נירבורגרינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:28, 27 באפריל 2012

הנורבורגרינג (בגרמנית: Nürburgring) (ידוע גם בכינויים "The Ring" ו"הגיהנום הירוק") הוא מתחם ספורט מוטורי בסמוך לעיירה נורבורג במדינת ריינלנד-פאלץ אשר בגרמניה. ממוקם כ-70 ק"מ דרומית לעיר קלן וכ-120 ק"מ צפונית מערבית לפרנקפורט.

לנורבורגרינג תצורות שונות של מסלולי מרוץ כאשר האירועים העיקריים אשר מתקיימים בו הם מרוצי הגראנד פרי הגרמני והאירופי, אליפות העולם לאופנועים, מרוץ ה-DTM, מרוץ 24 השעות של נורבורגרינג, מרוץ 1000 הקילומטרים של נורבורגרינג ומרוצי ה-VLN. בנוסף, מסלול ה'נורדשלייפה' (Nordschleife) (פירוש:"לולאה צפונית") אשר נבנה בשנות ה-20 מסביב לטירת נורבורג מימי הביניים, משמש את מרבית יצרניות הרכב הגדולות כמעין מרכז ניסויים לדגמים שונים שלהן ובחינת יכולותיהן, כאשר בין היצרניות ישנה גם תחרות לא רשמית אך בעלת משמעות גדולה של זמני הקפת המסלול^[1].

מסלול הנורבורגרינג נחשב לאחד המסלולים בעלי המשמעות ההיסטורית הגדולה ביותר ולאחד המסלולים המאתגרים ביותר בסבב מרוצי הפורמולה 1^[2], ולאחד משמות מסלולי המרוצים התובעניים והמוערכים ביותר^[3] בספורט המוטורי בעולם. את שם הכינוי "הגיהנום הירוק" הגה נהג המרוצים הבריטי ג'קי סטיוארט עקב פיתולי הכביש בתוך היערות המקומיים.

במקור היו בנורבורגרינג ארבע תצורות של מסלולי מרוץ, המסלול כולו (Gesamtstrecke) אשר אורכו 28.265 ק"מ. מסלול הנורדשלייפה העיקרי אשר מכיל 73 פניות מהן 33 לצד שמאל ו-40 לצד ימין, ואורכו 22.810 ק"מ. מסלול הסודשלייפה (Südschleife) (פירוש:"לולאה דרומית") אשר אורכו 7.747 ק"מ, ומסלול החימום (המכונה Betonschleife) באורך 2.281 ק"מ מסביב לאזור עצירות ה'פיט', מכונה לעתים גם "לולאת הסיום" (Zielschleife). בין השנים 1982-1983 נהרס אזור קו הסיום של המסלול על מנת לבנות מסלול גראנד פרי חדש בטיחותי ומודרני. בנייתו של המסלול הסתיימה בשנת 1984, ומאז משמש את כל אירועי המרוץ הגדולים והבינלאומיים ובכללם מרוץ הפורמולה 1. עם זאת, מסלול הנורדשלייפה עדיין בשימוש לצורך מרוצים ובדיקות שונות ובנוסף גם פתוח מדי יום לגישה ציבורית לקהל הרחב אשר באפשרותו לנהוג על המסלול תמורת תשלום. פעילות מפורסמת ופופולרית מאוד לקהל הרחב במסלול הנורדשלייפה היא ה-BMW Ring Taxi, בה ניתנת האפשרות תמורת תשלום לנסוע במכונית הב.מ.וו M5 הקיצונית לצד נהגת המרוצים סבינה שמיץ אשר נוהגת עד קצה יכולת המכונית ומקיפה את המסלול במהירות האפשרית. פעילות זו פופולרית כל כך עד שיש להזמין כרטיסים שנה מראש^[4]. מסלול הנורבורגרינג המלא מורכב מ-174 פניות כאשר רוחבו הוא בין 8 ל-9 מטרים בממוצע.

היסטוריה

בתחילת שנות ה-20 היה הספורט המוטורי בתחילת דרכו כאשר מרוצי ה-ADAC (כיום מועדון הרכב הגדול בגרמניה ובאירופה עם 17 מיליון חברים נכון ליוני 2010) בגרמניה התקיימו בכבישים ציבוריים מסביב להרי האייפל. אולם הסכנות הגדולות שטמונות במירוצים המתקיימים בכבישים ציבוריים התבררו, ומייד הוצעה בנייתו של מסלול מרוצים ייעודי בדומה לאבוס בברלין ולמונזה באיטליה אך עם אופי שונה, כאשר התוכנית הייתה לבנות מעגל ארוך ותובעני אשר יחשוף כל פגם כלשהו ברכב חדש.

המסלול תוכנן כך שבמידת הצורך ניתן יהיה לחלקו לשני חלקים: מסלול דרומי קטן באורך 7.7 ק"מ אשר ישמש לבדיקות שונות ומרוצים קטנים. ומסלול צפוני גדול באורך 20.8 ק"מ אשר נועד למרוצים גדולים ונועד לבחון מכוניות ואת נהגיהן עד קצה גבול יכולתם. בנוסף תוכנן מסלול הנורבורגרינג המקורי להיות במה להנדסת תעשיית הרכב הגרמנית ולכישרונות המרוצים של המדינה. תצורת פריסתו של המסלול על ההרים דמתה לתצורת מרוץ הטארגה פלוריו, מרוץ מכוניות מסוג סיבולת ואחד המרוצים המוטוריים החשובים ביותר באותה תקופה.

בנייתו של המסלול החלה בספטמבר 1925 והושלמה באביב 1927, כאשר מרוצי ה-ADAC החלו כבר להתקיים במקום. ביוני 1927 התקיים במסלול מרוץ אליפות העולם באופניים, וחודש לאחר מכן התקיים מרוץ הגראנד פרי הגרמני הראשון במקום. אירוע הספורט המוטורי הבכיר האחרון שהתקיים במסלול נורבורגרינג המלא כולו התקיים בשנת 1939, כאשר לאחר מכן כל האירועים המרכזיים כגון מרוצי הגארנד פרי נערכו רק במסלול הנורדשלייפה. מירוצי אופנועים ושאר מרוצים קטנים נערכו בדרך כלל במסלול הסודשלייפה הקצר והבטיחותי יותר.

לאחר מלחמת העולם השנייה חודשו בעולם אירועי המרוצים והספורט המוטורי כאשר מסלול הנורדשלייפה הופך בשנות החמישים שוב למרכז במת הגראנד פרי הגרמני במסגרת אליפות העולם במרוץ הפורמולה 1, למעט מרוץ שנת 1959 אשר התקיים באבוס בברלין. בשנת 1953 הוצג על ידי ארגון ה-ADAC לראשונה מרוץ 1000 הקילומטרים של נורבורגרינג, מירוץ סיבולת למכוניות ספורט אשר מתקיים גם כיום. בשנות ה-60 התקיימו במסלול הסודשלייפה הקצר גם כמה מרוצים של סבב מירוצי הגראנד פרי הגרמני לאופנועים. בשנת 1970 הוצג מרוץ 24 השעות של נורבורגרינג, מרוץ סיבולת למכוניות טורינג.

במהלך סוף שנות ה-60 מסלול הנורדשלייפה כמו גם מסלולי מרוץ אחרים באירופה נעשו יותר ויותר מסוכנים עבור הדורות החדשים של מכוניות הפורמולה 1. בשנת 1967 נבנתה פניית שיקיין (Chicane) לפני ישורת התחלת\סיום המסלול על מנת להפחית את מהירות המכוניות בכניסה לנתיב רחבת הטיפולים (הפיט). לאחר התאונה הקטלנית בה נהרג הנהג הבריטי פירס קוראג' במסלול זאנדוורט בהולנד בשנת 1970, החליטו נהגי הפורמולה 1 להחרים את המרוץ בנורבורגרינג אלא אם כן ייעשו בו שינויים משמעותיים, בדומה לשינויים שנעשו במסלול בספא בשנה שלפני כן. ביצוע שינויים אלו במסלול לא התאפשר עקב ההתראה הכל כך קצרה של הנהגים, עקב כך בוטל הגראנד פרי הגרמני בנורבורגרינג בשנה זו וקיום המרוץ הועבר למסלול הוקנהיימרינג המשופץ.

בהתאם לדרישות נהגי הפורמולה 1 מסלול הנורדשלייפה שופץ ועבר החלקה כולל יישור מהמורות, מספר הפניות במסלול הוקטן, ובנוסף נבנו גדירות בטיחות. בעקבות שינויים אלו, מרוץ הגראנד פרי הגרמני קוים שוב בנורדשלייפה בשנים 1973-1971.

בשנת 1973 הוספה פנייה שמאלה אשר האטה את המהירות ביציאה מפינת Metzgesfeld המהירה ובכניסה לפניית Kallenhard המסוכנת. במהלך השנים נעשו עבודות נוספות לבטיחות המסלול אשר שופרה כעת שוב שוב, כגון החלקת הקפיצות בישורת הארוכה והראשית של המסלול, בנוסף להרחבתה על ידי הסרת הצמחייה והשיחים מסביב אשר הצרו את המסלול באופן מסוכן. עד לשנת 1976 נערכו במסלול שלושה מרוצי פורמולה 1 נוספים, אולם דרישות גבוהות יותר הן של נהגי הפורמולה 1 והן של ארגון ה-FIA לשינויים בטיחותיים נוספים במסלול לא יכלו להיענות עקב עלות כספית גבוהה או שהיו בלתי אפשריים לביצוע, על כן מרוץ 1976 היה מרוץ הפורמולה 1 האחרון שהתקיים במסלול הנורדשלייפה הישן.

בשל אורכו הרב של המסלול (22 ק"מ) ורוחבו הצר עקב התוואי ההררי, הנורבורגרינג לא הצליח לעמוד בדרישות הבטיחות. בשנת 1976 אלוף העולם המכהן באותה העת, והנהג היחיד אשר הקיף את מסלול הנורדשלייפה המלא באורך 22.83 ק"מ בזמן של מתחת ל-7 דקות (6:58.6) ניקי לאודה, הציע לנהגי פורמולה 1 אחרים להחרים את המסלול עקב אי הסדרת עניין הבטיחות במסלול, אך הנהגים האחרים הביעו התנגדות לרעיון זה וקיום המרוץ אושר. באופן אירוני, התרסק במרוץ באותה שנה ניקי לאודה על ידי מכונית הפרארי שלו בהקפה השנייה בלבד של המרוץ, כנראה בגלל כשל במתלה האחורי של הרכב. לאודה נכווה קשה מאוד בתאונה זו כאשר חייו ניצלו על ידי הנהגים האחרים אשר חילצו אותו לאחר שהיה לכוד במכונית הבוערת והטעונה עדיין במכל דלק מלא, ולא על ידי המרשלים אשר היו ציודם היה דל ביותר. היבט נוסף אשר התברר בתאונה זו, הוא המרחק הרב אשר כבאיות ואמבולנסים היו צריכים לעבור כדי להגיע למקום תאונה, זאת גם אף על פי שמכונית ההצלה של הארגון הייתה פורשה 911. תאונה זו סימנה את סוף מרוצי הפורמולה 1 במסלול הנורבורגרינג הישן כאשר מאז לא קויים שם עוד מרוץ, והחל משנת 1977 הועבר קיום הגארנד פרי הגרמני למסלול הוקנהיימרינג.

בשנת 1980 התקיים מרוץ הגראנד פרי הגרמני לאופנועים האחרון במסלול, כאשר גם קיום מרוץ זה הועבר למסלול הוקנהיימרינג. בשנת 1981 החלו עבודות על מסלול חדש באורך 4.5 ק"מ, מסלול שנבנה מסביב לרחבה הישנה של עצירות הפיט. במקביל גם בוצעו עבודות במסלול הנורדשלייפה ונבנה מסלול קטן נוסף המוביל אל רחבת הפיט. תצורה זאת של הנורדשלייפה שימשה את מרוץ 1000 הקילומטרים של נורבורגרינג בשנת 1983 בעוד עבודות הבנייה מתבצעות בקרבת מקום. באימונים שלפני מרוץ זה קבע הנהג הגרמני שטפן בילוף זמן שיא של כל הזמנים בהקפת מסלול הנורדשלייפה המלא באורך 20.8 ק"מ על ידי מכונית הפורשה 956 שלו, 6:11.13 דקות ומהירות ממוצעת מעל 200 קמ"ש, שיא אשר עדיין לא נשבר.

בשנים 1983-1982 מסלול הנורדשלייפה נבנה מחדש ונוספו שטחי מילוט נוספים כגון בפינת Aremberg ובפינת Brünnchen, אשר לפני כן כללו רק גדרות ביטחון. פני המסלול נעשה בטוח יותר במיוחד במקומות הקופצניים אשר היו בהם בליטות גדולות, בנוסף כל פינות המסלול נצבעו בצבעי מרוץ לאזהרה.

1984 מסלול הגארנד פרי החדש

בשנת 1984 הושלמה בנייתו של מסלול הגראנד פרי החדש (בגרמנית:GP-Strecke). מסלול זה תוכנן ונבנה כדי לעמוד בתקני הבטיחות הגבוהים ביותר. יש הטענו כי מסלול הגראנד פרי החדש איבד את אופיו הייחודי של המסלול הישן, בנוסף נשמעו טענות מצד נהגי פורמולה 1 כי למסלול החדש מאפיינים דומים מדי לשאר המסלולים בסבב בכך שהוא מאפשר הזדמנויות מעטות לביצוע עקיפות.

ב-12 במאי התקיים מרוץ ראווה כדי לחגוג את פתיחת המסלול, מרוץ אשר כלל את הנהגים הבולטים והנודעים ביותר של התקופה כגון איירטון סנה, ניקי לאודה, אלן פרוסט, ג'ק ברבהאם (3 פעמים אלוף העולם בפורמולה 1), פיל היל (אלוף העולם 1961), ג'ון סורטיס (1964), דני הולם (1967), ג'יימס האנט (1976), ג'ודי שקטר (1979), אלן ג'ונס (1980), קק רוזברג (1982), ז'אק לאפיט, סטירלינג מוס, קרלוס ראוטמן, אליו דה אנג'ליס, הנס הרמן, ג'ון ווטסון ואחרים. כל הנהגים במרוץ התחרו עם מכונית המרצדס-בנץ 190E בנפח מנוע 2.3 ליטרים כאשר איירטון סנה ניצח את המרוץ וניקי לאודה הגיע אל המקום השני לאחר שהתחיל את המרוץ מהמקום האחרון מאחר והחמיץ את מקצי הדירוג. אחריהם הגיעו הנהגים ראוטמן, רוזברג, ווטסון, הולם ושקטר.

בנוסף לאירועים בינלאומיים גדולים חזר הנורבורגרינג לארח את מרוץ הפורמולה 1 כאשר מרוץ הגראנד פרי האירופי לשנת 1984 התקיים במסלול כמו גם מרוץ הגראנד פרי הגרמני בשנת 1985. מרוצים נוספים אשר התקיימו במסלול הם מרוצי ה-DTM, מרוץ 1000 הקילומטרים של נורבורגרינג, מרוצי אופנועים, מרוצי משאיות, מרוצי מכוניות היסטוריות וישנות (Oldtimer GrandPrix) ומופעי מוסיקה (Rock am Ring). כמו כן מסלול הנרובורגרינג אירח את מרוץ הגראנד פרי האירופי בסבב הפורמולה 1 בין השנים 2006-1995, ואת מרוץ הגראנד פרי הלוקסמבורגי בשנים 1998-1997.

בשנת 2002 שונה מעט המסלול כאשר פניית הקסטרול-שיקיין (Castrol-chicane) לשעבר אשר הייתה בסוף ישורת זינוק\סיום המסלול הוחלפה בפנייה חדה ימינה (Haug-Hook) על מנת ליצור הזדמנויות עקיפה. בנוסף גם נבנה למסלול קטע איטי חדש בצורת אומגה במקומו של מסלול הקארט הישן. שינויים אלו האריכו את מסלול הגראנד פרי מ-מ 4,500 מטרים ל-5,200 מטרים, ואילו במקביל קוצר מסלול הוקנהיימרינג מ-6,800 מטרים ל-4,500 מטרים.

זמן קצר לפני פתיחת עונת 2007 בפורמולה 1 שונה שמו של קטע השיקיין אאודי S לקטע השיקיין שומאכר S על שמו של מיכאל שומאכר.

אירוח לסירוגין עם הוקנהיימרינג

ערך מורחב – הוקנהיימרינג

בשנת 2007 הודיע ה-FIA כי החל מעונת הפורמולה 1 2007 יארחו המסלולים נורבורגרינג והוקנהיימריג את מרוץ הגראנד פרי הגרמני לסירוגין כאשר את מרוץ 2007 אירח הנורבורגרינג, אם כי בעקבות בעיות של זכויות יוצרים על השם 'הגראנד פרי הגרמני', שונה באותה שנה באופ חד פעמי שמו של המרוץ ל'גראנד פרי האירופי'.

מרוצים כיום במסלול הנורדשלייפה

כיום מתקיימים במסלול הנורדשלייפה מספר מרוצי מכוניות טורינג כגון סדרות מרוצי ה-RCN/CHC וה-VLN, חלקם במסלול עצמו בלבד באורך 20.8 ק"מ וחלקם בשילוב הנורדשלייפה יחד עם קטעים ממסלול הגראנד פרי של הפורמולה 1, שילוב אשר יוצר אורך מסלול של 24.4 ק"מ. מרוצים אלו מתקיימים במספר של 15 ימי שבת בשנה במשך כמה שעות.

המרוץ המרכזי שמתקיים בנורדשלייפה הוא מרוץ 24 השעות של נורבורגרינג אשר מתקיים אחת לשנה, בדרך כלל באמצע חודש מאי. מרוץ זה נוסד בהשראת מרוץ 24 השעות של לה מאן, ולעיתים מגיעים לצפות בו עד כ-290,000 צופים. כמו כן במרוץ זה משתתפים למעלה מ-700 נהגים חלקם מקצוענים וחלקם חובבנים, ו-220 מכוניות, החל ממכוניות קטנות עם הספק של 100 כ"ס ועד למכוניות עם הספק של 500-700 כ"ס מתוצרת פורשה, BMW, מרצדס-בנץ, אאודי ואופל.

מרוץ מרכזי נוסף שמתקיים בנורדשלייפה הוא מרוץ 1000 הקילומטרים של נורבורגרינג היוקרתי אשר מתקיים מאז שנת 1953.

באופן מסורתי משתמשים יצרני הרכב וכלי תקשורת מענף הרכב במסלול הנורדשלייפה כדי להציג את זמני ההקפה של רכביהם, בעיקר רכבים בייצור סדרתי.

גישה ציבורית במסלול הנורדשלייפה

במשך כמעט 80 שנים שימש הנורדשלייפה ככביש אגרה ציבורי חד-סיטרי, כאשר במקביל היה נסגר למטרות בדיקה שונות, אימונים, או אירועי מרוץ. מאז פתיחתו בשנת 1927 ניתנה האפשרות (Touristenfahrten) לציבור הרחב לנהוג במסלול ברכביו הפרטיים, החל ממכוניות פרטיות, אופנועים, גוררים למינהם ואפילו אוטובוסים. המסלול נפתח בעיקר בימי ראשון, אך גם בשבתות רבות ובערבים של ימי החול בשבוע. לעיתים נסגר המסלול למשך שבועות, בעיקר בחודשי החורף ובהתאם לתנאי מזג האוויר, כמו גם בעקבות עבודות תחזוקה שונות. מסלול הנורדשלייפה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים רבים ולחובבי נהיגה ומוטוריקה מכל רחבי העולם, חלק מכך היא היסטוריית המסלול והאתגרים אשר הוא מספק.

חוקי התנועה החלים במסלול הם בהתאם לחוק הגרמני. ברובו של מסלול הנורדשלייפה אין הגבלת מהירות לציבור הנוהגים למעט בחלקים מסוכנים מעטים. בכל המסלול העקיפה מימין אסורה, כאשר בעזרת מסוקים המשטרה מעמידה לדין נהגים שעברו על החוקים.

עלות הקפה בודדת של מסלול הנורדשלייפה היא 26 אירו עבור כל מכונית או אופנוע, אולם ניתן לרכוש כרטיסים מוזלים למספר רב יותר של הקפות כגון 4 הקפות ב-95 אירו או 25 הקפות תמורת 490 אירו. כמו כן תמורת 1445 אירו ניתן לרכוש כרטיס שנתי (Jahreskarte) אשר תוקפו מ-1 בינואר ועד ל-31 בדצמבר ללא הגבלת הקפות. בנוסף תמורת 40 אירו ניתן לרכוש '20 דקות נהיגה' במסלול הגראנד פרי.

כל רכישות כרטיסי ההקפות מלבד אלו של בעלי הכרטיס השנתי מתווספות למערכת תשלום מקומית הנקראת רינג-קארד (ring°card), הרינג-קארד מאפשר את איכסון זמן ההקפות של הנוהגים ומאפשר גם שימוש במקום כסף מזומן במסעדות, בארים ומועדוני לילה רבים באיזור. כמו כן למעט כרטיס ההקפה הבודדת מזכה את בעליו באשראי למזון ושתייה במסעדת אייפלדורף הסמוכה ובכניסה חופשית למוזיאון הנורבורגרינג (ring°werk).

פעילות מפורסמת ופופולרית מאוד לקהל הרחב במסלול הנורדשלייפה היא ה-BMW Ring Taxi, בה ניתנת האפשרות תמורת תשלום לנסוע במכונית הב.מ.וו M5 הקיצונית לצד נהגת המרוצים סבינה שמיץ אשר נוהגת עד קצה גבול יכולת המכונית ומקיפה את המסלול במהירות האפשרית.

סבסטיאן פטל במהלך הגראנד פרי הגרמני 2009
פורשה 935 במהלך פתיחת מרוץ 1000 הק"מ של נורבורגרינג בשנת 1977
תוואי הדרך
פניית ברונשן
יער אדנאואר
מכונית ב.מ.וו לאחר תאונה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

[1] ttp://www.botbnews.com/2011/10/the-quietest-nurburgring-lap-record-battle-rages-on/

[2] ttp://www.3news.co.nz/Button-and-Hamilton-confident-ahead-of-German-Grand-Prix/tabid/415/articleID/219725/Default.aspx

[3] ttp://h2g2.com/dna/h2g2/A11103184

[4] ttp://www.nurburgring.org.uk/ringtaxi/taxi.php

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 99: / שורה 99: @@
 [[da:Nürburgring]]
 [[de:Nürburgring]]
-[[es:Nürburgring]]
 [[eo:Nürburgring]]
+[[es:Nürburgring]]
+[[fi:Nürburgring]]
 [[fr:Nürburgring]]
 [[gl:Nürburgring]]
+[[hu:Nürburgring]]
 [[id:Nürburgring]]
 [[it:Nürburgring]]
+[[ja:ニュルブルクリンク]]
-[[lv:Nirburgringa]]
+[[ko:뉘르부르크링]]
 [[lt:Trasa Nürburgring]]
-[[hu:Nürburgring]]
+[[lv:Nirburgringa]]
 [[ms:Nürburgring]]
 [[nl:Nürburgring]]
-[[ja:ニュルブルクリンク]]
 [[no:Nürburgring]]
 [[pl:Nürburgring]]
@@ שורה 119: / שורה 121: @@
 [[sk:Nürburgring]]
 [[sl:Nürburgring]]
-[[fi:Nürburgring]]
 [[sv:Nürburgring]]
 [[th:นูร์เบอร์ก-ริง]]