שפה רשמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ ←‏ישראל: תקלדה
אנגלית נקבעה כשפה רשמית של ארה"ב
שורה 3: שורה 3:
למחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל [[אלבניה]], [[צרפת]] (על אף שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או [[גרמניה]]. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעתים גם יותר משתיים: ל[[בלגיה]], [[קנדה]], [[פינלנד]], [[אפגניסטן]], [[פרגוואי]], [[בוליביה]], [[שווייץ]], [[הודו]], [[דרום אפריקה]] ו[[ישראל]] יש יותר משפה רשמית אחת.
למחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל [[אלבניה]], [[צרפת]] (על אף שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או [[גרמניה]]. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעתים גם יותר משתיים: ל[[בלגיה]], [[קנדה]], [[פינלנד]], [[אפגניסטן]], [[פרגוואי]], [[בוליביה]], [[שווייץ]], [[הודו]], [[דרום אפריקה]] ו[[ישראל]] יש יותר משפה רשמית אחת.


במדינות מסוימות, כמו [[איטליה]] ו[[ספרד]], ישנה שפה רשמית אחת, ושפות רשמיות שותפות במחוזות מסוימים בלבד. במדינות מסוימות, כמו [[ארצות הברית]], אין שפה רשמית, אולם באזורים מסוימים דווקא יש. לבסוף, ישנן גם מדינות, כמו [[אוסטרליה]], [[שבדיה]] ועוד שלהן אין שפה רשמית בכלל.
במדינות מסוימות, כמו [[איטליה]] ו[[ספרד]], ישנה שפה רשמית אחת, ושפות רשמיות שותפות במחוזות מסוימים בלבד. במדינות מסוימות אין שפה רשמית, אולם באזורים מסוימים דווקא יש. לבסוף, ישנן גם מדינות, כמו [[אוסטרליה]], [[שבדיה]] ועוד שלהן אין שפה רשמית בכלל.


כתוצאה מ[[קולוניאליזם]] או [[נאוקולוניאליזם]], במדינות רבות ב[[אפריקה]] וכן ב[[פיליפינים]] ובמדינות אחרות נקבעו השפות של ה[[שלטון]] הקולוניאלי לשעבר כשפות רשמיות. זאת, על אף ש[[שפת אם|שפת אמם]] של רוב התושבים אינה השפה הרשמית. כך ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]] (זאיר לשעבר) נהוגה השפה ה[[צרפתית]] (שפת השלטון הבלגי לשעבר) וב[[מוזמביק]] נהוגה השפה ה[[פורטוגזית]]. בניגוד לכך, כתוצאה מ[[לאומנות]], ב[[אירלנד]] הוכרזה השפה ה[[אירית]] כשפה הרשמית הראשונה במעלה למרות היותה מדוברת בפי מיעוט באוכלוסייה. עם זאת, בלית בררה ניתן מעמד רשמי גם לשפה ה[[אנגלית]]. ב[[הודו]], כפשרה בין הרוב ה[[הינדואיזם|הינדי]] לבין המיעוטים הלשוניים הרבים, הוכרזו שתי שפות רשמיות, אנגלית ו[[הינדית]]. ב[[דרום אפריקה]] בתקופת שלטון ה[[אפרטהייד]] היו שתי שפות רשמיות: [[אפריקנס]] ואנגלית, ואילו מאז ביטול האפרטהייד נוספו עוד 9 שפות רשמיות (סה"כ: 11 שפות רשמיות). השפה השימושית ביותר בדרום אפריקה כיום היא השפה האנגלית, ואחריה שפת [[זולו]] ו[[אפריקנס]].
כתוצאה מ[[קולוניאליזם]] או [[נאוקולוניאליזם]], במדינות רבות ב[[אפריקה]] וכן ב[[פיליפינים]] ובמדינות אחרות נקבעו השפות של ה[[שלטון]] הקולוניאלי לשעבר כשפות רשמיות. זאת, על אף ש[[שפת אם|שפת אמם]] של רוב התושבים אינה השפה הרשמית. כך ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]] (זאיר לשעבר) נהוגה השפה ה[[צרפתית]] (שפת השלטון הבלגי לשעבר) וב[[מוזמביק]] נהוגה השפה ה[[פורטוגזית]]. בניגוד לכך, כתוצאה מ[[לאומנות]], ב[[אירלנד]] הוכרזה השפה ה[[אירית]] כשפה הרשמית הראשונה במעלה למרות היותה מדוברת בפי מיעוט באוכלוסייה. עם זאת, בלית בררה ניתן מעמד רשמי גם לשפה ה[[אנגלית]]. ב[[הודו]], כפשרה בין הרוב ה[[הינדואיזם|הינדי]] לבין המיעוטים הלשוניים הרבים, הוכרזו שתי שפות רשמיות, אנגלית ו[[הינדית]]. ב[[דרום אפריקה]] בתקופת שלטון ה[[אפרטהייד]] היו שתי שפות רשמיות: [[אפריקנס]] ואנגלית, ואילו מאז ביטול האפרטהייד נוספו עוד 9 שפות רשמיות (סה"כ: 11 שפות רשמיות). השפה השימושית ביותר בדרום אפריקה כיום היא השפה האנגלית, ואחריה שפת [[זולו]] ו[[אפריקנס]].

גרסה מ־12:19, 22 במרץ 2012

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת על ידי מדינה או כל טריטוריה אחרת ככזו בצורה חוקתית.

למחצית ממדינות העולם יש שפה רשמית. לחלק מהמדינות יש רק שפה רשמית אחת, כמו למשל אלבניה, צרפת (על אף שבצרפת יש שפות מקומיות נוספות) או גרמניה. למדינות אחרות ישנה יותר משפה רשמית אחת, לעתים גם יותר משתיים: לבלגיה, קנדה, פינלנד, אפגניסטן, פרגוואי, בוליביה, שווייץ, הודו, דרום אפריקה וישראל יש יותר משפה רשמית אחת.

במדינות מסוימות, כמו איטליה וספרד, ישנה שפה רשמית אחת, ושפות רשמיות שותפות במחוזות מסוימים בלבד. במדינות מסוימות אין שפה רשמית, אולם באזורים מסוימים דווקא יש. לבסוף, ישנן גם מדינות, כמו אוסטרליה, שבדיה ועוד שלהן אין שפה רשמית בכלל.

כתוצאה מקולוניאליזם או נאוקולוניאליזם, במדינות רבות באפריקה וכן בפיליפינים ובמדינות אחרות נקבעו השפות של השלטון הקולוניאלי לשעבר כשפות רשמיות. זאת, על אף ששפת אמם של רוב התושבים אינה השפה הרשמית. כך בקונגו (זאיר לשעבר) נהוגה השפה הצרפתית (שפת השלטון הבלגי לשעבר) ובמוזמביק נהוגה השפה הפורטוגזית. בניגוד לכך, כתוצאה מלאומנות, באירלנד הוכרזה השפה האירית כשפה הרשמית הראשונה במעלה למרות היותה מדוברת בפי מיעוט באוכלוסייה. עם זאת, בלית בררה ניתן מעמד רשמי גם לשפה האנגלית. בהודו, כפשרה בין הרוב ההינדי לבין המיעוטים הלשוניים הרבים, הוכרזו שתי שפות רשמיות, אנגלית והינדית. בדרום אפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד היו שתי שפות רשמיות: אפריקנס ואנגלית, ואילו מאז ביטול האפרטהייד נוספו עוד 9 שפות רשמיות (סה"כ: 11 שפות רשמיות). השפה השימושית ביותר בדרום אפריקה כיום היא השפה האנגלית, ואחריה שפת זולו ואפריקנס.

ישראל

ערך מורחב – מדיניות לשונית בישראל

בישראל לא נחקק מעולם חוק הקובע את השפות הרשמיות, אולם, כמו חוקים מנדטוריים אחרים, גם החוק המנדטורי לגבי השפות המוכרות כרשמיות נשאר בתוקף. בחוק זה הוגדרו שלוש שפות רשמיות: אנגלית, ערבית ועברית. בחוק זה גם נקבע שכל הודעה רשמית תתפרסם באחד משלושה אופנים: באנגלית בלבד, בעברית ובערבית יחדיו, או בשלוש השפות יחדיו. עם הקמת המדינה הוכנסו תיקונים בחוק, כדי שרשויות המדינה יוכלו לבחור את השפה שבה תפורסם הודעה רשמית. באופן זה הפכה השפה העברית לשפה היחידה כמעט שבה מתפרסמות הודעות מטעם המדינה. עם זאת, בחוקים אחרים נקבע שהודעות אזהרה (למשל על אריזות של תרופות או שלטי אזהרה בכביש) יפורסמו גם בעברית וגם בערבית. מעמדה של האנגלית נשאר לא-ברור, אם כי נעשה בה שימוש נרחב בשלטי דרכים, במערכת החינוך, על גבי מטבעות ובולים ובהתכתבויות מסחריות ודיפלומטיות. במשך השנים נעשו מספר ניסיונות לקבוע בחוק את העברית כשפה הרשמית היחידה, אולם הללו נדחו בטענה שיש בכך פגיעה במיעוט הערבי, בפברואר 2009 הכריזה מפלגת האיחוד הלאומי כי בכנסת הנוכחית יעבירו חוק המבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית[1]. בעקבות עתירה לבג"ץ (של ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, [2] שהצטרפו אליהם אחרים), הוחלט בתחילת שנות האלפיים להוסיף שילוט דרכים בערבית, והסברים בערבית על אריזות של מזון, גם במקרים שלא מדובר באזהרות. פסק דין אחר של בג"ץ קבע שאין למנוע מאזרחים לפרסם מודעות בערבית או בשפות זרות על לוחות מודעות עירוניים. פסק דין זה, וכן החלטת המדינה בשנות ה-90 לפרסם הודעות לעולים חדשים בשפתם, מבלי להכריחם לקרוא עברית, יצרו מדיניות רב-לשונית. מדיניות זו ניכרת במערכת החינוך שבה נעשה שימוש רב יותר בשפות זרות.

ראו גם

הערות שוליים


תבנית:נ