התחייה הגותית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תולדות האדריכלות}}
{{תולדות האדריכלות}}
'''התחייה הגותית''' או '''נאו־גותיקה''' היא תנועה ב[[אדריכלות]] שהחלה בסוף [[המאה ה-18]] ב[[בריטניה]] והייתה פופולרית מאוד באדריכלות של [[המאה ה-19]] ב[[אירופה]] וזכתה לעדנה גם בתחילת [[המאה ה-20]] ב[[צפון אמריקה]]. התחייה הגותית ניסתה לשחזר את [[האדריכלות הגותית]] של [[ימי הביניים]] באירופה באמצעים ובהקשרים מודרניים יותר. היא התפתחה במקביל [[אדריכלות נאו קלאסית|לאדריכלות הנאו קלאסית]] של אותה תקופה שחיקתה את [[האדריכלות הקלאסית]], גם היא הייתה נפוצה מאוד ב[[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]]. באותה תקופה גם שופצו והושלמו קתדרלות גותיות רבות באירופה.
'''התחייה הגותית''' או '''נאו־גותיקה''' היא תנועה ב[[אדריכלות]] שראשיתה בסוף [[המאה ה-18]] ב[[בריטניה]]. היא הפכה פופולרית מאוד באדריכלות של [[המאה ה-19]] ב[[אירופה]] וזכתה לעדנה גם בתחילת [[המאה ה-20]] ב[[צפון אמריקה]]. התחייה הגותית ניסתה לשחזר את [[האדריכלות הגותית]] של [[ימי הביניים]] באירופה באמצעים ובהקשרים מודרניים יותר. היא התפתחה במקביל ל[[אדריכלות נאו-קלאסית|אדריכלות הנאו-קלאסית]] של אותה תקופה, שחיקתה את [[האדריכלות הקלאסית]], גם היא הייתה נפוצה מאוד ב[[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]]. באותה תקופה גם שופצו והושלמו קתדרלות גותיות רבות באירופה.


השפעה רבה על פריחתה המחודשת של ה[[אמנות גותית|אמנות הגותית]] הייתה ל[[רומנטיקה|תנועה הרומנטית]] של המאה ה-19 שהעריצה את האדריכלות הגותית, כפאר היצירה הרומנטית. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי [[המהפכה הצרפתית|המהפכה]], ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל, התאורטיקן והמשמר [[ויולה לה-דוק]] ([[1879]]-[[1814]]), אחד החלוצים של [[שימור מבנים]], היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבין מבנים אלו הוא [[כנסיית סיינט שאפל]] שב[[פריז]]. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופר [[ויקטור הוגו]] ([[1802]]-[[1881]]), כותב [[הגיבן מנוטרדאם]] (Notre-Dame De Paris) ו[[פרוספר מרימה]] ([[1875]]-[[1803]]). ב[[בריטניה]] בלט [[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]] שראה בגותיקה אדריכלות נוצרית אמיתית ותכנן מבנים רבים בסגנון הגותי האנגלי.
השפעה רבה על פריחתה המחודשת של ה[[אמנות גותית|אמנות הגותית]] הייתה ל[[רומנטיקה|תנועה הרומנטית]] של המאה ה-19, שהעריצה את האדריכלות הגותית, כפאר היצירה הרומנטית. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי [[המהפכה הצרפתית|המהפכה]], ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל, התאורטיקן והמשמר [[ויולה לה-דוק]] ([[1879]]-[[1814]]), אחד החלוצים של [[שימור מבנים]], היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבמבנים אלו הוא [[כנסיית סיינט שאפל]] שב[[פריז]]. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופר [[ויקטור הוגו]] ([[1802]]-[[1881]]) ו[[פרוספר מרימה]] ([[1875]]-[[1803]]). ב[[בריטניה]] בלט [[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]] שראה בגותיקה אדריכלות נוצרית אמיתית ותכנן מבנים רבים בסגנון הגותי האנגלי.


אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית, אולם פעל באופן אחר לגמרי, הוא [[אנטוני גאודי]] שעיקר עבודותיו נבנו ב[[ברצלונה]]. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מה[[אר-נובו]] אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית [[סגרדה פמיליה]].
אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית, אולם פעל באופן אחר לגמרי, הוא [[אנטוני גאודי]] שעיקר עבודותיו נבנו ב[[ברצלונה]]. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מה[[אר נובו]] אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית [[סגרדה פמיליה]].
{|
{|
|-
|-
| [[קובץ:Westminster palace.jpg|200px|ממוזער|[[ארמון וסטמינסטר]] ב[[לונדון]], בנוי בסגנון נאו-גותי אנגלי]] [[קובץ:Houses of parliament02.jpg|ממוזער|200px|ארמון וסטמינסטר, ה[[ביג בן]] ו[[מגדל ויקטוריה]]]]
| [[קובץ:Westminster palace.jpg|200px|ממוזער|[[ארמון וסטמינסטר]] ב[[לונדון]], בנוי בסגנון נאו-גותי אנגלי]] [[קובץ:Houses of parliament02.jpg|ממוזער|200px|ארמון וסטמינסטר, ה[[ביג בן]] ו[[מגדל ויקטוריה]]]]
| [[קובץ:PPkerk(01).jpg|ממוזער|200px|[[כנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים (אוסטנדה)|כנסייה]] בסגנון נאו-גותי, ב[[אוסטנדה]] המנסה לחקות כנסייה גותית אידאלית, לרבות השלמת ה[[צריח מחודד|צריחים המחודדים]]]]
| [[קובץ:PPkerk(01).jpg|ממוזער|200px|[[כנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים (אוסטנדה)]], מבנה בסגנון נאו-גותי ב[[אוסטנדה]], המנסה לחקות כנסייה גותית אידאלית, לרבות השלמת ה[[צריח מחודד|צריחים המחודדים]]]]
| [[קובץ:Cathedral of Learning-TJG.jpg|200px|ממוזער|[[קתדרלת הלמידה]] - [[גורד שחקים]] נאו-גותי ב[[אוניברסיטת פיטסבורג]]]]
| [[קובץ:Cathedral of Learning-TJG.jpg|200px|ממוזער|[[קתדרלת הלמידה]] - [[גורד שחקים]] נאו-גותי ב[[אוניברסיטת פיטסבורג]]]]
|-
|-
שורה 15: שורה 15:
== נאו-גותיקה מול הגותיקה של ימי הביניים ==
== נאו-גותיקה מול הגותיקה של ימי הביניים ==
[[קובץ:TO NeoGothic.jpg|ימין|ממוזער|180px|[[גורד שחקים]] נאו-גותי ב[[טורונטו]]]]
[[קובץ:TO NeoGothic.jpg|ימין|ממוזער|180px|[[גורד שחקים]] נאו-גותי ב[[טורונטו]]]]
התחייה הגותית ניסתה כאמור להחיות ולשחזר את סגנון [[ימי הביניים]] אך קיימים הבדלים ניכרים בין שני הסגנונות, בעיקר על הרקע ממנו צמחו. האדריכלות הגותית של ימי הביניים התפתחה מתוך רוח התקופה שבה כוחה של הכנסייה היה עצום ואילו האדם וחייו הארציים היו נושאים שוליים. הבנייה הגותית ומלאכת העיטורים היו על רקע דתי ותפישה לפיה המונומנטים נבנו עבור אלוהים ולא עבור האדם; האדריכלות שנתפשה אחרי המהפכה הצרפתית כרומנטית לא נראתה ככזו בימי הביניים. ה"גותיקה" של [[המאה ה-19]] צמחה מתוך הסתכלות אחרת על הבנייה המפוארת מהעבר. פער זה הוביל גם לצורה אחרת של בינוי ושל אורנמנטיקה.
התחייה הגותית ניסתה כאמור להחיות ולשחזר את סגנון [[ימי הביניים]] אך קיימים הבדלים ניכרים בין שני הסגנונות, בעיקר על הרקע ממנו צמחו. האדריכלות הגותית של ימי הביניים התפתחה מרוח התקופה, שבה כוחה של הכנסייה היה עצום ואילו האדם וחייו הארציים היו נושאים שוליים. הבנייה הגותית ומלאכת העיטורים היו על רקע דתי ותפישה לפיה המונומנטים נבנו עבור אלוהים ולא עבור האדם; האדריכלות שנתפשה אחרי המהפכה הצרפתית כרומנטית לא נראתה ככזו בימי הביניים. ה"גותיקה" של [[המאה ה-19]] צמחה מתוך הסתכלות אחרת על הבנייה המפוארת מהעבר. פער זה הוביל גם לצורה אחרת של בינוי ושל אורנמנטיקה.


המראה התחרתי של הקתדרלות הגותיות והפאר הרב שהקרינו, נבע בין השאר בזכות ריבוי העיטורים ופרטי ה[[פיסול]] שעטפו אותן. המציאות החברתית-כלכלית בימי הביניים איפשרה בנייה מסוג כזה על ידי ניצול העם על ידי מיסוי ושימוש במאות בעלי מלאכה לאורך זמן לטובת מפעל הבנייה. המציאות החברתית בעידן התעשייתי לא יכלה להרשות סוג כזה של עבודה ולכן הבנייה הנאו-גותית נעשתה בכלים אחרים שהובילו בסופו של דבר גם לאדריכלות שונה.
המראה התחרתי של הקתדרלות הגותיות והפאר הרב שהקרינו, נבע בין השאר בזכות ריבוי העיטורים ופרטי ה[[פיסול]] שעטפו אותן. המציאות החברתית-כלכלית בימי הביניים איפשרה בנייה מסוג כזה באמצעות ניצול העם על ידי [[מס|מיסוי]] ושימוש במאות בעלי מלאכה לאורך זמן לטובת מפעל הבנייה. המציאות החברתית בעידן התעשייתי לא יכלה להרשות סוג כזה של עבודה ולכן הבנייה הנאו-גותית נעשתה בכלים אחרים שהובילו בסופו של דבר גם לאדריכלות שונה.


מבחינה טכנולוגית, התקדמה הבנייה במאות השנים שעברו בין ימי הביניים ועד תקופת התחייה הגותית. ברבים מהמבנים הנאו-גותיים שולבו כבר חומרים מודרניים כ[[פלדה]] ו[[בטון]]. בזכות טכנולוגיות הבנייה החדשות וההבנה המעמיקה יותר ב[[סטטיקה]], יכלו האדריכלים הנאו-גותיים לייעל את שלד המבנה. כך למשל, בחרו במקרים רבים לוותר על [[תמיכות דואות|התמיכות הדואות]] אשר אפשרו את הבנייה התמירה בימי הביניים. במקרים רבים אחרים בחרו האדריכלים להשאיר את התמיכות הדואות בגלל איכויותיהן ההיסטוריות והאסתטיות.
מבחינה טכנולוגית, התקדמה הבנייה במאות השנים שעברו בין ימי הביניים ועד תקופת התחייה הגותית. ברבים מהמבנים הנאו-גותיים שולבו כבר חומרים מודרניים כמו [[פלדה]] ו[[בטון]]. בזכות טכנולוגיות הבנייה החדשות וההבנה המעמיקה יותר ב[[סטטיקה]], יכלו האדריכלים הנאו-גותיים לייעל את שלד המבנה. כך למשל, בחרו במקרים רבים לוותר על ה[[תמיכות דואות|תמיכות הדואות]] אשר אפשרו את הבנייה התמירה בימי הביניים. במקרים רבים אחרים בחרו האדריכלים להשאיר את התמיכות הדואות בגלל איכויותיהן ההיסטוריות והאסתטיות.
{{-}}
{{-}}


שורה 26: שורה 26:
===הישרדות ותחייה===
===הישרדות ותחייה===
[[קובץ:Tom Tower, Christ Church 2004-01-21.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[מגדל טום]] שתכנן האדריכל [[כריסטופר רן]] בכנסיית המשיח באוקספורד]]
[[קובץ:Tom Tower, Christ Church 2004-01-21.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[מגדל טום]] שתכנן האדריכל [[כריסטופר רן]] בכנסיית המשיח באוקספורד]]
האדריכלות הגותית התפתחה בהדרגה אך מקובל להתייחס אל שנת [[1140]] כתחילתה, עת נבנתה מחדש [[בזיליקת סן דני]] ב[[פריז]] בידי [[אב המנזר]] [[סוגריוס]]. סגנון ימי ביניימי זה הסתיים בפריחה אחרונה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] בקפלה של [[הנרי השביעי, מלך אנגליה]] ב[[וסטמינסטר|ווסטמינסטר]]. האדריכלות הגותית לא גוועה לחלוטין ב-[[1520]] אלא המשיכה לשרוד ב[[קתדרלה|קתדרלות]] שהיו עדיין בבנייה, ובבניית כנסיות כפריות ב[[אנגליה]], ב[[צרפת]], ב[[גרמניה]], ב[[ספרד]] וב[[חבר העמים הפולני]]. ב[[בולוניה]] בשנת [[1646]], אדריכל ה[[בארוק]] [[קרלו ריינאלדי]] בנה [[קמרון (אדריכלות)|קמרונות]] גותיים (שהושלמו ב-[[1658]]) עבור [[בזיליקת סן פטרוניו]] שהייתה בבנייה החל מ-[[1390]]. שם, ההקשר הגותי של בניית הקמרונות דרס את המודה האדריכלית של אותה תקופה. באופן דומה, האדריכלות הגותית שרדה בערים במהלך סוף [[המאה ה-17]], כפי שאפשר לראות ב[[אוקספורד]] וב[[קמברידג']], בהן נוספו תוספות ובוצעו תיקונים בסגנון הגותי הישן ולא בסגנון [[אדריכלות הבארוק]]. [[מגדל טום]], שנבנה על ידי האדריכל [[כריסטופר רן]] בכנסיית המשיח באוקספורד, והמגדלים המערביים של [[כנסיית וסטמינסטר]] שבנה [[ניקולס הוקסמור]], מערפלים את הגבולות בין שרידה לתחייה של האדריכלות הגותית.
האדריכלות הגותית התפתחה בהדרגה אך מקובל להתייחס אל שנת [[1140]] כתחילתה, עת נבנתה מחדש [[בזיליקת סן דני]] ב[[פריז]] בידי [[אב המנזר]] [[סוגריוס]]. סגנון ימי ביניימי זה הסתיים בפריחה אחרונה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] בקפלה של [[הנרי השביעי, מלך אנגליה]] ב[[וסטמינסטר|ווסטמינסטר]]. האדריכלות הגותית לא גוועה לחלוטין ב-[[1520]] אלא המשיכה לשרוד ב[[קתדרלה|קתדרלות]] שהיו עדיין בבנייה, ובבניית כנסיות כפריות ב[[אנגליה]], ב[[צרפת]], ב[[גרמניה]], ב[[ספרד]] וב[[חבר העמים הפולני]]. ב[[בולוניה]] בשנת [[1646]], אדריכל ה[[בארוק]] [[קרלו ריינאלדי]] בנה [[קמרון (אדריכלות)|קמרונות]] גותיים (שהושלמו ב-[[1658]]) עבור [[בזיליקת סן פטרוניו]] שהייתה בבנייה החל מ-[[1390]]. שם, ההקשר הגותי של בניית הקמרונות דרס את האופנה האדריכלית של אותה תקופה. באופן דומה, האדריכלות הגותית שרדה בערים במהלך סוף [[המאה ה-17]], כפי שאפשר לראות ב[[אוקספורד]] וב[[קמברידג']], בהן נוספו תוספות ובוצעו תיקונים בסגנון הגותי הישן ולא בסגנון [[אדריכלות הבארוק]]. [[מגדל טום]], שנבנה על ידי האדריכל [[כריסטופר רן]] בכנסיית המשיח באוקספורד, והמגדלים המערביים של [[כנסיית וסטמינסטר]] שבנה [[ניקולס הוקסמור]], מערפלים את הגבולות בין שרידה לתחייה של האדריכלות הגותית.


[[קובץ:Strawberry Hill Illustrated London News 1842.jpg|ממוזער|ימין|200px|חיקוי של [[קמרון מניפה]] בגלריה הארוכה של אחוזת [[סטרוברי היל]] של [[הוראס וולפול]]]]
[[קובץ:Strawberry Hill Illustrated London News 1842.jpg|ממוזער|ימין|200px|חיקוי של [[קמרון מניפה]] בגלריה הארוכה של אחוזת [[סטרוברי היל]] של [[הוראס וולפול]]]]


באמצע [[המאה ה-18]], עם עליית תנועת ה[[רומנטיקה]], חלה התעניינות מחודשת ב[[ימי הביניים]] בגישה אוהדת ומעריכה יותר בקרב מומחים ואנשי רוח משפיעים. כך החלה ההתעניינות והערכה של [[אמנות ימי הביניים]] ובפרט של [[אדריכלות כנסיות|אדריכלות הכנסיות]], [[מאוזוליאום|מבני קבר]] של אצילים, חלונות [[ויטראז']] וכתבי יד [[אמנות גותית|גותיים]] מאוירים. אמנויות גותיות אחרות, כגון שטיחי קיר ועבודות מתכת, עדיין סבלו יחס מזלזל כברבריות וגסות. אסוציאציות לאומיות ורגשיות גברו בד בבד עם התחייה של העבר, והשפיעו כמו השיקולים האסתטיים. מספר [[בריטים]], ולא הרבה אחרי כן, מספר [[גרמניה|גרמנים]] החלו להעריך את האופי ה"[[פיקטורסק]]י" ([[:en:picturesque|Picturesque]]) של ההריסות - "פיקטורסק" נהפכה לאיכות אסתטית חדשה - וכן העריכו את ההשפעות המרככות של הזמן, להם ה[[יפן|יפנים]] קוראים "[[ואבי-סאבי]]" ואותם העריץ [[הוראס וולפול]] באופן בלתי-תלוי. <!-- few Britons, and soon some Germans, began to appreciate the [[picturesque]] character of ruins — "picturesque" becoming a new aesthetic quality — and those mellowing effects of time that the Japanese call ''[[wabi-sabi]]'' and which [[Horace Walpole]] independently admired, mildly tongue-in-cheek, as "the true rust of the Barons' wars." --> הפרטים ה"גוטיים" <!-- במקור: Gothick --> באחוזתו של וולפול, "[[סטרוברי היל]]" ב[[טוויקנהאם]], משכו דווקא לכיוון סגנון ה[[רוקוקו]] של התקופה, ובשנות ה-[[1770]], אדריכלים שהיו לגמרי [[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסיים]] כגון [[רוברט אדם]] ו[[ג'יימס ויאט]] היו מוכנים לספק פרטים גותיים בחדרי עבודה, [[ספריה|ספריות]] ו[[קפלה|קפלות]], בעבור חיזיון רומנטי של מנזר גותי, [[מנזר פונטהיל]] בווילטשייר. [[טירת אינבראריי]], שנבנתה החל מ-[[1746]] בתכנונו של האדריכל [[ויליאם אדם]] מציגה תחייה מוקדמת של מאפיינים גותיים ב[[סקוטלנד]]. הסגנון ה"גוטי" היה התגלמות אדריכלית של יצירת פיקטשרסק מלאכותי שנראה קודם לכן ב[[אמנות]]: המקדשים הקישוטיים ובתי הקיץ התעלמו מהלוגיקה המבנית של מבניים גותיים אמיתיים והיו למעשה מבנים פלדיאנים עם קשתות מחודדות. [[אדריכל נוף|אדריכל הנוף]] האקצנטרי [[באטי לנגלי]] ניסה "לשפר" את הצורה הגותית על ידי שימוש בפרופורציות קלאסיות.
באמצע [[המאה ה-18]], עם עליית תנועת ה[[רומנטיקה]], חלה התעניינות מחודשת ב[[ימי הביניים]], בגישה אוהדת ומעריכה יותר בקרב מומחים ואנשי רוח משפיעים. כך החלו התעניינות והערכה של [[אמנות ימי הביניים]] ובפרט של [[אדריכלות כנסיות|אדריכלות הכנסיות]], [[מאוזוליאום|מבני קבר]] של אצילים, חלונות [[ויטראז']] וכתבי יד [[אמנות גותית|גותיים]] מאוירים. אמנויות גותיות אחרות, כגון שטיחי קיר ועבודות מתכת, עדיין סבלו יחס מזלזל כברבריות וגסות. אסוציאציות לאומיות ורגשיות גברו בד בבד עם התחייה של העבר, והשפיעו כמו השיקולים האסתטיים. מספר [[בריטים]], ולא הרבה אחרי כן, מספר [[גרמניה|גרמנים]], החלו להעריך את האופי ה"[[פיקטורסק]]י" של ההריסות - "פיקטורסק" נהפכה לאיכות אסתטית חדשה - וכן העריכו את ההשפעות המרככות של הזמן, להן ה[[יפן|יפנים]] קוראים "[[ואבי-סאבי]]" ואותן העריך [[הוראס וולפול]] באופן בלתי-תלוי. <!-- few Britons, and soon some Germans, began to appreciate the [[picturesque]] character of ruins — "picturesque" becoming a new aesthetic quality — and those mellowing effects of time that the Japanese call ''[[wabi-sabi]]'' and which [[Horace Walpole]] independently admired, mildly tongue-in-cheek, as "the true rust of the Barons' wars." --> הפרטים הגותיים באחוזתו של וולפול, "[[סטרוברי היל]]" ב[[טוויקנהאם]], משכו דווקא לכיוון סגנון ה[[רוקוקו]] של התקופה. בשנות ה-[[1770]], אדריכלים [[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסיים]] לגמרי כגון [[רוברט אדם]] ו[[ג'יימס ויאט]] היו מוכנים לספק פרטים גותיים בחדרי עבודה, [[ספריה|ספריות]] ו[[קפלה|קפלות]], בעבור חיזיון רומנטי של מנזר גותי, [[מנזר פונטהיל]] בווילטשייר. [[טירת אינבראריי]], שנבנתה החל מ-[[1746]] בתכנונו של האדריכל [[ויליאם אדם]] מציגה תחייה מוקדמת של מאפיינים גותיים ב[[סקוטלנד]]. הסגנון הגותי היה התגלמות אדריכלית של יצירת פיקטרסק מלאכותי שנראה קודם לכן ב[[אמנות]]: המקדשים הקישוטיים ובתי הקיץ התעלמו מהלוגיקה המבנית של מבניים גותיים אמיתיים והיו למעשה מבנים פלדיאניים עם קשתות מחודדות. [[אדריכל נוף|אדריכל הנוף]] האקצנטרי [[באטי לנגלי]] ניסה "לשפר" את הצורה הגותית על ידי שימוש בפרופורציות קלאסיות.


דור צעיר יותר, שלקח את האדריכלות הגותית יותר ברצינות, סיפק חוג קריאה לסדרת ''Cathedral Antiquities'' של ג'. בריטן, שהחלה להופיע ב-[[1814]]. ב-[[1817]] כתב [[תומאס ריקמן]] ספר בשם ''Attempt…'' כדי לנסות לתאר ולהגדיר את הסגנונות הגותיים השונים באדריכלות הכנסייתית ב[[אנגליה]], כ"ספר לימוד ל[[סטודנט]] ל[[אדריכלות]]". הכותרת המלאה של הספר היא: ''Attempt to discriminate the styles of English architecture from the Conquest to the Reformation; preceded by a sketch of the Grecian and Roman orders, with notices of nearly five hundred English buildings'' ("ניסיון להבחין בין הסגנונות השונים של האדריכלות האנגלית, מהכיבוש עד לרפורמציה; שהוקדם בסדרים הגרציאנים והרומים, עם ציונם של כמעט 500 מבנים אנגליים"). הקטגוריות בהן השתמש היו [[אדריכלות נורמנית]], [[סגנון גותי אנגלי מוקדם|אדריכלות אנגלית מוקדמת]] (Early English), [[סגנון גותי מקושט|אדריכלות גותית מקושטת]] (Decorated Gothic) ו[[סגנון גותי ניצב|אדריכלות גותית ניצבת]] (Perpendicular Gothic). ראו עוד: [[אדריכלות גותית אנגלית]]. הספר הודפס במספר מהדורות ופרסומו נמשך גם ב-[[1881]].
דור צעיר יותר, שלקח את האדריכלות הגותית יותר ברצינות, סיפק חוג קריאה לסדרת ''Cathedral Antiquities'' של ג'. בריטן, שהחלה להופיע ב-[[1814]]. ב-[[1817]] כתב [[תומאס ריקמן]] ספר בשם ''Attempt…'' כדי לנסות לתאר ולהגדיר את הסגנונות הגותיים השונים באדריכלות הכנסייתית ב[[אנגליה]], כ"ספר לימוד ל[[סטודנט]] ל[[אדריכלות]]". הכותרת המלאה של הספר היא: ''Attempt to discriminate the styles of English architecture from the Conquest to the Reformation; preceded by a sketch of the Grecian and Roman orders, with notices of nearly five hundred English buildings'' ("ניסיון להבחין בין הסגנונות השונים של האדריכלות האנגלית, מהכיבוש עד לרפורמציה; שהוקדם בסדרים היווניים והרומים העתיקים, עם ציונם של כמעט 500 מבנים אנגליים"). הקטגוריות בהן השתמש היו [[אדריכלות נורמנית]], [[סגנון גותי אנגלי מוקדם|אדריכלות אנגלית מוקדמת]] (Early English), [[סגנון גותי מקושט|אדריכלות גותית מקושטת]] (Decorated Gothic) ו[[סגנון גותי ניצב|אדריכלות גותית ניצבת]] (Perpendicular Gothic). ראו עוד: [[אדריכלות גותית אנגלית]]. הספר הודפס במספר מהדורות ופרסומו נמשך גם ב-[[1881]].


===רומנטיקה ולאומיות===
===רומנטיקה ולאומיות===
[[קובץ:Pulawy domek gotycki.jpg|ממוזער|ימין|200px|בית בסגנון גותי ב[[פולאווי]], [[1800]]-[[1809]].]]
[[קובץ:Pulawy domek gotycki.jpg|ממוזער|ימין|200px|בית בסגנון גותי ב[[פולאווי]], [[1800]]-[[1809]]]]
השורשים של התחייה הגותית בצרפת מקורם בהיבט מינורי של ''Anglomanie'', בתחילת סוף שנות ה-[[1780]]. ב-[[1816]], כאשר המלומד הצרפתי [[אלכסנדר דה לבורד]] (Alexandre de Laborde) אמר "לאדריכלות הגותית יש יופי משלה", הרעיון היה חדש למרבית הצרפתים. החל מ-[[1828]], אלכסנדר ברוייניה (Alexandre Brogniart), מנהל מפעל ה[[פורצלן]] "סוור", ייצר צלחות מצוירות ב[[אמנות גותית]] עבור [[לואי פיליפ, מלך הצרפתים|לואי-פיליפ, מלך צרפת]] עבור הקפלה ב-Dreux. יוזמה זו הייתה מהראשונות והחשובות שנעשו בסגנון נאו-גותי ב[[צרפת]].
השורשים של התחייה הגותית בצרפת מקורם בהיבט מינורי של ''Anglomanie'', בתחילת סוף שנות ה-[[1780]]. ב-[[1816]], כאשר המלומד הצרפתי [[אלכסנדר דה לבורד]] (Alexandre de Laborde) אמר "לאדריכלות הגותית יש יופי משלה", הרעיון היה חדש למרבית הצרפתים. החל מ-[[1828]], אלכסנדר ברוניה (Alexandre Brogniart), מנהל מפעל ה[[פורצלן]] "סוור", ייצר צלחות מצוירות ב[[אמנות גותית]] עבור [[לואי פיליפ, מלך הצרפתים|לואי-פיליפ, מלך צרפת]] עבור הקפלה ב-Dreux. יוזמה זו הייתה מהראשונות והחשובות שנעשו בסגנון נאו-גותי ב[[צרפת]].


[[קובץ:Ste Clotilde Paris.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]], הושלמה ב-[[1847]], [[פריז]].]]
[[קובץ:Ste Clotilde Paris.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]], הושלמה ב-[[1847]], [[פריז]]]]
[[קובץ:Koeln RdFlug 2.JPG|ממוזער|250px|[[קתדרלת קלן]], בנייתה החלה ב-[[1248]] ונשלמה רק ב-[[1880]] בגל התחייה הגותית. חזית הקתדרלה היא הגדולה בעולם, ומתנשאת לגובה 157 מטר, בעוד [[הספינה הראשית]] מתנשאת לגובה 43 מטר.]]
[[קובץ:Koeln RdFlug 2.JPG|ממוזער|250px|[[קתדרלת קלן]], בנייתה החלה ב-[[1248]] ונשלמה רק ב-[[1880]] בגל התחייה הגותית. חזית הקתדרלה היא הגדולה בעולם, ומתנשאת לגובה 157 מטר, בעוד [[הספינה הראשית]] מתנשאת לגובה 43 מטר.]]


התחייה הגותית זכתה לבסיס אינטלקטואלי טוב יותר בידי החלוץ [[ארקיז דה קאמו]] (Arcisse de Caumont), שייסד את "החברה לחוקרי עתיקות של נורמנדי" (''Societé des Antiquaires de Normandy'') בתקופה בה פירוש המילה ''antiquaire'' הייתה מומחה לעתיקות. הוא פרסם את עבודתו על [[אדריכלות נורמנית]] ב-[[1830]]. בשנה שלאחר מכן, פרסם הסופר הצרפתי הנודע [[ויקטור הוגו]] את הספר [[הגיבן מנוטרדאם]] (במקור: Notre Dame de Paris) בו משמשת הקתדרלה הגותית [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדאם דה פארי]] הן כמקום התרחשות העלילה והן כאחת הגיבורים בה. הספר זכה לפופולריות עצומה. הוגו כתב את הספר כדי לעורר דאגה לשימור [[:קטגוריה:מבנים גותיים|מבנים גותיים]] עתיקים ולא כדי להתחיל גל בנייה חדש בסגנון הגותי.
התחייה הגותית זכתה לבסיס אינטלקטואלי טוב יותר בידי החלוץ [[ארקיז דה קאמו]] (Arcisse de Caumont), שייסד את "החברה לחוקרי עתיקות של נורמנדי" (''Societé des Antiquaires de Normandy'') בתקופה בה פירוש המילה ''antiquaire'' היה מומחה לעתיקות. הוא פרסם את עבודתו על [[אדריכלות נורמנית]] ב-[[1830]]. בשנה שלאחר מכן פרסם הסופר הצרפתי הנודע [[ויקטור הוגו]] את הספר [[הגיבן מנוטרדאם]] (במקור: Notre Dame de Paris) בו משמשת הקתדרלה הגותית [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדאם דה פארי]] הן כמקום התרחשות העלילה והן כאחת הגיבורים בה. הספר זכה לפופולריות עצומה. הוגו כתב את הספר כדי לעורר דאגה לשימור [[:קטגוריה:מבנים גותיים|מבנים גותיים]] עתיקים ולא כדי להתחיל גל בנייה חדש בסגנון הגותי.


בשנה שבה הופיע הספר "הגיבן מנוטרדאם", המלוכה הצרפתית החדשה ייסדה משרה של מפקח כללי על מונומנטים עתיקים, ואיישה אותה ב-[[1833]] בידי איש הרוח [[פרוספר מרימה]], שהפך ב-[[1837]] למזכיר של "הוועדה למונומנטים עתיקים" (''Commission des Monuments Historiques''). ועדה זו הורתה לאדריכל השימור [[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]] לדווח על המצב של [[מנזר וזלה]] ב-[[1840]]. אחרי שמילא את הדו"ח, ויולה-לה-דוק שם פעמיו לשחזר את המבנים העתיקים המסמלים את צרפת, בהם [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]], [[סנט שאפל]], [[וזלה]] (Vézelay), [[קארקאסון]] (Carcassone), טירת Roquetaillade, [[מון סן מישל]], פיירפונד (Pierrefonds), [[ארמון האפיפיורים]] ב[[אביניון]] ועוד.
בשנה שבה הופיע הספר "הגיבן מנוטרדאם", המלוכה הצרפתית החדשה ייסדה משרה של מפקח כללי על מונומנטים עתיקים, ואיישה אותה ב-[[1833]] בידי איש הרוח [[פרוספר מרימה]], שהפך ב-[[1837]] למזכיר "הוועדה למונומנטים עתיקים" (''Commission des Monuments Historiques''). ועדה זו הורתה לאדריכל השימור [[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]] לדווח על המצב של [[מנזר וזלה]] ב-[[1840]]. אחרי שמילא את הדו"ח, ויולה-לה-דוק שם פעמיו לשחזר את המבנים העתיקים המסמלים את צרפת, בהם [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]], [[סנט שאפל]], [[וזלה]] (Vézelay), [[קארקאסון]] (Carcassone), טירת Roquetaillade, [[מון סן מישל]], פיירפונד (Pierrefonds), [[ארמון האפיפיורים]] ב[[אביניון]] ועוד.


הכנסייה הנאו-גותית החשובה הראשונה בצרפת הייתה [[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]] ב[[פריז]], שהוקדשה לאשתו של [[קלוביס]] שזכתה לקנוניזציה והייתה חשובה ל[[בית בורבון]]. הכנסייה נבנתה ב-[[1846]] ונחנכה ב-[[30 בנובמבר]] [[1857]]. האדריכל שנבחר לתכנון ובניית הכנסייה היה ממוצא [[גרמניה|גרמני]] - פרנסואה כריסטיאן גאו (François-Christian Gau). בשלבים האחרונים של הבנייה תוכנית הכנסייה שונתה באופן ניכר על ידי עוזרו, תיאודור באלו (Théodore Ballu), דבר שהוליד את צמד [[צריח מחודד|הצריחים המחודדים]] בחזית המערבית.
הכנסייה הנאו-גותית החשובה הראשונה בצרפת הייתה [[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]] ב[[פריז]], שהוקדשה לאשתו של [[קלוביס]] שזכתה לקנוניזציה והייתה חשובה ל[[בית בורבון]]. הכנסייה נבנתה ב-[[1846]] ונחנכה ב-[[30 בנובמבר]] [[1857]]. האדריכל שנבחר לתכנון ובניית הכנסייה היה ממוצא [[גרמניה|גרמני]] - פרנסואה כריסטיאן גאו (François-Christian Gau). בשלבים האחרונים של הבנייה שונתה תוכנית הכנסייה באופן ניכר על ידי עוזרו, תיאודור באלו (Théodore Ballu), דבר שהוליד את צמד ה[[צריח מחודד|צריחים המחודדים]] בחזית המערבית.


בינתיים, בגרמניה, החל להופיע מחדש עניין ב[[קתדרלת קלן]], שבנייתה החלה ב-[[1248]] אך לא הושלמה עד סוף [[המאה ה-19]]. בשנות ה-20 של המאה ה-19 החייתה [[רומנטיקה|התנועה הרומנטית]] את העניין בקתדרלה הגותית, ועבודות להשלמתה החלו ב-[[1824]], דבר שסימן את התחייה הגותית בגרמניה. ‏‏<ref>‏חשיבותו של המיזם להשלמת [[קתדרלת קלן]] בארצות הדוברות [[גרמנית]] נחקר בידי מיכאל ג'. לואיס בספרו ''The Politics of the German Gothic Revival: August Reichensperger''. ‏</ref>
בינתיים, בגרמניה, החל להופיע מחדש עניין ב[[קתדרלת קלן]], שבנייתה החלה ב-[[1248]] אך לא הושלמה עד סוף [[המאה ה-19]]. בשנות ה-20 של המאה ה-19 החייתה [[רומנטיקה|התנועה הרומנטית]] את העניין בקתדרלה הגותית, ועבודות להשלמתה החלו ב-[[1824]], דבר שסימן את התחייה הגותית בגרמניה. ‏‏<ref>‏חשיבותו של המיזם להשלמת [[קתדרלת קלן]] בארצות הדוברות [[גרמנית]] נחקרה בידי מיכאל ג' לואיס בספרו ''The Politics of the German Gothic Revival: August Reichensperger''. ‏</ref>


בגלל [[לאומיות רומנטית|הלאומיות הרומנטית]] טענו בתחילת [[המאה ה-19]] [[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]] שמקורה של [[אדריכלות גותית|האדריכלות הגותית]] היא בארצם שלהם. ה[[אנגליה|אנגלים]] טבעו בעזות מצח את המונח "Early English" בהתייחס לאדריכלות הגותית האנגלית המוקדמת, כדי לרמוז שהאדריכלות הגותית היא יצירה אנגלית. במהדורת [[1832]] של "[[הגיבן מנוטרדאם]]" כתב [[ויקטור הוגו]] "בוא ניצור השראה בקרב האומה, אם זה אפשרי, לאהוב את האדריכלות הלאומית" ובכך רמז שהאדריכלות הגותית הייתה חלק ממורשתה הלאומית של [[צרפת]] ויצירה צרפתית. ב[[גרמניה]], עם השלמתה של [[קתדרלת קלן]] ב-[[1888]], שהייתה בתקופה זו הבניין הגבוה ביותר בעולם, הקתדרלה נתפשה בעייני גרמנים רבים כשיא של האדריכלות הגותית. עוד קתדרלות גותיות חשובות שנשלמו היו [[קתדרלת רגנסבורג]] ([[1869]]-[[1872]]) - עם צמד [[צריח מחודד|צריחי]] תחרה גרמניים, [[אולם מינסטר]] ([[1817]]-[[1890]]) - הכנסייה הגבוהה בעולם עם [[צריח (מבנה)|מגדל]] ובראשו [[צריח מחודד|צריח]] תחרה בגובה 161.53 מטר, [[קתדרלת ויטוס הקדוש]] ב[[פראג]] ([[1844]]-[[1929]]) ו[[קתדרלת קלרמון-פראן]] ([[1866]]-[[1884]]) ב[[צרפת]] שהושלמה על ידי תלמידו של [[ויולה-לה-דוק]].
בגלל ה[[לאומיות רומנטית|לאומיות הרומנטית]] טענו בתחילת [[המאה ה-19]] [[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]] שמקורה של ה[[אדריכלות גותית|אדריכלות הגותית]] הוא בארצם שלהם. ה[[אנגליה|אנגלים]] טבעו את המונח "Early English" בהתייחס לאדריכלות הגותית האנגלית המוקדמת, כדי לרמוז שהאדריכלות הגותית היא יצירה אנגלית. במהדורת [[1832]] של "[[הגיבן מנוטרדאם]]" כתב [[ויקטור הוגו]] "בוא ניצור השראה בקרב האומה, אם זה אפשרי, לאהוב את האדריכלות הלאומית" ובכך רמז שהאדריכלות הגותית הייתה חלק ממורשתה הלאומית של [[צרפת]] ויצירה צרפתית. ב[[גרמניה]], עם השלמת [[קתדרלת קלן]] ב-[[1888]], שהייתה בתקופה זו הבניין הגבוה ביותר בעולם, הקתדרלה נתפשה בעיני גרמנים רבים כשיא של האדריכלות הגותית. עוד קתדרלות גותיות חשובות שנשלמו היו [[קתדרלת רגנסבורג]] ([[1869]]-[[1872]]) - עם צמד [[צריח מחודד|צריחי]] תחרה גרמניים, [[המינסטר של אולם]] ([[1817]]-[[1890]]) - הכנסייה הגבוהה בעולם עם [[צריח (מבנה)|מגדל]] ובראשו [[צריח מחודד|צריח]] תחרה בגובה 161.53 מטר, [[קתדרלת ויטוס הקדוש]] ב[[פראג]] ([[1844]]-[[1929]]) ו[[קתדרלת קלרמון-פראן]] ([[1866]]-[[1884]]) ב[[צרפת]] שהושלמה על ידי תלמידו של [[ויולה-לה-דוק]].


ב[[פירנצה]], החזית הזמנית של הקתדרלה [[סנטה מריה דל פיורה]] פורקה וחזית הקתדרלה נותרה ערומה עד [[1864]], אז הוכרזה תחרות לעיצוב חזית שתתאים למבנה הקתדרלה ול[[מגדל פעמונים|קמפנילה]]. בתחרות זכה [[אמיליו דה פבריס]] (Emilio De Fabris) שבנה חזית נאו-גותית עם [[פסיפס]] מ[[שיש]] צבעוני. החזית הוקמה בשנים [[1887]]-[[1876]].
ב[[פירנצה]], החזית הזמנית של הקתדרלה [[סנטה מריה דל פיורה]] פורקה וחזית הקתדרלה נותרה ערומה עד [[1864]], אז הוכרזה תחרות לעיצוב חזית שתתאים למבנה הקתדרלה ול[[מגדל פעמונים|קמפנילה]]. בתחרות זכה [[אמיליו דה פבריס]] (Emilio De Fabris) שבנה חזית נאו-גותית עם [[פסיפס]] מ[[שיש]] צבעוני. החזית הוקמה בשנים [[1887]]-[[1876]].
שורה 56: שורה 56:
קובץ:StPeter Regensburg.jpg|צריחי התחרה של [[קתדרלת רגנסבורג]], [[גרמניה]]
קובץ:StPeter Regensburg.jpg|צריחי התחרה של [[קתדרלת רגנסבורג]], [[גרמניה]]
קובץ:Facade cathedrale clermont-ferrand.jpg|החזית הנאו-גותית של [[קתדרלת קלרמון-פראן]], [[צרפת]]
קובץ:Facade cathedrale clermont-ferrand.jpg|החזית הנאו-גותית של [[קתדרלת קלרמון-פראן]], [[צרפת]]
קובץ:UlmCathedral10.jpg|[[אולם מינסטר]] ו-3 צריחיה שהושלמה בתחייה הגותית, [[גרמניה]]
קובץ:UlmCathedral10.jpg|[[המינסטר של אולם]] על שלושת צריחיה, שהושלמה בתחייה הגותית, [[גרמניה]]
קובץ:PragueCathedral03.jpg|[[קתדרלת ויטוס הקדוש]], [[פראג]]
קובץ:PragueCathedral03.jpg|[[קתדרלת ויטוס הקדוש]], [[פראג]]
</gallery>
</gallery>
שורה 62: שורה 62:
=== פיוג'ין, ראסקין והגותיקה ככוח מוסרי ===
=== פיוג'ין, ראסקין והגותיקה ככוח מוסרי ===
[[קובץ:House of Lords.jpg|ממוזער|250px|[[בית הלורדים]] ב[[ארמון וסטמינסטר]], תוכנן בידי [[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]]]]
[[קובץ:House of Lords.jpg|ממוזער|250px|[[בית הלורדים]] ב[[ארמון וסטמינסטר]], תוכנן בידי [[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]]]]
בסוף שנות ה-20 של [[המאה ה-19]] ה[[אדריכל]] '''[[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]] (Augustus Welby Northmore Pugin)''', עדיין נער, עבד כמעצב חפצי מותרות בצורה [[אמנות גותית|גותית]]. הוא תכנן קישוטי ריהוט גותיים בשירות יצרן ה[[רהיט]]ים המלכותי "מורל אנד סדון" עבור [[טירת וינזדור]] של [[ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת]]. בנוסף, החל מ-[[1828]], תכנן פיוג'ין כלי [[כסף (יסוד)|כסף]] עבור Rundell Bridge and Co תוך שימוש ב"מילון" של סגנונות, עיצובים ופרטים של גותיקה אנגלית-צרפתית מ[[המאה ה-14]]. הוא השתמש ב"מילון" זה מאוחר יותר עבור תכנון [[ארמון וסטמינסטר]]. [http://www.victorianweb.org/art/design/pugin/bio.html] בין השנים [[1821]] ל-[[1838]] פרסמו פיוג'ין ואביו סדרה של כרכים הכוללים ציורים אדריכליים, הראשון מביניהם נקרא "Specimens of Gothic Architecture" ("דוגמאות של אדריכלות גותית"), והשלושה שבאו אחרים נקראו "Examples of Gothic Architecture". ספרים אלה זכו להדפסות רבות ושימשו כאבן שואבת עבור אדריכלים נאו-גותיים רבים למשך מאה שנה.
בסוף שנות ה-20 של [[המאה ה-19]] ה[[אדריכל]] '''[[אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין]] (Augustus Welby Northmore Pugin)''', עדיין נער, עבד כמעצב חפצי מותרות בצורה [[אמנות גותית|גותית]]. הוא תכנן קישוטי ריהוט גותיים בשירות יצרן ה[[רהיט]]ים המלכותי "מורל אנד סדון" עבור [[טירת וינדזור]] של [[ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת]]. בנוסף, החל מ-[[1828]], תכנן פיוג'ין כלי [[כסף (יסוד)|כסף]] עבור Rundell Bridge and Co תוך שימוש ב"מילון" של סגנונות, עיצובים ופרטים של גותיקה אנגלית-צרפתית מ[[המאה ה-14]]. הוא השתמש ב"מילון" זה מאוחר יותר עבור תכנון [[ארמון וסטמינסטר]]. [http://www.victorianweb.org/art/design/pugin/bio.html] בין השנים [[1821]] ל-[[1838]] פרסמו פיוג'ין ואביו סדרה של כרכים הכוללים ציורים אדריכליים, הראשון מביניהם נקרא "Specimens of Gothic Architecture" ("דוגמאות של אדריכלות גותית"), והשלושה שבאו אחרים נקראו "Examples of Gothic Architecture". ספרים אלה זכו להדפסות רבות ושימשו כאבן שואבת עבור אדריכלים נאו-גותיים רבים למשך מאה שנה.


בספרו "Contrasts" משנת [[1836]] הביע פיוג'ין את הערצתו לא רק לאמנות [[ימי הביניים]] אך גם לכל ה[[אתוס]] של התקופה. הוא טען ש[[האדריכלות הגותית]] הייתה תוצרה של חברה טהורה יותר. בספרו "The True Principles of Pointed or Christian Architecture" הוא טען שבעלי מלאכה מודרניים המנסים לחקות את הסגנון של בעלי מלאכה מימי הביניים צריכים גם לאמץ את שיטותיהם. פיוג'ין האמין שהגותיקה הייתה אדריכלות נוצרית אמיתית, ואפילו טען ש"ה[[קשת (מבנה)|קשת]] המחודדת היא תוצר של האמונה הנוצרית". המבנה המפורסם ביותר של פיוג'ין הוא [[בית הלורדים]] ב[[ארמון וסטמינסטר]] שב[[לונדון]], אותו הוא תכנן בשתי תנופות, בשנים [[1837]]-[[1836]] ובשנים [[1844]]-[[1852]] עם הקלאסיציסט [[צ'ארלס ברי]] כאדריכל משנה. פיוג'ין סיפק את הקישוטים החיצוניים ואת הפנים, בעוד שברי תיכנן את המבנה הסימטרי של הבניין, דבר שגרם לפיוג'ין להעיר: "All Grecian, Sir; Tudor details on a classic body".
בספרו "Contrasts" משנת [[1836]] הביע פיוג'ין את הערצתו לא רק לאמנות [[ימי הביניים]] אך גם לכל ה[[אתוס]] של התקופה. הוא טען ש[[האדריכלות הגותית]] הייתה תוצר של חברה טהורה יותר. בספרו "The True Principles of Pointed or Christian Architecture" הוא טען שבעלי מלאכה מודרניים המנסים לחקות את הסגנון של בעלי מלאכה מימי הביניים צריכים גם לאמץ את שיטותיהם. פיוג'ין האמין שהגותיקה הייתה אדריכלות נוצרית אמיתית, ואפילו טען ש"ה[[קשת (מבנה)|קשת]] המחודדת היא תוצר של האמונה הנוצרית". המבנה המפורסם ביותר של פיוג'ין הוא [[בית הלורדים]] ב[[ארמון וסטמינסטר]] שב[[לונדון]], אותו הוא תכנן בשתי תנופות, בשנים [[1837]]-[[1836]] ובשנים [[1844]]-[[1852]] עם הקלאסיציסט [[צ'ארלס ברי]] כאדריכל משנה. פיוג'ין סיפק את הקישוטים החיצוניים ואת הפנים, בעוד שברי תיכנן את המבנה הסימטרי של הבניין, דבר שגרם לפיוג'ין להעיר: "All Grecian, Sir; Tudor details on a classic body".


[[קובץ:Oxf-uni-mus-nh.jpg|ממוזער|250px|מוזיאון [[אוניברסיטת אוקספורד]] להיסטוריה של הטבע]]
[[קובץ:Oxf-uni-mus-nh.jpg|ממוזער|250px|מוזיאון [[אוניברסיטת אוקספורד]] להיסטוריה של הטבע]]
שורה 71: שורה 71:
===אקסליסיולוגיה===
===אקסליסיולוגיה===
{{הפניה לערך מורחב|אקסליסיולוגיה}}
{{הפניה לערך מורחב|אקסליסיולוגיה}}
ב[[אנגליה]], [[נצרות אנגליקנית|הכנסייה האנגלית]] עברה תחייה של [[אנגלו-קתוליות]] ואידאולוגיה של מנהגי פולחן בצורת [[תנועת אוקספורד]]. כתוצאה מכך, התעוררה תשוקה לבנות הרבה כנסיות לספק מקום לתפילה ופולחן עבור האוכלוסייה הגדלה. תשוקה זו מצאה תומכים בקרב האוניברסיטאות, שם [[אקסליסיולוגיה|התנועה האקסליסיולוגית]] החלה להיווצר. תומכיה האמינו שהאדריכלות הגותית הייתה הסגנון היחיד שראוי ל[[כנסייה]] קהילתית, והעדיפו תת-סגנון מסוים של האדריכלות הגותית - Decorated Gothic ([[אדריכלות גותית#האדריכלות הגותית באנגליה|סגנון גותי אנגלי מקושט]]). "The Ecclesiologist" הבטאון של [[קמברידג' קמדן סוסייטי]] היה מאוד בקורתי כלפי כנסיות שנבנו בפחות מאמות המידה המחמירות של הסגנון הגותי המקושט, דבר שגרם להיווצרות סגנון חדש בשם "גותיקה ארכאולוגית", סגנון שיצר את המבנים הכי דומים לגותיקה של ימי הביניים. ברם, לא כל אדריכל או יזם נסחף בידי גל האקסליסיולוגיה. על אף שהתחייה הגותית הצליחה להפוך לסגנון אדריכלות מוכר ונפוץ, הניסיון לקשר אותה עם התפישה של עליונות הכנסייה, דבר שנתמך על ידי פיוג'ין והתנועה האקסליסיולוגית, היה שיקוץ בעייני אלה שהחזיקו בעקרונות אוניברסליים או לא קונפורמיסטים. הם אימצו את התחייה הגותית רק בזכות איכויות [[אסתטיקה|אסתטיות]] ו[[רומנטיקה|רומנטיות]], ו/או שילבו אותה עם סגנונות אחרים, או אימצו סגנון גותי פשוט יותר מצפון [[אירופה]], ולפעמים שלושתם ביחד. דוגמה למבנה כזה הוא [[בית הקברות אבני פארק]] האקומני שתוכנן בידי האדריכל [[ויליאם הוסקינג]].
ב[[אנגליה]], [[נצרות אנגליקנית|הכנסייה האנגלית]] עברה תחייה של [[אנגלו-קתוליות]] ואידאולוגיה של מנהגי פולחן בצורת [[תנועת אוקספורד]]. כתוצאה מכך, התעוררה תשוקה לבנות הרבה כנסיות, כדי לספק מקום לתפילה ופולחן עבור האוכלוסייה הגדלה. תשוקה זו מצאה תומכים בקרב האוניברסיטאות, שם החלה להיווצר ה[[אקסליסיולוגיה|תנועה האקסליסיולוגית]]. תומכיה האמינו שהאדריכלות הגותית הייתה הסגנון היחיד שראוי ל[[כנסייה]] קהילתית, והעדיפו תת-סגנון מסוים של האדריכלות הגותית - Decorated Gothic ([[אדריכלות גותית#האדריכלות הגותית באנגליה|סגנון גותי אנגלי מקושט]]). "The Ecclesiologist", בטאון של [[קמברידג' קמדן סוסייטי]], היה ביקורתי מאוד כלפי כנסיות שנבנו בפחות מאמות המידה המחמירות של הסגנון הגותי המקושט, דבר שגרם להיווצרות סגנון חדש בשם "גותיקה ארכאולוגית", סגנון שיצר את המבנים הכי דומים לגותיקה של ימי הביניים. ברם, לא כל אדריכל או יזם נסחף בידי גל האקסליסיולוגיה. על אף שהתחייה הגותית הצליחה להפוך לסגנון אדריכלות מוכר ונפוץ, הניסיון לקשר אותה עם התפישה של עליונות הכנסייה, דבר שנתמך על ידי פיוג'ין והתנועה האקסליסיולוגית, היה שיקוץ בעיני אלה שהחזיקו בעקרונות אוניברסליים או לא קונפורמיסטיים. הם אימצו את התחייה הגותית רק בזכות איכויות [[אסתטיקה|אסתטיות]] ו[[רומנטיקה|רומנטיות]], ו/או שילבו אותה עם סגנונות אחרים, או אימצו סגנון גותי פשוט יותר מצפון [[אירופה]], ולפעמים שלושתם ביחד. דוגמה למבנה כזה היא [[בית הקברות אבני פארק]] האקומני שתוכנן בידי האדריכל [[ויליאם הוסקינג]].


===ויולה-לה-דוק וגותיקת הברזל===
===ויולה-לה-דוק וגותיקת הברזל===
[[קובץ:Sainte Chapelle - Upper level 1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הקומה העליונה של [[סנט שאפל]], שחודשה בידי ויולה-לה-דוק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]]]
[[קובץ:Sainte Chapelle - Upper level 1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הקומה העליונה של [[סנט שאפל]], שחודשה בידי ויולה-לה-דוק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]]]
[[קובץ:Central Park New York City New York 4.jpg|ממוזער|250px|תחרת [[ברזל]] גותית בגשר Calvert Vaux ב[[סנטרל פארק]], [[ניו יורק]]]]
[[קובץ:Central Park New York City New York 4.jpg|ממוזער|250px|תחרת [[ברזל]] גותית בגשר Calvert Vaux ב[[סנטרל פארק]], [[ניו יורק]]]]
הגם שב[[צרפת]] התחייה הגותית לא התרחשה כה מוקדם כמו ב[[אנגליה]], היא הולידה את אחד מענקי התחייה הגותית: ה[[אדריכל]], המשמר, והתאורטיקן '''[[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]]'''. בנוסף להיותו תאורטיקן משפיע היה ויולה-לה-דוק גם אדריכל מוביל שגאוניותו הייתה בשחזור, שיפוץ ושימור מבנים עתיקים. הוא האמין בשחזור המבנה למצב של שלמות שבו המבנה היה אמור להיות אפילו אם לא יצא לו להגיע למצב כזה בהיסטוריה שלו (כך למשל תכנן חזית נאו-גותית עם שני [[צריח מחודד|צריחים מחודדים]] ל[[קתדרלת קלרמון-פראן]] שנבנתה בידי תלמידו, על אף שחזית כזאת לא הייתה לקתדרלה מאז ומעולם, ונדירים היו המגדלים הגותים עם צריחים מחודדים בצרפת; בנוסף, בעת ששיפץ את [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] הוסיף לה [[צריח מחודד|צריח "פלש"]] מעל מקום המצלב). הוא יישם את התאוריות שלו ל[[ביצורים|ביצורי]] העיר [[קארקאסון]], ול[[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] ו[[סנט שאפל]]. בהיבט זה הוא היה שונה מהאדריכל האנגלי [[ג'ון ראסקין]] שכן הוא החליף לעתים קרובות את העבודה של בנאים וסתתים מימי הביניים. גישתו הרציונלית כלפי הגותיקה הייתה בניגוד חד למקורות הרומנטיים של התחייה הגותית, ונחשבת בעייני מספר מלומדים כפתיחה ל"[[כנות מבנית]]" שנדרשה בידי ה[[מודרניזם]].
הגם שב[[צרפת]] התחייה הגותית לא התרחשה כה מוקדם כמו ב[[אנגליה]], היא הולידה את אחד מענקי התחייה הגותית: ה[[אדריכל]], המשמר, והתאורטיקן '''[[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]]'''. בנוסף להיותו תאורטיקן משפיע היה ויולה-לה-דוק גם אדריכל מוביל שגאוניותו הייתה בשחזור מבנים עתיקים, שיפוצם ושימורם. הוא האמין בשחזור המבנה למצב של שלמות שבו המבנה היה אמור להיות אפילו אם לא הגיע למצב כזה בהיסטוריה שלו (כך למשל תכנן חזית נאו-גותית עם שני [[צריח מחודד|צריחים מחודדים]] ל[[קתדרלת קלרמון-פראן]] שנבנתה בידי תלמידו, על אף שחזית כזאת לא הייתה לקתדרלה מאז ומעולם, ונדירים היו המגדלים הגותים עם צריחים מחודדים בצרפת; בנוסף, בעת ששיפץ את [[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] הוסיף לה [[צריח מחודד|צריח "פלש"]] מעל מקום המצלב). הוא יישם את התאוריות שלו ל[[ביצורים|ביצורי]] העיר [[קרקסון]], ול[[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] ו[[סנט שאפל]]. בהיבט זה הוא היה שונה מהאדריכל האנגלי [[ג'ון ראסקין]] שכן הוא החליף לעתים קרובות את העבודה של בנאים וסתתים מימי הביניים. גישתו הרציונלית כלפי הגותיקה הייתה בניגוד חד למקורות הרומנטיים של התחייה הגותית, ונחשבת בעייני מספר מלומדים כפתיחה ל"[[כנות מבנית]]" שנדרשה בידי ה[[מודרניזם]].


במשך כל הקריירה שלו התלבט ויולה-לה-דוק האם יש להשתמש ב[[ברזל]] ו[[פלדה]] בשחזור ובניית מבנים גותיים. למעשה, ברזל שימש במבני התחייה הגותית מאז תחילת גל התחייה. מי שגרמו לתיוג הברזל (בין אם נראה ובין אם לא) כלא מתאים למבנה גותי אמיתי היו ראסקין ותנועת הגותיקה הארכאולוגית. ויכוח זה החל לקרוס באמצע [[המאה ה-19]] כאשר מבנים כמו [[ארמון הקריסטל]] (העשוי מ[[ברזל]] ו[[זכוכית]]) והחצר המזוגגת של מוזיאון [[אוניברסיטת אוקספורד]] הוקמו, ונראה שהם אמצו עקרונות גותיים ומימשו אותם באמצעות ברזל. בין השנים [[1863]] ל-[[1872]] כתב ויולה-לה-דוק את המסה "Entretiens sur l’architecture" ובה סט של תכנונים נועזים למבנים ובהם שילוב של בנייה עם ברזל. הגם שאף אחד מתכנונים אלה לא מומש, הם השפיעו על מסדר דורות של מתכננים ואדריכלים, הבולטים שביניהם הם [[אנטוני גאודי]] ב[[ספרד]] ו[[בנג'מין באקנול]] ב[[אנגליה]] (באקנול היה חסיד של ויולה-לה-דוק ותרגם את ספריו לאנגלית, ויצירת המופת שלו הייתה [[אחוזת וודצ'סטר]]).
במשך כל הקריירה שלו התלבט ויולה-לה-דוק האם יש להשתמש ב[[ברזל]] ו[[פלדה]] בשחזור ובניית מבנים גותיים. למעשה, ברזל שימש במבני התחייה הגותית מאז תחילת גל התחייה. מי שגרמו לתיוג הברזל (בין אם נראה ובין אם לא) כלא-מתאים למבנה גותי אמיתי היו ראסקין ותנועת הגותיקה הארכאולוגית. ויכוח זה החל לקרוס באמצע [[המאה ה-19]] כאשר הוקמו מבנים כמו [[ארמון הקריסטל]] (העשוי מ[[ברזל]] ו[[זכוכית]]) והחצר המזוגגת של מוזיאון [[אוניברסיטת אוקספורד]], ונראה שהם אימצו עקרונות גותיים ומימשו אותם באמצעות ברזל. בין השנים [[1863]] ל-[[1872]] כתב ויולה-לה-דוק את המסה "Entretiens sur l’architecture" ובה סט של תכנונים נועזים למבנים ובהם שילוב של בנייה עם ברזל. הגם שאף אחד מתכנונים אלה לא מומש, הם השפיעו על מספר דורות של מתכננים ואדריכלים, הבולטים שביניהם הם [[אנטוני גאודי]] ב[[ספרד]] ו[[בנג'מין באקנול]] ב[[אנגליה]] (באקנול היה חסיד של ויולה-לה-דוק ותרגם את ספריו לאנגלית, ויצירת המופת שלו הייתה [[אחוזת וודצ'סטר]]).


הגמישות והחוזק של [[ברזל]] יצוק, אפשרו לאדריכלים נאו-גותיים את החופש לתכנן וליצור צורות גותיות מבניות חדשות, שהיו בלתי-אפשריות לבנייה ב[[אבן לבנייה|אבן]] בלבד, כגון בגשר הברזל Calvert Vaux ב[[סנטרל פארק]], [[ניו יורק]] מ-[[1860]]. הגשר מכיל פיתוחי מתכת בסגנון הלהבות (Flamboyant) השאובים מארקדות עוורות ותחרת חלונות, כדי להביע את הפריחה וכדי לתמוך בגשר המקושת.
הגמישות והחוזק של [[ברזל]] יצוק נתנו לאדריכלים נאו-גותיים את החופש לתכנן וליצור צורות גותיות מבניות חדשות, שהיו בלתי-אפשריות לבנייה ב[[אבן לבנייה|אבן]] בלבד, כגון בגשר הברזל Calvert Vaux ב[[סנטרל פארק]], [[ניו יורק]] מ-[[1860]]. הגשר מכיל פיתוחי מתכת בסגנון הלהבות (Flamboyant) השאובים מארקדות עוורות ותחרת חלונות, כדי להביע את הפריחה וכדי לתמוך בגשר המקושת.


בשנת [[1872]] התחייה הגותית הייתה בשלה מספיק ב[[בריטניה]], כך ש[[צ'ארלס לוק איסטלייק]], פרופסור משפיע לעיצוב, יכל לכתוב מסה בשם "A History of the Gothic Revival" ("היסטוריה של התחייה הגותית"). ברם, החיבור המקיף הראשון על היסטוריה של התחייה הגותית בתחום [[תולדות האמנות]] היה חיבורו של [[קנת' קלארק]]: "The Gothic Revival. An Essay" שפורסם ב-[[1928]].
בשנת [[1872]] הייתה התחייה הגותית בשלה מספיק ב[[בריטניה]], כך ש[[צ'ארלס לוק איסטלייק]], פרופסור משפיע לעיצוב, יכול היה לכתוב מסה בשם "A History of the Gothic Revival" ("היסטוריה של התחייה הגותית"). ברם, החיבור המקיף הראשון על היסטוריה של התחייה הגותית בתחום [[תולדות האמנות]] היה חיבורו של [[קנת' קלארק]]: "The Gothic Revival. An Essay" שפורסם ב-[[1928]].


===התחייה הגותית באמנויות הקישוטיות===
===התחייה הגותית באמנויות הקישוטיות===
[[קובץ:Photograph of a Gothic Revival Library in the Metropolitan.jpg|ממוזער|ימין|250px|ספריה בסגנון התחייה הגותית, ניובור, ניו יורק]]
[[קובץ:Photograph of a Gothic Revival Library in the Metropolitan.jpg|ממוזער|ימין|250px|ספריה בסגנון התחייה הגותית, ניובור, ניו יורק]]
התחייה הגותית לא הייתה מוגבלת לאדריכלות בלבד. קישוטים ופרטים "גוטים" (במקור: Gothick) בריהוט אנגלי ניתן למצוא עוד בשנת [[1740]] בביתה של ליידי פומפרט ב[[לונדון]], ותבניות גותיות גאומטריות במשענות של כיסאות ותבניות זיגוג של ארונות ספרים הם מאפיינים מוכרים של הכונניות של [[תומאס צ'יפנדל]] ([[1754]]), לדוגמה: ארון הספרים בעל 3 החלקים מציג פרטים "גוטים" עם היתוך של [[רוקוקו]], על צורה סימטרית. [[בית אבוטספורד]] של סר [[וולטר סקוט]] מדגים בריהוטו סגנון "Regency gothic". באמצע היה ניתן לייצר [[המאה ה-19]] תחרות חלונות גותיות ונישות גותיות ב[[טפט]]ים, וארקדות עוורות גותיות קישטו כדים מ[[קרמיקה]]. הקטלוג המאויר של [[התערוכה הגדולה]] גדוש בפרטים גותיים, החל מ[[תחרה]] ו[[שטיח]]ים וכלה בעיצובים ל[[מכונה|מיכון]] כבד.
התחייה הגותית לא הייתה מוגבלת לאדריכלות בלבד. קישוטים ופרטים "גותים" בריהוט אנגלי ניתן למצוא עוד בשנת [[1740]] בביתה של ליידי פומפרט ב[[לונדון]], ותבניות גותיות גאומטריות במשענות של כיסאות ותבניות זיגוג של ארונות ספרים הם מאפיינים מוכרים של הכונניות של [[תומאס צ'יפנדל]] ([[1754]]), לדוגמה: ארון הספרים בעל שלושת החלקים מציג פרטים "גותים" עם היתוך של [[רוקוקו]], על צורה סימטרית. [[בית אבוטספורד]] של סר [[וולטר סקוט]] מדגים בריהוטו סגנון "Regency gothic". באמצע [[המאה ה-19]] היה ניתן לייצר תחרות חלונות גותיות ונישות גותיות ב[[טפט]]ים, וארקדות עוורות גותיות קישטו כדים מ[[קרמיקה]]. הקטלוג המאויר של [[התערוכה הגדולה]] גדוש בפרטים גותיים, החל מ[[תחרה]] ו[[שטיח]]ים וכלה בעיצובים ל[[מכונה|מיכון]] כבד.


=== אימוצים ורנקולרים ===
=== אימוצים ורנקולרים ===
[[קובץ:UU San Mateo.jpg|ממוזער|200px|ימין|מבנה "גותיקת נגרים" של "Unitarian Universalists of San Mateo" ב[[קליפורניה]] (נבנה ב-[[1905]]) המראה קשתות גותיות, גמלונים מחודדים ומגדל עם שינניות.]]
[[קובץ:UU San Mateo.jpg|ממוזער|200px|ימין|מבנה "גותיקת נגרים" של "Unitarian Universalists of San Mateo" ב[[קליפורניה]] (נבנה ב-[[1905]]) המראה קשתות גותיות, גמלונים מחודדים ומגדל עם שינניות]]
"'''גותיקת נגרים'''" היא סוג של [[אדריכלות ורנקולרית]] ויישום של אדריכלות התחייה הגותית לבתים וכנסיות קטנות, שנהייתה נפוצה באמריקה הצפונית ובמקומות אחרים בסוף [[המאה ה-19]]. <ref>''What Style Is It?'', Poppeliers, et al., National Trust for Historic Preservation</ref> מבנים אלה אימצו אלמנטים גותיים כגון [[קשת (מבנה)|קשתות]] מחודדות, גמלונים מחודדים ומגדלים לבנייה קלה האופיינית לאמריקה. המצאת מסור מסוג [[:en:scroll saw|scroll saw]] ותבניות עץ שיוצרו בייצור המוני אפשרו לחלק ממבנים אלה לחקות שמץ מתחרת החלונות של הגותיקה. ברם, ברוב המקרים מבני גותיקת הנגרים היו ברובם די פשוטים ולא מקושטים, ושמרו רק על האלמנטים הבסיסיים של קשתות מחודדות וגמלונים משולשים חדים. הדוגמה הכי מפורסמת לגותיקת הנגרים היא כנראה בית ב[[אלדון (איווה)]], ששימש רקע לציור המפורסם של [[גרנט ווד]], "[[אמריקן גותיק]]". <ref>[http://www.wapellocounty.org/americangothic/index.htm American Gothic House Center | Home<!-- Bot generated title -->]</ref>
"'''גותיקת נגרים'''" היא סוג של [[אדריכלות ורנקולרית]] ויישום של אדריכלות התחייה הגותית לבתים וכנסיות קטנות, שנהייתה נפוצה באמריקה הצפונית ובמקומות אחרים בסוף [[המאה ה-19]]. <ref>''What Style Is It?'', Poppeliers, et al., National Trust for Historic Preservation</ref> מבנים אלה אימצו אלמנטים גותיים כגון [[קשת (מבנה)|קשתות]] מחודדות, גמלונים מחודדים ומגדלים לבנייה קלה האופיינית לאמריקה. המצאת מסורים חדישים ותבניות עץ שיוצרו בייצור המוני אפשרו לחלק ממבנים אלה לחקות שמץ מתחרת החלונות של הגותיקה. ברם, ברוב המקרים מבני גותיקת הנגרים היו ברובם די פשוטים ולא מקושטים, ושמרו רק על האלמנטים הבסיסיים של קשתות מחודדות וגמלונים משולשים חדים. הדוגמה המפורסמת ביותר לגותיקת הנגרים היא כנראה בית ב[[אלדון (איווה)]], ששימש רקע לציור המפורסם של [[גרנט ווד]], "[[אמריקן גותיק]]". <ref>[http://www.wapellocounty.org/americangothic/index.htm American Gothic House Center | Home<!-- Bot generated title -->]</ref>


===המאה ה-20 ומעבר===
===המאה ה-20 ומעבר===
שורה 96: שורה 96:
[[קובץ:BCburnslawnsunset.jpg|ממוזער|250px|בנייני [[קולגיאט גותיק]] ב[[בוסטון קולג']]]]
[[קובץ:BCburnslawnsunset.jpg|ממוזער|250px|בנייני [[קולגיאט גותיק]] ב[[בוסטון קולג']]]]
[[קובץ:Sydney-StMaryCathedral001.jpg|250px|ממוזער|[[קתדרלת מרי הקדושה (סידני)]], [[אוסטרליה]]]]
[[קובץ:Sydney-StMaryCathedral001.jpg|250px|ממוזער|[[קתדרלת מרי הקדושה (סידני)]], [[אוסטרליה]]]]
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], המצאות והתפתחויות [[טכנולוגיה]] כמו [[נורה|נורה חשמלית]], ה[[מעלית]] ומסגרות [[פלדה]], גרמו לרבים לראות את האדריכלות שהשתמשה בשיטות לנשיאת ה[[עומס]] כמיושנת. מסגרות פלדה החליפו את התפקידים הלא-קישוטיים של [[קמרון צלעות]] ו[[תמיכות דואות]]. מספר אדריכלים השתמשו בתחרת אבן כקישוט לשלד הברזל שמתחת, דוגמה לכך היא [[מגדל וולוורת']] של [[קאס גילברט]] מ-[[1913]], [[גורד שחקים]] בעיר [[ניו יורק]] ו[[מגדל טריביון]] ב[[שיקגו]] שנבנה על ידי [[ריימונד הוד]] ב-[[1922]]. ברם במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] דחק ה[[מודרניזם]] את רגליה של הנאו-גותיקה. חלק מהתנועה המודרנית ראו במסורת הגותית של צורה אדריכלית ביטוי כנה לאמצעים הטכנולוגיים של תקופתה, וראו עצמם כיורשים ראויים עם המסגרות המלבניות ושלדי הברזל החשופים - המהווים ניצול בולט של [[הנדסה אזרחית|טכנולוגיית הבנייה]] של המאה ה-20.
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], המצאות והתפתחויות [[טכנולוגיה]] כמו [[נורה|נורה חשמלית]], ה[[מעלית]] ומסגרות [[פלדה]], גרמו לרבים לראות את האדריכלות שהשתמשה בשיטות לנשיאת ה[[עומס]] כמיושנת. מסגרות פלדה החליפו את התפקידים הלא-קישוטיים של [[קמרון צלעות]] ו[[תמיכות דואות]]. מספר אדריכלים השתמשו בתחרת אבן כקישוט לשלד הברזל שמתחת, דוגמה לכך היא [[מגדל וולוורת']] של [[קאס גילברט]] מ-[[1913]], [[גורד שחקים]] בעיר [[ניו יורק]] ו[[מגדל טריביון]] ב[[שיקגו]] שנבנה על ידי [[ריימונד הוד]] ב-[[1922]]. ברם במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] דחק ה[[מודרניזם]] את רגלי הנאו-גותיקה. חלק מהתנועה המודרנית ראו במסורת הגותית של צורה אדריכלית ביטוי כנה לאמצעים הטכנולוגיים של תקופתה, וראו עצמם כיורשים ראויים עם המסגרות המלבניות ושלדי הברזל החשופים - המהווים ניצול בולט של [[הנדסה אזרחית|טכנולוגיית הבנייה]] של המאה ה-20.


למרות זאת, התחייה הגותית המשיכה להשפיע, הרבה בזכות מיזמי בנייה מסיביים שהחלו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] ונמשכו אל סוף המאה ה-20. דוגמה לכך הם [[קתדרלת ליברפול]] של [[גילס גילברט סקוט]]. ב[[ארצות הברית]] דוגמאות לכך הן קמפוס [[אוניברסיטת ייל]] (של [[ג'יימס גמבל רודג'רס]], בנייתו של ה[[גותיק קולגיאט]] [[בוסטון קולג']] (על ידי [[צ'ארלס מגיניס]]) שנתן השראה לבנייה נאו-גותית בקמפוסים אקדמיים ברחבי ארצות הברית וכן [[הקתדרלה הלאומית של וושינגטון]] שבנייתה נמשכה עד [[1990]]. כמו כן בולט [[גורד שחקים|גורד השחקים]] החינוכי ב[[אוניברסיטת פיטסבורג]], [[קתדרלת הלמידה]] של [[צ'ארלס קלאודר]], שמשתמשת בסגנון גותי מבחוץ ומבפנים, בזמן שהיא מנצלת טכנולוגיית בנייה מודרניות להגביה את המגדל. האדריכל [[רלף אדמאס קראם]] הפך לכוח מניע בגותיקה האמריקנית, עם מיזמו השאפתני "[[קתדרלת סנט ג'ון דה דיוויין]]" ב[[ניו יורק]] השואפת להיות הקתדרלה הגדולה בעולם, וכן במיזמים לבניית בניינים נאו-גותים ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. קראם אמר ש"הסגנון שקוצץ ולוטש לשלמות בידי אבותינו נהפך לשלנו בירושה שאין לה מתנגדים". בנוסף ל[[אוניברסיטת פרינסטון]], [[אוניברסיטת ליהיי]] ו[[בוסטון קולג']] חלק מהבניים של [[אוניברסיטת וסטצ'סטר]] בנויים גם הם בסגנון הגותיק קולגיאט. בנוסף, ב[[אוניברסיטת אוגלת'ורפ]] ב[[אטלנטה]] ממשיכים לבנות מבנים בסגנון גותיק קולגיאט עד עצם היום הזה.
למרות זאת, התחייה הגותית המשיכה להשפיע, הרבה בזכות מיזמי בנייה מסיביים שהחלו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] ונמשכו אל סוף המאה ה-20. דוגמה לכך הם [[קתדרלת ליברפול]] של [[גילס גילברט סקוט]]. ב[[ארצות הברית]] דוגמאות לכך הן קמפוס [[אוניברסיטת ייל]] (של [[ג'יימס גמבל רודג'רס]], בנייתו של ה[[גותיק קולגיאט]] [[בוסטון קולג']] (על ידי [[צ'ארלס מגיניס]]) שנתן השראה לבנייה נאו-גותית בקמפוסים אקדמיים ברחבי ארצות הברית וכן [[הקתדרלה הלאומית של וושינגטון]] שבנייתה נמשכה עד [[1990]]. כמו כן בולט [[גורד שחקים|גורד השחקים]] החינוכי ב[[אוניברסיטת פיטסבורג]], [[קתדרלת הלמידה]] של [[צ'ארלס קלאודר]], שמשתמשת בסגנון גותי מבחוץ ומבפנים, בזמן שהיא מנצלת טכנולוגיית בנייה מודרניות להגביה את המגדל. האדריכל [[רלף אדמאס קראם]] הפך לכוח מניע בגותיקה האמריקנית, עם מיזמו השאפתני "[[קתדרלת סנט ג'ון דה דיוויין]]" ב[[ניו יורק]] השואפת להיות הקתדרלה הגדולה בעולם, וכן במיזמים לבניית בניינים נאו-גותיים ב[[אוניברסיטת פרינסטון]]. קראם אמר ש"הסגנון שקוצץ ולוטש לשלמות בידי אבותינו נהפך לשלנו בירושה שאין לה מתנגדים". בנוסף ל[[אוניברסיטת פרינסטון]], [[אוניברסיטת ליהיי]] ו[[בוסטון קולג']] חלק מהבניינים של [[אוניברסיטת וסטצ'סטר]] בנויים גם הם בסגנון הגותיק קולגיאט. בנוסף, ב[[אוניברסיטת אוגלת'ורפ]] ב[[אטלנטה]] ממשיכים לבנות מבנים בסגנון גותיק קולגיאט עד עצם היום הזה.


על אף שמספר מבני התחייה הגותית פחת באופן חד מאז [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] יש עדיין בנייה של מבנים נאו-גותיים. בהם [[קתדרלת סנט אדמונדסברי]] ב[[בריטניה]] (סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] עד [[2005]]) [http://www.hughpearman.com/articles5/lastgothic.html] ו[[הכנסייה האפיסקופלית של מרטין הקדוש]] ב[[יוסטון]], [[טקסס]] ([[2004]]). ב-[[2002]] [[דמטרי פורפיריוס]] קיבל הזמנה לתכנן קולג' בסגנון נאו-גותי ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] שנודע כיום כ"ויטמן קולג'". פורפיריוס זכה במספר הזמנות עבודה אחרי הצבעה של אגודות הסטודנטים, ולא של ועדת התכנון האוניברסיטאית, דבר המרמז שכנראה התחייה הגותית פופולרית יותר בקרב הציבור הרחב מאשר בקרב האדריכלים ובעלי המקצוע.
על אף שמספר מבני התחייה הגותית פחת באופן חד מאז [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] יש עדיין בנייה של מבנים נאו-גותיים. בהם [[קתדרלת סנט אדמונדסברי]] ב[[בריטניה]] (סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] עד [[2005]]) [http://www.hughpearman.com/articles5/lastgothic.html] ו[[הכנסייה האפיסקופלית של מרטין הקדוש]] ב[[יוסטון]], [[טקסס]] ([[2004]]). ב-[[2002]] קיבל [[דמטרי פורפיריוס]] הזמנה לתכנן קולג' בסגנון נאו-גותי ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] שנודע כיום כ"וויטמן קולג'". פורפיריוס זכה במספר הזמנות עבודה אחרי הצבעה של אגודות הסטודנטים, ולא של ועדת התכנון האוניברסיטאית, דבר המרמז שכנראה התחייה הגותית פופולרית יותר בקרב הציבור הרחב מאשר בקרב האדריכלים ובעלי המקצוע.


== מבנים נאו גותיים ידועים ==
== מבנים נאו גותיים ידועים ==

גרסה מ־03:16, 2 באפריל 2012

ערך זה הוא חלק מסדרת תולדות אדריכלות המערב
אדריכלות בעת העתיקה אדריכלות מצרים העתיקה
אדריכלות קלאסית אדריכלות יוון העתיקה • אדריכלות רומית
אדריכלות ימי הביניים אדריכלות ביזנטית • אדריכלות רומנסקית • אדריכלות נורמנית • אדריכלות גותית
אדריכלויות נוספות אדריכלות הרנסאנס • אדריכלות הבארוק • אדריכלות נאו-קלאסית • התחייה הגותית • אדריכלות מודרנית • אדריכלות פוסט-מודרנית • אדריכלות עכשווית
סגנונות באדריכלות • פורטל האדריכלות

התחייה הגותית או נאו־גותיקה היא תנועה באדריכלות שראשיתה בסוף המאה ה-18 בבריטניה. היא הפכה פופולרית מאוד באדריכלות של המאה ה-19 באירופה וזכתה לעדנה גם בתחילת המאה ה-20 בצפון אמריקה. התחייה הגותית ניסתה לשחזר את האדריכלות הגותית של ימי הביניים באירופה באמצעים ובהקשרים מודרניים יותר. היא התפתחה במקביל לאדריכלות הנאו-קלאסית של אותה תקופה, שחיקתה את האדריכלות הקלאסית, גם היא הייתה נפוצה מאוד בבריטניה וארצות הברית. באותה תקופה גם שופצו והושלמו קתדרלות גותיות רבות באירופה.

השפעה רבה על פריחתה המחודשת של האמנות הגותית הייתה לתנועה הרומנטית של המאה ה-19, שהעריצה את האדריכלות הגותית, כפאר היצירה הרומנטית. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי המהפכה, ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל, התאורטיקן והמשמר ויולה לה-דוק (1879-1814), אחד החלוצים של שימור מבנים, היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבמבנים אלו הוא כנסיית סיינט שאפל שבפריז. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופר ויקטור הוגו (1802-1881) ופרוספר מרימה (1875-1803). בבריטניה בלט אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין שראה בגותיקה אדריכלות נוצרית אמיתית ותכנן מבנים רבים בסגנון הגותי האנגלי.

אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית, אולם פעל באופן אחר לגמרי, הוא אנטוני גאודי שעיקר עבודותיו נבנו בברצלונה. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מהאר נובו אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית סגרדה פמיליה.

ארמון וסטמינסטר בלונדון, בנוי בסגנון נאו-גותי אנגלי
ארמון וסטמינסטר, הביג בן ומגדל ויקטוריה
כנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים (אוסטנדה), מבנה בסגנון נאו-גותי באוסטנדה, המנסה לחקות כנסייה גותית אידאלית, לרבות השלמת הצריחים המחודדים
קתדרלת הלמידה - גורד שחקים נאו-גותי באוניברסיטת פיטסבורג

נאו-גותיקה מול הגותיקה של ימי הביניים

גורד שחקים נאו-גותי בטורונטו

התחייה הגותית ניסתה כאמור להחיות ולשחזר את סגנון ימי הביניים אך קיימים הבדלים ניכרים בין שני הסגנונות, בעיקר על הרקע ממנו צמחו. האדריכלות הגותית של ימי הביניים התפתחה מרוח התקופה, שבה כוחה של הכנסייה היה עצום ואילו האדם וחייו הארציים היו נושאים שוליים. הבנייה הגותית ומלאכת העיטורים היו על רקע דתי ותפישה לפיה המונומנטים נבנו עבור אלוהים ולא עבור האדם; האדריכלות שנתפשה אחרי המהפכה הצרפתית כרומנטית לא נראתה ככזו בימי הביניים. ה"גותיקה" של המאה ה-19 צמחה מתוך הסתכלות אחרת על הבנייה המפוארת מהעבר. פער זה הוביל גם לצורה אחרת של בינוי ושל אורנמנטיקה.

המראה התחרתי של הקתדרלות הגותיות והפאר הרב שהקרינו, נבע בין השאר בזכות ריבוי העיטורים ופרטי הפיסול שעטפו אותן. המציאות החברתית-כלכלית בימי הביניים איפשרה בנייה מסוג כזה באמצעות ניצול העם על ידי מיסוי ושימוש במאות בעלי מלאכה לאורך זמן לטובת מפעל הבנייה. המציאות החברתית בעידן התעשייתי לא יכלה להרשות סוג כזה של עבודה ולכן הבנייה הנאו-גותית נעשתה בכלים אחרים שהובילו בסופו של דבר גם לאדריכלות שונה.

מבחינה טכנולוגית, התקדמה הבנייה במאות השנים שעברו בין ימי הביניים ועד תקופת התחייה הגותית. ברבים מהמבנים הנאו-גותיים שולבו כבר חומרים מודרניים כמו פלדה ובטון. בזכות טכנולוגיות הבנייה החדשות וההבנה המעמיקה יותר בסטטיקה, יכלו האדריכלים הנאו-גותיים לייעל את שלד המבנה. כך למשל, בחרו במקרים רבים לוותר על התמיכות הדואות אשר אפשרו את הבנייה התמירה בימי הביניים. במקרים רבים אחרים בחרו האדריכלים להשאיר את התמיכות הדואות בגלל איכויותיהן ההיסטוריות והאסתטיות.

היסטוריה

הישרדות ותחייה

מגדל טום שתכנן האדריכל כריסטופר רן בכנסיית המשיח באוקספורד

האדריכלות הגותית התפתחה בהדרגה אך מקובל להתייחס אל שנת 1140 כתחילתה, עת נבנתה מחדש בזיליקת סן דני בפריז בידי אב המנזר סוגריוס. סגנון ימי ביניימי זה הסתיים בפריחה אחרונה במאה ה-16 בקפלה של הנרי השביעי, מלך אנגליה בווסטמינסטר. האדריכלות הגותית לא גוועה לחלוטין ב-1520 אלא המשיכה לשרוד בקתדרלות שהיו עדיין בבנייה, ובבניית כנסיות כפריות באנגליה, בצרפת, בגרמניה, בספרד ובחבר העמים הפולני. בבולוניה בשנת 1646, אדריכל הבארוק קרלו ריינאלדי בנה קמרונות גותיים (שהושלמו ב-1658) עבור בזיליקת סן פטרוניו שהייתה בבנייה החל מ-1390. שם, ההקשר הגותי של בניית הקמרונות דרס את האופנה האדריכלית של אותה תקופה. באופן דומה, האדריכלות הגותית שרדה בערים במהלך סוף המאה ה-17, כפי שאפשר לראות באוקספורד ובקמברידג', בהן נוספו תוספות ובוצעו תיקונים בסגנון הגותי הישן ולא בסגנון אדריכלות הבארוק. מגדל טום, שנבנה על ידי האדריכל כריסטופר רן בכנסיית המשיח באוקספורד, והמגדלים המערביים של כנסיית וסטמינסטר שבנה ניקולס הוקסמור, מערפלים את הגבולות בין שרידה לתחייה של האדריכלות הגותית.

חיקוי של קמרון מניפה בגלריה הארוכה של אחוזת סטרוברי היל של הוראס וולפול

באמצע המאה ה-18, עם עליית תנועת הרומנטיקה, חלה התעניינות מחודשת בימי הביניים, בגישה אוהדת ומעריכה יותר בקרב מומחים ואנשי רוח משפיעים. כך החלו התעניינות והערכה של אמנות ימי הביניים ובפרט של אדריכלות הכנסיות, מבני קבר של אצילים, חלונות ויטראז' וכתבי יד גותיים מאוירים. אמנויות גותיות אחרות, כגון שטיחי קיר ועבודות מתכת, עדיין סבלו יחס מזלזל כברבריות וגסות. אסוציאציות לאומיות ורגשיות גברו בד בבד עם התחייה של העבר, והשפיעו כמו השיקולים האסתטיים. מספר בריטים, ולא הרבה אחרי כן, מספר גרמנים, החלו להעריך את האופי ה"פיקטורסקי" של ההריסות - "פיקטורסק" נהפכה לאיכות אסתטית חדשה - וכן העריכו את ההשפעות המרככות של הזמן, להן היפנים קוראים "ואבי-סאבי" ואותן העריך הוראס וולפול באופן בלתי-תלוי. הפרטים הגותיים באחוזתו של וולפול, "סטרוברי היל" בטוויקנהאם, משכו דווקא לכיוון סגנון הרוקוקו של התקופה. בשנות ה-1770, אדריכלים נאו-קלאסיים לגמרי כגון רוברט אדם וג'יימס ויאט היו מוכנים לספק פרטים גותיים בחדרי עבודה, ספריות וקפלות, בעבור חיזיון רומנטי של מנזר גותי, מנזר פונטהיל בווילטשייר. טירת אינבראריי, שנבנתה החל מ-1746 בתכנונו של האדריכל ויליאם אדם מציגה תחייה מוקדמת של מאפיינים גותיים בסקוטלנד. הסגנון הגותי היה התגלמות אדריכלית של יצירת פיקטרסק מלאכותי שנראה קודם לכן באמנות: המקדשים הקישוטיים ובתי הקיץ התעלמו מהלוגיקה המבנית של מבניים גותיים אמיתיים והיו למעשה מבנים פלדיאניים עם קשתות מחודדות. אדריכל הנוף האקצנטרי באטי לנגלי ניסה "לשפר" את הצורה הגותית על ידי שימוש בפרופורציות קלאסיות.

דור צעיר יותר, שלקח את האדריכלות הגותית יותר ברצינות, סיפק חוג קריאה לסדרת Cathedral Antiquities של ג'. בריטן, שהחלה להופיע ב-1814. ב-1817 כתב תומאס ריקמן ספר בשם Attempt… כדי לנסות לתאר ולהגדיר את הסגנונות הגותיים השונים באדריכלות הכנסייתית באנגליה, כ"ספר לימוד לסטודנט לאדריכלות". הכותרת המלאה של הספר היא: Attempt to discriminate the styles of English architecture from the Conquest to the Reformation; preceded by a sketch of the Grecian and Roman orders, with notices of nearly five hundred English buildings ("ניסיון להבחין בין הסגנונות השונים של האדריכלות האנגלית, מהכיבוש עד לרפורמציה; שהוקדם בסדרים היווניים והרומים העתיקים, עם ציונם של כמעט 500 מבנים אנגליים"). הקטגוריות בהן השתמש היו אדריכלות נורמנית, אדריכלות אנגלית מוקדמת (Early English), אדריכלות גותית מקושטת (Decorated Gothic) ואדריכלות גותית ניצבת (Perpendicular Gothic). ראו עוד: אדריכלות גותית אנגלית. הספר הודפס במספר מהדורות ופרסומו נמשך גם ב-1881.

רומנטיקה ולאומיות

בית בסגנון גותי בפולאווי, 1800-1809

השורשים של התחייה הגותית בצרפת מקורם בהיבט מינורי של Anglomanie, בתחילת סוף שנות ה-1780. ב-1816, כאשר המלומד הצרפתי אלכסנדר דה לבורד (Alexandre de Laborde) אמר "לאדריכלות הגותית יש יופי משלה", הרעיון היה חדש למרבית הצרפתים. החל מ-1828, אלכסנדר ברוניה (Alexandre Brogniart), מנהל מפעל הפורצלן "סוור", ייצר צלחות מצוירות באמנות גותית עבור לואי-פיליפ, מלך צרפת עבור הקפלה ב-Dreux. יוזמה זו הייתה מהראשונות והחשובות שנעשו בסגנון נאו-גותי בצרפת.

בזיליקת קלוטילדה הקדושה, הושלמה ב-1847, פריז
קתדרלת קלן, בנייתה החלה ב-1248 ונשלמה רק ב-1880 בגל התחייה הגותית. חזית הקתדרלה היא הגדולה בעולם, ומתנשאת לגובה 157 מטר, בעוד הספינה הראשית מתנשאת לגובה 43 מטר.

התחייה הגותית זכתה לבסיס אינטלקטואלי טוב יותר בידי החלוץ ארקיז דה קאמו (Arcisse de Caumont), שייסד את "החברה לחוקרי עתיקות של נורמנדי" (Societé des Antiquaires de Normandy) בתקופה בה פירוש המילה antiquaire היה מומחה לעתיקות. הוא פרסם את עבודתו על אדריכלות נורמנית ב-1830. בשנה שלאחר מכן פרסם הסופר הצרפתי הנודע ויקטור הוגו את הספר הגיבן מנוטרדאם (במקור: Notre Dame de Paris) בו משמשת הקתדרלה הגותית נוטרדאם דה פארי הן כמקום התרחשות העלילה והן כאחת הגיבורים בה. הספר זכה לפופולריות עצומה. הוגו כתב את הספר כדי לעורר דאגה לשימור מבנים גותיים עתיקים ולא כדי להתחיל גל בנייה חדש בסגנון הגותי.

בשנה שבה הופיע הספר "הגיבן מנוטרדאם", המלוכה הצרפתית החדשה ייסדה משרה של מפקח כללי על מונומנטים עתיקים, ואיישה אותה ב-1833 בידי איש הרוח פרוספר מרימה, שהפך ב-1837 למזכיר "הוועדה למונומנטים עתיקים" (Commission des Monuments Historiques). ועדה זו הורתה לאדריכל השימור אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק לדווח על המצב של מנזר וזלה ב-1840. אחרי שמילא את הדו"ח, ויולה-לה-דוק שם פעמיו לשחזר את המבנים העתיקים המסמלים את צרפת, בהם קתדרלת נוטרדאם דה פארי, סנט שאפל, וזלה (Vézelay), קארקאסון (Carcassone), טירת Roquetaillade, מון סן מישל, פיירפונד (Pierrefonds), ארמון האפיפיורים באביניון ועוד.

הכנסייה הנאו-גותית החשובה הראשונה בצרפת הייתה בזיליקת קלוטילדה הקדושה בפריז, שהוקדשה לאשתו של קלוביס שזכתה לקנוניזציה והייתה חשובה לבית בורבון. הכנסייה נבנתה ב-1846 ונחנכה ב-30 בנובמבר 1857. האדריכל שנבחר לתכנון ובניית הכנסייה היה ממוצא גרמני - פרנסואה כריסטיאן גאו (François-Christian Gau). בשלבים האחרונים של הבנייה שונתה תוכנית הכנסייה באופן ניכר על ידי עוזרו, תיאודור באלו (Théodore Ballu), דבר שהוליד את צמד הצריחים המחודדים בחזית המערבית.

בינתיים, בגרמניה, החל להופיע מחדש עניין בקתדרלת קלן, שבנייתה החלה ב-1248 אך לא הושלמה עד סוף המאה ה-19. בשנות ה-20 של המאה ה-19 החייתה התנועה הרומנטית את העניין בקתדרלה הגותית, ועבודות להשלמתה החלו ב-1824, דבר שסימן את התחייה הגותית בגרמניה. ‏‏[1]

בגלל הלאומיות הרומנטית טענו בתחילת המאה ה-19 צרפת, אנגליה וגרמניה שמקורה של האדריכלות הגותית הוא בארצם שלהם. האנגלים טבעו את המונח "Early English" בהתייחס לאדריכלות הגותית האנגלית המוקדמת, כדי לרמוז שהאדריכלות הגותית היא יצירה אנגלית. במהדורת 1832 של "הגיבן מנוטרדאם" כתב ויקטור הוגו "בוא ניצור השראה בקרב האומה, אם זה אפשרי, לאהוב את האדריכלות הלאומית" ובכך רמז שהאדריכלות הגותית הייתה חלק ממורשתה הלאומית של צרפת ויצירה צרפתית. בגרמניה, עם השלמת קתדרלת קלן ב-1888, שהייתה בתקופה זו הבניין הגבוה ביותר בעולם, הקתדרלה נתפשה בעיני גרמנים רבים כשיא של האדריכלות הגותית. עוד קתדרלות גותיות חשובות שנשלמו היו קתדרלת רגנסבורג (1869-1872) - עם צמד צריחי תחרה גרמניים, המינסטר של אולם (1817-1890) - הכנסייה הגבוהה בעולם עם מגדל ובראשו צריח תחרה בגובה 161.53 מטר, קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג (1844-1929) וקתדרלת קלרמון-פראן (1866-1884) בצרפת שהושלמה על ידי תלמידו של ויולה-לה-דוק.

בפירנצה, החזית הזמנית של הקתדרלה סנטה מריה דל פיורה פורקה וחזית הקתדרלה נותרה ערומה עד 1864, אז הוכרזה תחרות לעיצוב חזית שתתאים למבנה הקתדרלה ולקמפנילה. בתחרות זכה אמיליו דה פבריס (Emilio De Fabris) שבנה חזית נאו-גותית עם פסיפס משיש צבעוני. החזית הוקמה בשנים 1887-1876.

פיוג'ין, ראסקין והגותיקה ככוח מוסרי

בית הלורדים בארמון וסטמינסטר, תוכנן בידי אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין

בסוף שנות ה-20 של המאה ה-19 האדריכל אוגוסטוס ולבי נורת'מור פיוג'ין (Augustus Welby Northmore Pugin), עדיין נער, עבד כמעצב חפצי מותרות בצורה גותית. הוא תכנן קישוטי ריהוט גותיים בשירות יצרן הרהיטים המלכותי "מורל אנד סדון" עבור טירת וינדזור של ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת. בנוסף, החל מ-1828, תכנן פיוג'ין כלי כסף עבור Rundell Bridge and Co תוך שימוש ב"מילון" של סגנונות, עיצובים ופרטים של גותיקה אנגלית-צרפתית מהמאה ה-14. הוא השתמש ב"מילון" זה מאוחר יותר עבור תכנון ארמון וסטמינסטר. [1] בין השנים 1821 ל-1838 פרסמו פיוג'ין ואביו סדרה של כרכים הכוללים ציורים אדריכליים, הראשון מביניהם נקרא "Specimens of Gothic Architecture" ("דוגמאות של אדריכלות גותית"), והשלושה שבאו אחרים נקראו "Examples of Gothic Architecture". ספרים אלה זכו להדפסות רבות ושימשו כאבן שואבת עבור אדריכלים נאו-גותיים רבים למשך מאה שנה.

בספרו "Contrasts" משנת 1836 הביע פיוג'ין את הערצתו לא רק לאמנות ימי הביניים אך גם לכל האתוס של התקופה. הוא טען שהאדריכלות הגותית הייתה תוצר של חברה טהורה יותר. בספרו "The True Principles of Pointed or Christian Architecture" הוא טען שבעלי מלאכה מודרניים המנסים לחקות את הסגנון של בעלי מלאכה מימי הביניים צריכים גם לאמץ את שיטותיהם. פיוג'ין האמין שהגותיקה הייתה אדריכלות נוצרית אמיתית, ואפילו טען ש"הקשת המחודדת היא תוצר של האמונה הנוצרית". המבנה המפורסם ביותר של פיוג'ין הוא בית הלורדים בארמון וסטמינסטר שבלונדון, אותו הוא תכנן בשתי תנופות, בשנים 1837-1836 ובשנים 1844-1852 עם הקלאסיציסט צ'ארלס ברי כאדריכל משנה. פיוג'ין סיפק את הקישוטים החיצוניים ואת הפנים, בעוד שברי תיכנן את המבנה הסימטרי של הבניין, דבר שגרם לפיוג'ין להעיר: "All Grecian, Sir; Tudor details on a classic body".

מוזיאון אוניברסיטת אוקספורד להיסטוריה של הטבע

ג'ון ראסקין הוסיף על רעיונותיו של פיוג'ין בשני מסות תאורטיות בעלות השפעה רבה "The Seven Lamps of Architecture" ("שבע מנורות של אדריכלות", 1849) ו"The Stones of Venice" ("אבני ונציה" (1853). ראסקין, שמצא אדריכלות אידאלית בוונציה, טען שמבנים גותיים מצטיינים מעל כל סגנונות האדריכלות האחרים בגלל ה"הקרבה" של סתתי האבן שקישטו באופן מורכב ומפותח כל אבן. בהצהרתו על ארמון הדוג'ים בוונציה כ"בניין המרכזי של העולם", ראסקין טען שהאדריכלות האולטימטיבית למבני ממשל היא גותית, כשם שפיוג'ין טען שהיא האדריכלות האולטימטיבית לכנסיות. ברם, ראסקין התכוון לדבריו בעיקר באופן תאורטי. ראסקין תיעב את שטף מבני הציבור, שנבנו תוך התייחסות או חיקוי לארמון הדוג'ים, בהם המוזיאון להיסטוריה של הטבע באוניברסיטת אוקספורד.

אקסליסיולוגיה

באנגליה, הכנסייה האנגלית עברה תחייה של אנגלו-קתוליות ואידאולוגיה של מנהגי פולחן בצורת תנועת אוקספורד. כתוצאה מכך, התעוררה תשוקה לבנות הרבה כנסיות, כדי לספק מקום לתפילה ופולחן עבור האוכלוסייה הגדלה. תשוקה זו מצאה תומכים בקרב האוניברסיטאות, שם החלה להיווצר התנועה האקסליסיולוגית. תומכיה האמינו שהאדריכלות הגותית הייתה הסגנון היחיד שראוי לכנסייה קהילתית, והעדיפו תת-סגנון מסוים של האדריכלות הגותית - Decorated Gothic (סגנון גותי אנגלי מקושט). "The Ecclesiologist", בטאון של קמברידג' קמדן סוסייטי, היה ביקורתי מאוד כלפי כנסיות שנבנו בפחות מאמות המידה המחמירות של הסגנון הגותי המקושט, דבר שגרם להיווצרות סגנון חדש בשם "גותיקה ארכאולוגית", סגנון שיצר את המבנים הכי דומים לגותיקה של ימי הביניים. ברם, לא כל אדריכל או יזם נסחף בידי גל האקסליסיולוגיה. על אף שהתחייה הגותית הצליחה להפוך לסגנון אדריכלות מוכר ונפוץ, הניסיון לקשר אותה עם התפישה של עליונות הכנסייה, דבר שנתמך על ידי פיוג'ין והתנועה האקסליסיולוגית, היה שיקוץ בעיני אלה שהחזיקו בעקרונות אוניברסליים או לא קונפורמיסטיים. הם אימצו את התחייה הגותית רק בזכות איכויות אסתטיות ורומנטיות, ו/או שילבו אותה עם סגנונות אחרים, או אימצו סגנון גותי פשוט יותר מצפון אירופה, ולפעמים שלושתם ביחד. דוגמה למבנה כזה היא בית הקברות אבני פארק האקומני שתוכנן בידי האדריכל ויליאם הוסקינג.

ויולה-לה-דוק וגותיקת הברזל

הקומה העליונה של סנט שאפל, שחודשה בידי ויולה-לה-דוק במאה ה-19
תחרת ברזל גותית בגשר Calvert Vaux בסנטרל פארק, ניו יורק

הגם שבצרפת התחייה הגותית לא התרחשה כה מוקדם כמו באנגליה, היא הולידה את אחד מענקי התחייה הגותית: האדריכל, המשמר, והתאורטיקן אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק. בנוסף להיותו תאורטיקן משפיע היה ויולה-לה-דוק גם אדריכל מוביל שגאוניותו הייתה בשחזור מבנים עתיקים, שיפוצם ושימורם. הוא האמין בשחזור המבנה למצב של שלמות שבו המבנה היה אמור להיות אפילו אם לא הגיע למצב כזה בהיסטוריה שלו (כך למשל תכנן חזית נאו-גותית עם שני צריחים מחודדים לקתדרלת קלרמון-פראן שנבנתה בידי תלמידו, על אף שחזית כזאת לא הייתה לקתדרלה מאז ומעולם, ונדירים היו המגדלים הגותים עם צריחים מחודדים בצרפת; בנוסף, בעת ששיפץ את קתדרלת נוטרדאם דה פארי הוסיף לה צריח "פלש" מעל מקום המצלב). הוא יישם את התאוריות שלו לביצורי העיר קרקסון, ולקתדרלת נוטרדאם דה פארי וסנט שאפל. בהיבט זה הוא היה שונה מהאדריכל האנגלי ג'ון ראסקין שכן הוא החליף לעתים קרובות את העבודה של בנאים וסתתים מימי הביניים. גישתו הרציונלית כלפי הגותיקה הייתה בניגוד חד למקורות הרומנטיים של התחייה הגותית, ונחשבת בעייני מספר מלומדים כפתיחה ל"כנות מבנית" שנדרשה בידי המודרניזם.

במשך כל הקריירה שלו התלבט ויולה-לה-דוק האם יש להשתמש בברזל ופלדה בשחזור ובניית מבנים גותיים. למעשה, ברזל שימש במבני התחייה הגותית מאז תחילת גל התחייה. מי שגרמו לתיוג הברזל (בין אם נראה ובין אם לא) כלא-מתאים למבנה גותי אמיתי היו ראסקין ותנועת הגותיקה הארכאולוגית. ויכוח זה החל לקרוס באמצע המאה ה-19 כאשר הוקמו מבנים כמו ארמון הקריסטל (העשוי מברזל וזכוכית) והחצר המזוגגת של מוזיאון אוניברסיטת אוקספורד, ונראה שהם אימצו עקרונות גותיים ומימשו אותם באמצעות ברזל. בין השנים 1863 ל-1872 כתב ויולה-לה-דוק את המסה "Entretiens sur l’architecture" ובה סט של תכנונים נועזים למבנים ובהם שילוב של בנייה עם ברזל. הגם שאף אחד מתכנונים אלה לא מומש, הם השפיעו על מספר דורות של מתכננים ואדריכלים, הבולטים שביניהם הם אנטוני גאודי בספרד ובנג'מין באקנול באנגליה (באקנול היה חסיד של ויולה-לה-דוק ותרגם את ספריו לאנגלית, ויצירת המופת שלו הייתה אחוזת וודצ'סטר).

הגמישות והחוזק של ברזל יצוק נתנו לאדריכלים נאו-גותיים את החופש לתכנן וליצור צורות גותיות מבניות חדשות, שהיו בלתי-אפשריות לבנייה באבן בלבד, כגון בגשר הברזל Calvert Vaux בסנטרל פארק, ניו יורק מ-1860. הגשר מכיל פיתוחי מתכת בסגנון הלהבות (Flamboyant) השאובים מארקדות עוורות ותחרת חלונות, כדי להביע את הפריחה וכדי לתמוך בגשר המקושת.

בשנת 1872 הייתה התחייה הגותית בשלה מספיק בבריטניה, כך שצ'ארלס לוק איסטלייק, פרופסור משפיע לעיצוב, יכול היה לכתוב מסה בשם "A History of the Gothic Revival" ("היסטוריה של התחייה הגותית"). ברם, החיבור המקיף הראשון על היסטוריה של התחייה הגותית בתחום תולדות האמנות היה חיבורו של קנת' קלארק: "The Gothic Revival. An Essay" שפורסם ב-1928.

התחייה הגותית באמנויות הקישוטיות

ספריה בסגנון התחייה הגותית, ניובור, ניו יורק

התחייה הגותית לא הייתה מוגבלת לאדריכלות בלבד. קישוטים ופרטים "גותים" בריהוט אנגלי ניתן למצוא עוד בשנת 1740 בביתה של ליידי פומפרט בלונדון, ותבניות גותיות גאומטריות במשענות של כיסאות ותבניות זיגוג של ארונות ספרים הם מאפיינים מוכרים של הכונניות של תומאס צ'יפנדל (1754), לדוגמה: ארון הספרים בעל שלושת החלקים מציג פרטים "גותים" עם היתוך של רוקוקו, על צורה סימטרית. בית אבוטספורד של סר וולטר סקוט מדגים בריהוטו סגנון "Regency gothic". באמצע המאה ה-19 היה ניתן לייצר תחרות חלונות גותיות ונישות גותיות בטפטים, וארקדות עוורות גותיות קישטו כדים מקרמיקה. הקטלוג המאויר של התערוכה הגדולה גדוש בפרטים גותיים, החל מתחרה ושטיחים וכלה בעיצובים למיכון כבד.

אימוצים ורנקולרים

מבנה "גותיקת נגרים" של "Unitarian Universalists of San Mateo" בקליפורניה (נבנה ב-1905) המראה קשתות גותיות, גמלונים מחודדים ומגדל עם שינניות

"גותיקת נגרים" היא סוג של אדריכלות ורנקולרית ויישום של אדריכלות התחייה הגותית לבתים וכנסיות קטנות, שנהייתה נפוצה באמריקה הצפונית ובמקומות אחרים בסוף המאה ה-19. [2] מבנים אלה אימצו אלמנטים גותיים כגון קשתות מחודדות, גמלונים מחודדים ומגדלים לבנייה קלה האופיינית לאמריקה. המצאת מסורים חדישים ותבניות עץ שיוצרו בייצור המוני אפשרו לחלק ממבנים אלה לחקות שמץ מתחרת החלונות של הגותיקה. ברם, ברוב המקרים מבני גותיקת הנגרים היו ברובם די פשוטים ולא מקושטים, ושמרו רק על האלמנטים הבסיסיים של קשתות מחודדות וגמלונים משולשים חדים. הדוגמה המפורסמת ביותר לגותיקת הנגרים היא כנראה בית באלדון (איווה), ששימש רקע לציור המפורסם של גרנט ווד, "אמריקן גותיק". [3]

המאה ה-20 ומעבר

קפלת הגבירה בקתדרלת ליברפול, תוכננה על ידי גילס גילברט סקוט תחת השגחתו של ג'.פ. בודלי
בנייני קולגיאט גותיק בבוסטון קולג'
קתדרלת מרי הקדושה (סידני), אוסטרליה

במאה ה-20, המצאות והתפתחויות טכנולוגיה כמו נורה חשמלית, המעלית ומסגרות פלדה, גרמו לרבים לראות את האדריכלות שהשתמשה בשיטות לנשיאת העומס כמיושנת. מסגרות פלדה החליפו את התפקידים הלא-קישוטיים של קמרון צלעות ותמיכות דואות. מספר אדריכלים השתמשו בתחרת אבן כקישוט לשלד הברזל שמתחת, דוגמה לכך היא מגדל וולוורת' של קאס גילברט מ-1913, גורד שחקים בעיר ניו יורק ומגדל טריביון בשיקגו שנבנה על ידי ריימונד הוד ב-1922. ברם במחצית הראשונה של המאה ה-20 דחק המודרניזם את רגלי הנאו-גותיקה. חלק מהתנועה המודרנית ראו במסורת הגותית של צורה אדריכלית ביטוי כנה לאמצעים הטכנולוגיים של תקופתה, וראו עצמם כיורשים ראויים עם המסגרות המלבניות ושלדי הברזל החשופים - המהווים ניצול בולט של טכנולוגיית הבנייה של המאה ה-20.

למרות זאת, התחייה הגותית המשיכה להשפיע, הרבה בזכות מיזמי בנייה מסיביים שהחלו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונמשכו אל סוף המאה ה-20. דוגמה לכך הם קתדרלת ליברפול של גילס גילברט סקוט. בארצות הברית דוגמאות לכך הן קמפוס אוניברסיטת ייל (של ג'יימס גמבל רודג'רס, בנייתו של הגותיק קולגיאט בוסטון קולג' (על ידי צ'ארלס מגיניס) שנתן השראה לבנייה נאו-גותית בקמפוסים אקדמיים ברחבי ארצות הברית וכן הקתדרלה הלאומית של וושינגטון שבנייתה נמשכה עד 1990. כמו כן בולט גורד השחקים החינוכי באוניברסיטת פיטסבורג, קתדרלת הלמידה של צ'ארלס קלאודר, שמשתמשת בסגנון גותי מבחוץ ומבפנים, בזמן שהיא מנצלת טכנולוגיית בנייה מודרניות להגביה את המגדל. האדריכל רלף אדמאס קראם הפך לכוח מניע בגותיקה האמריקנית, עם מיזמו השאפתני "קתדרלת סנט ג'ון דה דיוויין" בניו יורק השואפת להיות הקתדרלה הגדולה בעולם, וכן במיזמים לבניית בניינים נאו-גותיים באוניברסיטת פרינסטון. קראם אמר ש"הסגנון שקוצץ ולוטש לשלמות בידי אבותינו נהפך לשלנו בירושה שאין לה מתנגדים". בנוסף לאוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת ליהיי ובוסטון קולג' חלק מהבניינים של אוניברסיטת וסטצ'סטר בנויים גם הם בסגנון הגותיק קולגיאט. בנוסף, באוניברסיטת אוגלת'ורפ באטלנטה ממשיכים לבנות מבנים בסגנון גותיק קולגיאט עד עצם היום הזה.

על אף שמספר מבני התחייה הגותית פחת באופן חד מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 יש עדיין בנייה של מבנים נאו-גותיים. בהם קתדרלת סנט אדמונדסברי בבריטניה (סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 עד 2005) [2] והכנסייה האפיסקופלית של מרטין הקדוש ביוסטון, טקסס (2004). ב-2002 קיבל דמטרי פורפיריוס הזמנה לתכנן קולג' בסגנון נאו-גותי באוניברסיטת פרינסטון שנודע כיום כ"וויטמן קולג'". פורפיריוס זכה במספר הזמנות עבודה אחרי הצבעה של אגודות הסטודנטים, ולא של ועדת התכנון האוניברסיטאית, דבר המרמז שכנראה התחייה הגותית פופולרית יותר בקרב הציבור הרחב מאשר בקרב האדריכלים ובעלי המקצוע.

מבנים נאו גותיים ידועים

בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט
כנסיית ווטיפקירכה, וינה

במהלך המאה ה-19 נבנו מבני ציבור רבים בסגנון הנאו-גותי. מרביתם כנסיות וחלקם גם בנייני פרלמנט, מבנים באוניברסיטאות ואף בנייני משרדים. ביניהם ניתן למנות את:

קתדרלות

כנסיות

מבני ממשל

גורדי שחקים

מבנים אחרים

נאו גותיקה בארץ ישראל

כנסיית אנטוניוס הקדוש - כנסייה נאו-גותית ברחוב יפת, יפו

בארץ ישראל נבנו מעט מאוד בניינים נאו-גותים, ביניהם:

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התחייה הגותית

הערות שוליים

  1. ^ ‏חשיבותו של המיזם להשלמת קתדרלת קלן בארצות הדוברות גרמנית נחקרה בידי מיכאל ג' לואיס בספרו The Politics of the German Gothic Revival: August Reichensperger. ‏
  2. ^ What Style Is It?, Poppeliers, et al., National Trust for Historic Preservation
  3. ^ American Gothic House Center | Home


אדריכלות גותית
ערכים ראשיים אדריכלות גותית • אמנות גותית • אדריכלות גותית - מונחים • התחייה הגותית
גותיקה
גותיקה
סגנונות גותיים סגנון גותי קורן • סגנון גותי לוהב • אדריכלות גותית אנגלית • אדריכלות גותית ספרדית • גותיקה מנואלינית
מונחים ואלמנטים גותיים אדריכלות כנסיות • קמרון צלעות • חלון רוזטה • ויטראז' • תחרת חלונות • תמיכות דואות • צריחון • צריח מחודד • קרוקט • גרגויל • גרוטסק
מבני מפתח בזיליקת סן-דני • קתדרלת נוטרדאם (פריז) • קתדרלת שארטר • קתדרלת בורז' • קתדרלת ריימס • קתדרלת אמיין • קתדרלת לאן • סנט שאפל • ארמון האפיפיורים, אביניון • קתדרלת קלרמון-פראן • קתדרלת אוורה • קתדרלת שטרסבורג • קתדרלת רואן • כנסיית סנט אואן • קתדרלת בווה • קתדרלת קלן • קתדרלת ויטוס הקדוש, פראג • שטפנסדום, וינה • המינסטר של אולם • מריינקירכה, ליבק • קתדרלת בורגוס • קתדרלת לאון • קתדרלת סביליה • מגדל בלן • קתדרלת מילאנו • ארמון הדוג'ים, ונציה • קתדרלת קנטרברי • קתדרלת לינקולן • קתדרלת סולסברי • קתדרלת ולס • מנזר וסטמינסטר • קתדרלת יורק
קטגוריות קטגוריה:אדריכלות גותית • קטגוריה:קתדרלות בסגנון גותי • קטגוריה:מבנים גותיים • קטגוריה:מבני התחייה הגותית • קטגוריה:אדריכלים גותיים • פורטל:אדריכלות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התחייה_הגותית&oldid=12200573"