אקורד מז'ורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==היפוכים ומצבים שונים==
==היפוכים ומצבים שונים==
[[קובץ:Major chord root and inversions.svg|frame|center|none|אקורד מז'ורי יסודי והיפוכיו: סקסטאקורד ןקוורט-סקסטאקורד]]
[[קובץ:Major chord root and inversions.svg|frame|center|none|אקורד מז'ורי יסודי והיפוכיו: סקסטאקורד וקוורט-סקסטאקורד]]
לאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.
לאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.



גרסה מ־22:39, 18 במרץ 2012

אקורד מז'ורי הוא הופעתם הבו זמנית של שלושה צלילים או יותר ביחס של טרצות, אשר בבסיסו טרצה גדולה. שמו המז'ורי נתן עקב הטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) באקורד, בניגוד לאקורד המינורי המכיל טרצה קטנה. האקורד המז'ורי מיוחס פעמים רבות לשמחה. אקורד זה שכיח מאוד בכל הסגנונות של המוזיקה המערבית.

C מז'ור משולש
לעזרה בהפעלת הקובץ

אקורד משולש

האקורד המז'ורי המשולש אשר מסומן ב בנוי מטרצה גדולה וקווינטה זכה. שמו של אקורד ניתן על פי צליל הבסיס שלו. אקורד משולש מז'ורי על הצליל דו יהיה בנוי מדו, מי, וסול, ושמו הוא משולש דו מז'ור.

האקורד המשולש המז'ורי המדויק מורכב משלושה צלילים ביחסי מספרים שלמים ופשוטים.

אופי האקורד

על אף שהאופי של אקורד הוא דבר סובייקטיבי כביכול, האינטרפטציה של האקורד והשפעתו דומים אצל רוב המאזינים. לא ברור אם אופי האקורד נובע מהשרשה תרבותית או ממאפיין אבסולוטי. לאקורד המז'ורי הבסיסי מיוחס אופי שמח ועוצמתי, בניגוד לאקורד המינורי הנחשב לעצוב. ייתכן ש"טבעיות" זו כביכול, נובעת מכך שצליל האקורד נובעים מן הצלילים הראשונים בסדרת הצלילים העיליים (צליליו העיליים הראשונים של דו הם דו, סול, דו ומי).

היפוכים ומצבים שונים

אקורד מז'ורי יסודי והיפוכיו: סקסטאקורד וקוורט-סקסטאקורד

לאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.

היפוכים

היפוך נעשה כאשר צליל הבס של האקורד הוא אחד האלמנטים של האקורד שאינו צליל הבסיס. לדוגמה, באקורד משולש מז'ורי על הצליל דו, שצליליו הם דו, מי וסול, הופעת צליל הטרצה בבס תעביר את האקורד ממצב יסודי למצב של היפוך ראשון, או סקסטאקורד, אשר נכתב: . לרוב נכתב בקיצור גם: . כאשר נמצא צליל הטרצה בבס, גונו של האקורד נעשה חד פחות, מאשר במצב היסודי בו נמצא בבס צליל הבסיס של האקורד.

ההיפוך השני נקרא קווארטסקסט-אקורד המסומן ב-. בהיפוך זה, נמצא בבס צליל הקווינטה. במשולש דו מזו'ר יהיה זה סול בבס, כאשר מעליו נמצאים שני האלמנטים האחרים של האקרוד, דהיינו דו ומי (לאו דווקא בסדר זה). ההיפוך השני מופיע בתדירות נמוכה יותר מאשר היפוכיו האחרים של המשולש המז'ורי. לפי חוקי ההרמוניה הקלאסית, מופיע האקורד הזה על פעמה חלשה. הופעתו על פעמה חזקה דורשת פתרון למשולש אשר בסיסו על צליל אותו בס של הקוורטסקטס-אקורד.

אקורדים מרובעים

צורה שכיחה של אקורד בין ארבעה צלילים שבבסיסו משולש מז'ורי ההספטאקורד, כלומר, אקורד משולש עם ספטה מצליל הבס. לרוב יופיע האקורד עם ספטימה קטנה, וייצור אקורד המכונה "דומיננט ספטאקורד" (מאחר שהוא יוצא פונקציה דומיננטית, ומועד להפתר לאקורד טוניקאי). ספטאקורד על הצליל סול יהיה סול-סי-רה-פה. שם נוסף של אקורד זה הוא מז'ור קטן (משולש מז'ורי עם ספטימה קטנה). כאשר מופיע האקורד עם ספטימה גדולה, הוא יקרא מז'ור גדול. סימונו של הספטאקורד יעשה על ידי סימון הספרה 7 לצד האות הלטינית (הגדולה , מאחר שזהו אקורד מז'ורי) של האקורד. האקורד שהוזכר לעיל יסומן כ-G7. יש לסים לב, שבסולם סול מז'ור יהיה זה אקורד בעל ספטימה גדולה (כלומר, מז'ור גדול). על מנת לציין את גולדה של הספטימה, יש להשתמש בסימני היתק לצד הספרה 7.

כמו כן, ניתן לשנות את האלמנט של האקורד אשר יופיע בצליל הבס, ובכך להשתמש בהיפוכים שונים של האקורד. המקרה של ספטאקורד, כל ההיפוכים נפוצים באותה מידה, אם כי המצב הבסיסי נפוץ מעט יותר. יש לשים לב, שסימוני ההיפוכים משתנים בין המתודה הקלאסית לבין מוזיקה קלה.

מז'וריים מרובעים שונים

אקורדים מרובעים יכולים להיווצר גם על ידי הוספה של נונה, של אוקטבה וסקונדה, ושל אוקטבה וקוורטה מצליל הבס. הם נקראים גם בהתאם - נונקורד, אקורד אחת-עשרה ואקורד שלוש-עשרה. באקורדים מרובי צלילים אלו, נהוג לוותר על חלק מהצליל אשר מופיעים בין הבס לבין המספר אשר מרוחק ממנו ביותר, על מנת שלא ליצור עומס צלילי אשר יכביד על האוזן.

אקורדים אלו נפוצים יותר במוזיקה קלה ובג'אז מאשר במוזיקה קלאסית, אם כי ישנן הופעות של נונקורדים ושל אקורד דומיננט 7-13 (אקורד שבסיסו צליל הדומיננטה, ומעליו טרצה, ספטימה ואוקטבה וקוורטה) במוזיקה קלאסית, וזאת כאשר אין מדובר בצלילים עוברים, אלא בהופעתם הבו-זמנית של צלילים אלו על פעמה חזקה. יש לשים שגם באקורדים אלו, שיטות הסימון משתנות בהתאם למתודות השונות.

ראו גם