות כמו למחוז סואץ.
בעיר יש שני נמלי-ים, פורט איברהים ופורט תאופיק, שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות רכבת וכבישים מהירים מחברים את העיר עם קהיר ופורט סעיד. בעיר יש מפעל פטרוכימי, ולמזקקות הנפט שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי אל קהיר.
סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל מוסלמים הנוסעים אל וממכה. במאה ה-7 עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו הייתה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר הנילוס לבין הים האדום. במאה ה-16 סואץ הייתה תחנה ימית של האימפריה העות'מאנית. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-1859. העיר ננטשה במהלך מבצע קדש וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים בין מצרים וישראל. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
תעלת סואץ
ערך מורחב – תעלת סואץ
בניית התעלה שחיברה בין הים התיכון לים האדום דרך רצועת היבשה שחיברה בין אסיה לאפריקה ועברה בעיר, הייתה תוכנית עתיקה שהשתנתה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה. הרומאים עשו שימוש באזור למעבר של סירות קטנות וקראו לו תעלת הפרעונים.
אלו שטענו בזכות הפרויקט טענו שהוא מקטין את המרחק בין אירופה לדרום-מזרח אסיה. האניות שיפליגו מהים התיכון לא יצטרכו יותר להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה כדי להגיע לאוקיינוס השקט ולאוקיינוס ההודי. פרויקט הבנייה תואם על ידי המהנדס והדיפלומט הצרפתי פרדיננד דה לספס, שרכש את הזכויות לפתיחת וחכירת התעלה למשך 99 שנים.
בניית התעלה נמשכה 17 שנים, והסתיימה בתאריך 17 בנובמבר 1869. המלחין האיטלקי ג'וזפה ורדי חיבר לכבוד מאורע זה את האופרה אאידה.
ב-1888, הוועידה של קונסטנטינופול קבעה שתעלת סואץ תשרת באופן שווה את כל המדינות גם בזמן מלחמה. בריטניה ומצרים חתמו ב-1936 על הסכם שיאפשר נוכחות של הצבא הבריטי בתעלה למשך 20 שנים.
זמן קצר לאחר יציאת הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ הלאים נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, את תעלת סואץ וסגר אותה למעבר של כלי שיט ישראליים. בתגובה, פתחה ישראל במבצע קדש (בסיוע של כוחות בריטיים וצרפתיים), ופלשה למצרים. מובסת, אבל מסתמכת על תמיכה של ארצות הברית וברית המועצות, מצרים קיבלה בחזרה את השליטה על התעלה בתמורה לפתיחתה מחדש.
ב-1967, במהלך מלחמת ששת הימים, התעלה נסגרה פעם נוספת. היא נפתחה מחדש לתנועה של כלי שיט מכל מדינות העולם בשנת 1975.
