בית רומנו (חברון) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:13, 11 באפריל 2012

בית רומנו במתכונתו הנוכחית, לאחר שהוספו לו בסוף שנות ה-90 קומות נוספות לצורכי ישיבת שבי חברון, נובמבר 2005

קובץ:CHBRON YSHIBA.jpg

ישיבת שבי חברון, 2008

בית רומנו הוא מבנה יהודי גדול מחוץ לקסבה של חברון.

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים 1876-1875. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.

הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם בית כנסת מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי טורקיה, שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב מדיני, ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.

לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של חב"ד בארץ ישראל "תורת אמת".

במהלך המלחמה בשנת תרע"ד (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו בפרעות תרפ"ט (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.

בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת תשכ"ז (1967). לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת תשמ"ב (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי בסמוך השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.

אגודת חסידי חב"ד בעלי הבניין העניקו את הבניין לישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את צה"ל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.

לאחרונה (2011) החלו במקום עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' אשר יספר את סיפור המקום ותושביו.

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של [[חברון]]. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]], ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.
-לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של [[חב"ד]] "[[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]]".
+לאחר מותו של רומנו בשנת [[1912]], ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין על ידי רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] והוקמה בו הישיבה הראשונה והחשובה של [[חב"ד]] בארץ ישראל "[[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]]".
-במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
+במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
 בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת [[תשכ"ז]] ([[1967]]). לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי בסמוך השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.