שוהה בלתי חוקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: לא רלוונטיים
מ תמונה לא אינפורמטיבית
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Yamam10 ST 210306.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעצר שוהים בלתי חוקיים, שנסעו ברכב שנמצא בתוכו [[מטען חבלה]]]]
[[תמונה:Yamam10 ST 210306.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעצר שוהים בלתי חוקיים, שנסעו ברכב שנמצא בתוכו [[מטען חבלה]]]]
[[קובץ:SH.B.CH.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שב"ח אזוק מובל בתוך בית המשפט בירושלים]]
ב[[ישראל]], '''שוהה בלתי חוקי''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''שב"ח''') הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי [[פלסטינים]] תושבי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]. אלה אינם זקוקים ל[[אשרת כניסה|אשרות כניסה]] ול[[דרכון|דרכונים]] בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם ל[[היתר כניסה לישראל|היתרי כניסה]] ("תסריח", ב[[ערבית]]: '''تصريح''') המונפקים בידי [[מנהלת התיאום והקישור]]. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.
ב[[ישראל]], '''שוהה בלתי חוקי''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''שב"ח''') הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי [[פלסטינים]] תושבי [[יהודה והשומרון וחבל עזה]]. אלה אינם זקוקים ל[[אשרת כניסה|אשרות כניסה]] ול[[דרכון|דרכונים]] בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם ל[[היתר כניסה לישראל|היתרי כניסה]] ("תסריח", ב[[ערבית]]: '''تصريح''') המונפקים בידי [[מנהלת התיאום והקישור]]. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.



גרסה מ־23:09, 16 במרץ 2012

מעצר שוהים בלתי חוקיים, שנסעו ברכב שנמצא בתוכו מטען חבלה

בישראל, שוהה בלתי חוקיראשי תיבות: שב"ח) הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי פלסטינים תושבי יהודה והשומרון וחבל עזה. אלה אינם זקוקים לאשרות כניסה ולדרכונים בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם להיתרי כניסה ("תסריח", בערבית: تصريح) המונפקים בידי מנהלת התיאום והקישור. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.

בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, הסתננות או כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות. באזורים בהם הוקמה גדר ההפרדה ההסתננות נעשתה קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009 על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון כנע בין 20 אלף ל-50 אלף[1]. בעמותת קו לעובד העריכו בשנת 2010 כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר[2].

ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מהרצון למנוע ביצוע פעולות טרור, הן מהרצון למנוע ביצוע עבירות פליליות כגון גניבות כלי רכב והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת 1996 חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כהוראת שעה, המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי שהכנסת תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.

במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו מחבלים מתאבדים לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים