דודו אלהרר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:31, 18 באפריל 2012

דודו אלהרר (נולד בשנת 1945) הוא זמר, מוזיקאי, שחקן, שדרן רדיו, מנחה טלוויזיה, מפיק מוזיקלי ומספר סיפורים ישראלי.

ביוגרפיה

אלהרר נולד בעיר קזבלנקה במרוקו ובשנת 1950 עלה לישראל עם משפחתו.

בשנת 1968 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, ובין השאר שיחק בהצגות: בוסתן ספרדי, אלף לילה ולילה, הרפתקאה בקרקס, המטאור, הנסיכה והרועה ואנריקו.

אהבה בתענוגים, מחזה שעיבד, הוצג בהבימה, הבמאי רוני פינקוביץ', מוזיקה רונית רולנד, דצמבר 2001. בטלוויזיה נודע במיוחד בשל הופעתו בתוכנית טלפלא שהייתה תוכנית טלוויזיה פופולרית לילדים בין 1975 ל-1978.

בשנת 1970 הקליט את שירו הראשון, "מעין אחרית הימים" של יהודה עמיחי ודני ליטני והיה מראשוני מבצעי "שירי המשוררים".

ב-1973 היה לראשון שהקליט את "אגדת דשא" של מאיר אריאל ושלום חנוך.

בשנת 1974 היה מהראשונים ששילבו בין רוק למוזיקה מזרחית, עם הגיטריסט יוסי פיאמנטה.

ב-1975 סייע לפריצתו לתודעה של שלמה בר. תחילה שרו בר ואלהרר כצמד הנקרא "טל ומטר" וב1975 אלהרר הפיק את אלבומה הראשון של להקת הברירה הטבעית שבר הוא סולנה והיוצר המרכזי בה. באותה שנה אף החל להגיש בטלוויזיה את תוכנית הילדים הפופולרית "טלפלא" שם הנחה וניגן בגיטרה.

בשנת 1978 הפיק את תקליט הבכורה של גידי גוב ואת אלבום המחזה "הכבש השישה עשר". שנה לאחר מכן, הפיק את אלבומה של להקת צליל מכוון, ואת אלבום המופע של יוני רכטר ויהודית רביץ שנקרא "באופן קבוע וחד פעמי".

אלהרר הפיק את אלבום הבכורה של יוני רכטר ואת האלבום "יוסי בנאי" של יוסי בנאי. במשך השנים הבאות המשיך להפיק הופעות ואלבומים רבים נוספים, בין היתר את המופע של שושנה דמארי מ-1988 (לאחר שנים רבות בהן לא הופיעה).

בשנת 1997 החל להעלות מופע בתיאטרון הבימה, שנקרא שירים וסיפורים. ב-2000 שיכנע את הפזמונאית נעמי שמר להופיע לאחר הפסקה ארוכה והפיק את הופעתה.

בשנת 2007 קיבל את פרס תמוז של תעשיית המוזיקה הישראלית.

במשך כעשר שנים הגיש אלהרר תוכנית בשם "הפוגה" ששודרה בגלי צה"ל בימי שישי אחר הצהריים. במקור, מטרת התוכנית הייתה "להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוזיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה". אולם בהמשך אלהרר שילב בתוכנית תכנים פוליטיים דומיננטיים, ואופייה של התוכנית השתנה. עם כניסתו של יצחק טוניק לתפקיד מפקד גלי צה"ל הוא החליט לצמצם את כמות תכניות האקטואליה בגלי צה"ל ובמסגרת זאת לבטל את תוכניתו של אלהרר. בתוכניתו האחרונה, ב-10 באוקטובר 2008 הודיע אלהרר על סיום תוכניתו ותקף את מפקד גלי צה"ל על סיום התוכנית. בהמשך הגיש עתירה לבג"ץ בה טען שהורדת התוכנית נבעה אך ורק בשל התכנים היהודיים-ציוניים שבאו לידי ביטוי בתוכנית, שהובנו על ידי הנהגת התחנה כתכנים המשקפים השקפת עולם ימנית קיצונית, וזאת כאשר לוח המשדרים של גלי צה"ל, רווי לדבריו בתכניות בעלות תכנים שמאלניים-קיצוניים. שופטי בג"ץ דחו את העתירה בקובעם "לא הציג העותר כל ראיות בדבר מכלול התכניות המשודרות בתחנה, ולא הצביע על כך שיש במבנה התכניות הטיה לכיוון חשיפת השקפה מסוימת על חשבון השקפות אחרות"^[1].

אלהרר מופיע באירועים של גופים המזוהים עם הימין, ואף כותב מדי שבוע בעיתון הדתי בשבע. באוקטובר 2009 אמר אלהרר בראיון רדיו שצריך לגזור עונש מוות על יוסי ביילין, זאב שטרנהל וגדעון לוי, לפי לשון החוק כנגד בגידה. כמו כן כינה את אריאל שרון "צורר שקם לישראל"‏‏^[2]. בערב יום השואה 2012 פרסם מספר הודעות בנושא בפייסבוק, ביניהן "חובה להשיב כאן מלחמה לשמאל הנֶבֶז... פי שישה מיליון משערהּ!!!" ^[3].

בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת העלה ברחבי הארץ מופע בשם: "דודו אלהרר מספר ושר". זהו ערב של סיפורים על הפולקלור הערבי, ספורי בדואים, סיפורי שוק, ירושלים וחוכמת חיים.

בעבר היו בבעלותו של דודו שלוש מסעדות בתל אביב. בחודש מרץ 2009 הוא פתח במרכז ראשון לציון בית אוכל לשקשוקה.

לדודו יש שלושה ילדים מנישואיו הראשונים ובת אחת מנישואיו השניים.

דיסקוגרפיה

אלבומים שהפיק

גידי גוב (תקליט ראשון) (1978)
הכבש השישה עשר (1978)
הברירה הטבעית (1979)
התכוונות (1979)
צליל מכוון (1979)
באופן קבוע וחד פעמי (יהודית רביץ ויוני רכטר) - (1979)
יוני רכטר (1980)
זלמן יש לו מכנסיים (האחים והאחיות ולהקת ברוש)
יוסי בנאי (1980)
האסיר המזמר (חנן יובל) - (1981)
40:06 (גידי גוב) - (1983)
חופשה בדרכים (1985)
מנגינה נשכחת (הדודאים) - (1986)
ארץ טרופית משגעת (מתי כספי) - (1987)
אור (שושנה דמארי) - (1987)
אחד לאחד (מתי כספי) - (1988)
נע ונד (בועז שרעבי) - (1988)
שירים במיץ עגבניות (מתי כספי) - (1989)
הדרקון הלא נכון (יהונתן גפן) - (1996)
חצי מאה עברה (שירי נעמי שמר) - (1998)

אלבומי סולו

איזה יום יפה (1976)
הקוסקוס והסרפן (1982)
בשקט (1994)
נחיתת אונס (1998)

ראו גם

קישורים חיצוניים

תבנית:Mooma
שגיאות פרמטריות בתבנית:שירונט
פרמטרים [ שם_טכני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית * מילים לשירים של דודו אלהרר, באתר "שירונט"
תבנית:Imdb name

מדור התוכנית הפוגה בגלי צה"ל
לי-אור אברבך, דודו אלהרר עוזב את גלי צה"ל, "מעריב", 12/10/2008
שמואל מיטלמן, דודו אלהרר עותר לבג"ץ נגד גלי צה"ל, "מעריב", 16/10/2008
רשימות של דודו אלהרר, חדשות מחלקה ראשונה
תבנית:בשבע

הערות שוליים

^ בג"ץ 8707/08, דוד אלהרר נגד יצחק טוניק, פסק דין מ-30 ביוני 2010
^ ‏ שירות הארץ, השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי, באתר הארץ, 26/10/09
^ https://www.facebook.com/ddududd/posts/436562149704156

[1] בג"ץ 8707/08, דוד אלהרר נגד יצחק טוניק, פסק דין מ-30 ביוני 2010

[2] ‏ שירות הארץ, השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי, באתר הארץ, 26/10/09

[3] ttps://www.facebook.com/ddududd/posts/436562149704156

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 במשך כעשר שנים הגיש אלהרר תוכנית בשם "הפוגה" ששודרה ב[[גלי צה"ל]] בימי שישי אחר הצהריים. במקור, מטרת התוכנית הייתה "להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוזיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה". אולם בהמשך אלהרר שילב בתוכנית תכנים פוליטיים דומיננטיים, ואופייה של התוכנית השתנה. עם כניסתו של [[יצחק טוניק (מפקד גל"צ)|יצחק טוניק]] לתפקיד מפקד גלי צה"ל הוא החליט לצמצם את כמות תכניות האקטואליה בגלי צה"ל ובמסגרת זאת לבטל את תוכניתו של אלהרר. בתוכניתו האחרונה, ב-[[10 באוקטובר]] [[2008]] הודיע אלהרר על סיום תוכניתו ותקף את מפקד גלי צה"ל על סיום התוכנית. בהמשך הגיש עתירה ל[[בג"ץ]] בה טען שהורדת התוכנית נבעה אך ורק בשל התכנים היהודיים-ציוניים שבאו לידי ביטוי בתוכנית, שהובנו על ידי הנהגת התחנה כתכנים המשקפים השקפת עולם ימנית קיצונית, וזאת כאשר לוח המשדרים של גלי צה"ל, רווי לדבריו בתכניות בעלות תכנים שמאלניים-קיצוניים. שופטי בג"ץ דחו את העתירה בקובעם "לא הציג העותר כל ראיות בדבר מכלול התכניות המשודרות בתחנה, ולא הצביע על כך שיש במבנה התכניות הטיה לכיוון חשיפת השקפה מסוימת על חשבון השקפות אחרות"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/070/087/r09/08087070.r09.htm בג"ץ 8707/08, דוד אלהרר נגד יצחק טוניק], פסק דין מ-30 ביוני 2010}}.
-אלהרר מופיע באירועים של גופים המזוהים עם הימין, ואף כותב מדי שבוע בעיתון הדתי [[בשבע]]. באוקטובר [[2009]] אמר אלהרר בראיון רדיו שצריך לגזור [[עונש מוות]] על [[יוסי ביילין]], [[זאב שטרנהל]] ו[[גדעון לוי]], לפי לשון החוק כנגד [[בגידה]]. כמו כן כינה את [[אריאל שרון]] "צורר שקם לישראל"‏‏<ref>‏{{הארץ|שירות הארץ|השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי|‏1123649|26/10/09}}</ref>.
+אלהרר מופיע באירועים של גופים המזוהים עם הימין, ואף כותב מדי שבוע בעיתון הדתי [[בשבע]]. באוקטובר [[2009]] אמר אלהרר בראיון רדיו שצריך לגזור [[עונש מוות]] על [[יוסי ביילין]], [[זאב שטרנהל]] ו[[גדעון לוי]], לפי לשון החוק כנגד [[בגידה]]. כמו כן כינה את [[אריאל שרון]] "צורר שקם לישראל"‏‏<ref>‏{{הארץ|שירות הארץ|השדרן דודו אלהרר: לגזור מיתה על ביילין, פרופ' שטרנהל וגדעון לוי|‏1123649|26/10/09}}</ref>. בערב יום השואה 2012 פרסם מספר הודעות בנושא בפייסבוק, ביניהן "חובה להשיב כאן מלחמה לשמאל הנֶבֶז... פי שישה מיליון משערהּ!!!" <ref>https://www.facebook.com/ddududd/posts/436562149704156</ref>.
 בעשור הראשון של [[המאה העשרים ואחת]] העלה ברחבי הארץ מופע בשם: "דודו אלהרר מספר ושר". זהו ערב של סיפורים על ה[[פולקלור]] הערבי, ספורי [[בדואים]], סיפורי [[שוק (מסחר)|שוק]], [[ירושלים]] וחוכמת חיים.