מחמוד מע'זנה

מחמוד מע'זנה (בפרסית: محمود غزنوی; 971 - 30 באפריל 1030), הידוע גם כימין א-דוולה מחמוד, היה השליט הידוע ביותר מן השושלת הע'זנווית ששלט בין 997 ל-1030. מחמוד הפך את העיר ע'זנה (כיום ע'זני באפגניסטן) לבירה עשירה של אימפריה שהשתרעה, במובנים של ימינו, מאפגניסטן לתוך שטחי איראן ופקיסטן, כמו גם לשטחים של צפון-מערב הודו. מחמוד מע'זנה היה הראשון שנשא בתואר סולטאן לתיאור עוצמתו, למרות ששמר על כפיפות נומינלית לח'ליפה.

מחמוד היה בנו של סבוכ תג'ין, שירש את הממלכה העצמאית למחצה שהקים אלפ תג'ין, שהיה מצביא ממלוכי חשוב של האמירות הסאמאנית. סבוכ תג'ין שמר על כפיפות נומינלית לממלכה הסאמאנית. ב-994 הצטרף מחמוד לאביו במסע הצבאי לכיבוש ח'וראסאן, שמרדה במרות הסאמאנית, ולסיוע לאמיר הסאמאני נוח השני. האמירות הסאמאנית נחלשה מאוד בתקופה זו ועמדה מול האיום המתגבר של התפשטות הקראח'אנים. בעקבות הצלחתם של סבוכ תג'ין ושל מחמוד קיבל האחרון אחריות על ח'וראסאן ועל העיר המרכזית נישאפור.