הידרוגרפיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RedBot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט מוסיף: no:Hydrografi
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ar:علم وصف المياه
שורה 64: שורה 64:


[[en:Hydrography]]
[[en:Hydrography]]
[[ar:علم وصف المياه]]
[[az:Hidroqrafiya]]
[[az:Hidroqrafiya]]
[[be:Гідраграфія]]
[[be:Гідраграфія]]

גרסה מ־15:34, 21 במרץ 2012

אגם מים מתוקים בקנדה

הידרוגרפיה - הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית הידרו- מים. גרפיה- רישום.

תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.

מושגי יסוד במים

  • סוגי המים השונים.
    • מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה.
    • מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
    • מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
    • מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
  • התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
  • זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
    • נגר עילי - זרימת מים מעל פני הקרקע, אגם נהר ים וכו'.
    • נגר תחתי - זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם מי תהום
  • קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
  • נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
  • יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
  • ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
  • גדה - הצד של הנחל
  • אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
  • מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
  • אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
  • אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
  • בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
    • משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
    • דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים.
    • אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים
  • אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
  • אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
  • משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
    • באביב - גאות גדולה. יש הכי הרבה מים, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
    • קיץ - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
    • סתיו - שפל גדול. הכי קצת מים, עדיין לא יורדים גשמים וממשיך האידוי והשאיבה
    • חורף - גאות קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
  • מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
    • סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
    • סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר

ניצול המים

בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם: