מלאכת קורע – הבדלי גרסאות
שיטה מחודשת. המתמיהים הם לא במקרה, חסידי חב"ד. |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}}, ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחשבת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע. לדוגמה; ישנם הקורעים את הנייר לפני כניסת השבת כדי שיוכלו להשתצמש בו בשבת מבלי לעבור על איסור עשיית המלאכה. |
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}}, ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחשבת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע. לדוגמה; ישנם הקורעים את הנייר לפני כניסת השבת כדי שיוכלו להשתצמש בו בשבת מבלי לעבור על איסור עשיית המלאכה. |
||
קריעת עטיפה או מכסה כגון עטיפת [[במבה]] או כיסוי של גביע לבן, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים{{הערה|הרב [[מאיר |
קריעת עטיפה או מכסה כגון עטיפת [[במבה]] או כיסוי של גביע לבן, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים{{הערה|הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].}}. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא [[מלאכת מכה בפטיש]] אם הקריעה לא הייתה דרך [[מקלקל (שבת)|קלקול]], וכן לפעמים יש גם איסור של [[מלאכת מחתך]]. |
||
אדם הקורע מחמת כעסו, לא עובר על האיסור, {{ציטוטון|הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין}}<ref>בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה</ref>. |
אדם הקורע מחמת כעסו, לא עובר על האיסור, {{ציטוטון|הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין}}<ref>בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה</ref>. |
||
גרסה מ־12:34, 17 באפריל 2012
מלאכת קורע היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת. ככל מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו הוא העבודות שנעשו להקמת המשכן, כאשר הייתה נוצר קרע באחד מהאריגים ששימשו ליריעות המשכן, היו קורעים את מקום החור, על מנת לתפור אותו מחדש[1].
הגדרת המלאכה
בתלמוד[2] מוגדרת המלאכה האסורה מהתורה כ”קורע על מנת לתפור”, בעוד קריעה שלא על מנת לתפור אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן. רבי עקיבא איגר[3] חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה במשכן, או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב למקלקל, ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא[4] שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. אבל דעת התוספות[2] היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטהר "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".
שיטת השולחן ערוך הרב
רבי שניאור זלמן מלאדי מחדש שמלאכת קורע כוללת רק הפרדת שני גופים דבוקים[5] בלא מחשבת קלקול[6], שכן מלאכה זו היא בניגוד למלאכת תופר שבה מחברים שני גופים לגוף אחד[7]. רבי ישראל מאיר מראדין[8] מתקיף את שיטתו בצורה חריפה (בלא איזכור שמו) וטוען שגם קריעת גוף אחד לשנים, כמו נייר, נחשבת לקריעה. ברמב"ם שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי", ומכאן ראיה לכאורה, כדברי רבי שניאור זלמן מלאדי.
יישומים
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם הנייר נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים)[9], ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחשבת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד[10] זאת מלבד איסור מחתך. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע. לדוגמה; ישנם הקורעים את הנייר לפני כניסת השבת כדי שיוכלו להשתצמש בו בשבת מבלי לעבור על איסור עשיית המלאכה.
קריעת עטיפה או מכסה כגון עטיפת במבה או כיסוי של גביע לבן, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים[11]. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא מלאכת מכה בפטיש אם הקריעה לא הייתה דרך קלקול, וכן לפעמים יש גם איסור של מלאכת מחתך.
אדם הקורע מחמת כעסו, לא עובר על האיסור, ”הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין”[12].
קישורים חיצוניים
- הערך "קורע", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד א'.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד ב'
- ^ בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך הרב סימן ש"מ סעיף יז.
- ^ המקלקל בשבת פטור מהתורה.
- ^ כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.
- ^ ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.
- ^ ראה שמירת שבת כהלכתה.
- ^ עיי"ש.
- ^ הרב מאיר ברנדסדורפר.
- ^ בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה