גרנדיר – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: zh:擲彈兵 |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרימונים הראשונים היו כדורים קטנים ממולאים ב[[אבק שריפה]] ופתיל קצר. הגרנדירים היו חיילים גבוהים וחזקים במיוחד על מנת שיוכלו לזרוק את הרימונים הכבדים לעבר האויב. חיילים אלו פעלו בשורות הראשונות ובאגפי המערך. בגלל הסכנה הרבה שהיו נתונים בה מעצם הצבתם בחזית, רק החיילים האמיצים ביותר גויסו ליחידות אלו. בנוסף לרימונים, חומשו הגרנדירים בכלי נשק דומים לאלו שהיו לחיילים אחרים. |
הרימונים הראשונים היו כדורים קטנים ממולאים ב[[אבק שריפה]] ופתיל קצר. הגרנדירים היו חיילים גבוהים וחזקים במיוחד על מנת שיוכלו לזרוק את הרימונים הכבדים לעבר האויב. חיילים אלו פעלו בשורות הראשונות ובאגפי המערך. בגלל הסכנה הרבה שהיו נתונים בה מעצם הצבתם בחזית, רק החיילים האמיצים ביותר גויסו ליחידות אלו. בנוסף לרימונים, חומשו הגרנדירים בכלי נשק דומים לאלו שהיו לחיילים אחרים. |
||
המאפיין הבולט ביותר של הגרנדירים היה ה[[כובע]] שלהם. במקום כובעים רחבים גנרדירים חבשו כובעים ללא שוליים כי שוליים רחבים הפריעו להטלת הרימונים. |
המאפיין הבולט ביותר של הגרנדירים היה ה[[כובע]] שלהם. במקום כובעים רחבים גנרדירים חבשו כובעים ללא שוליים כי שוליים רחבים הפריעו להטלת הרימונים. במשך ההיסטוריה כובעי הגרנדירים התפתחו באופן מסורתי ממספר צבאות בעולם לכובעי [[ברסקין]]; כובעי פרווה גבוהים. |
||
הרימונים נזנחו כמעט לחלוטין במהלך [[המאה ה-18]], בעיקר בגלל שיפור ניכר בכלי הירי האישיים וחידושים טקטיים. עם הוצאת הרימונים משימוש נרחב הגרנדירים הפכו ליחידות עילית בצבאות של המאה ה-18 וה-19 וחימושם הפך זהה לחימושם של חיילים אחרים. השם נותר עד המאה ה-21 ועדיין משמש לתיאור יחידות עילית. ב[[וורמאכט]] כונו יחידות [[חרמ"ש]] בשם פאנצר-גרנדירים. |
הרימונים נזנחו כמעט לחלוטין במהלך [[המאה ה-18]], בעיקר בגלל שיפור ניכר בכלי הירי האישיים וחידושים טקטיים. עם הוצאת הרימונים משימוש נרחב הגרנדירים הפכו ליחידות עילית בצבאות של המאה ה-18 וה-19 וחימושם הפך זהה לחימושם של חיילים אחרים. השם נותר עד המאה ה-21 ועדיין משמש לתיאור יחידות עילית. ב[[וורמאכט]] כונו יחידות [[חרמ"ש]] בשם פאנצר-גרנדירים. |
||
גרסה מ־02:00, 25 בפברואר 2012
גרנדיר (מצרפתית: Grenadier) הוא מושג היסטורי המציין חייל בחיל רגלים החמוש ברימוני יד. הגרנדירים היו יחידת חיל רגלים מובחרת. חיילים החמושים ברימונים הופיעו כבר בראשית המאה ה-17, אך אוגדו ביחידות המורכבות מגרנדירים בלבד רק בצבאו של לואי ה-14 כמה עשרות שנים מאוחר יותר.
הרימונים הראשונים היו כדורים קטנים ממולאים באבק שריפה ופתיל קצר. הגרנדירים היו חיילים גבוהים וחזקים במיוחד על מנת שיוכלו לזרוק את הרימונים הכבדים לעבר האויב. חיילים אלו פעלו בשורות הראשונות ובאגפי המערך. בגלל הסכנה הרבה שהיו נתונים בה מעצם הצבתם בחזית, רק החיילים האמיצים ביותר גויסו ליחידות אלו. בנוסף לרימונים, חומשו הגרנדירים בכלי נשק דומים לאלו שהיו לחיילים אחרים.
המאפיין הבולט ביותר של הגרנדירים היה הכובע שלהם. במקום כובעים רחבים גנרדירים חבשו כובעים ללא שוליים כי שוליים רחבים הפריעו להטלת הרימונים. במשך ההיסטוריה כובעי הגרנדירים התפתחו באופן מסורתי ממספר צבאות בעולם לכובעי ברסקין; כובעי פרווה גבוהים.
הרימונים נזנחו כמעט לחלוטין במהלך המאה ה-18, בעיקר בגלל שיפור ניכר בכלי הירי האישיים וחידושים טקטיים. עם הוצאת הרימונים משימוש נרחב הגרנדירים הפכו ליחידות עילית בצבאות של המאה ה-18 וה-19 וחימושם הפך זהה לחימושם של חיילים אחרים. השם נותר עד המאה ה-21 ועדיין משמש לתיאור יחידות עילית. בוורמאכט כונו יחידות חרמ"ש בשם פאנצר-גרנדירים.