שטיבל – הבדלי גרסאות
מ עיצוב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בירושלים: |
בירושלים: |
||
⚫ | |||
* השטיבלך בשכונת [[קטמון]] |
* השטיבלך בשכונת [[קטמון]] |
||
* [[שטיבלך מאה שערים]] |
* [[שטיבלך מאה שערים]] |
||
שורה 20: | שורה 19: | ||
בבני ברק: |
בבני ברק: |
||
⚫ | |||
* בית הכנסת הגדול |
* בית הכנסת הגדול |
||
* שטיבלאך [[פא"י]] ברחוב דסלר |
* שטיבלאך [[פא"י]] ברחוב דסלר |
גרסה מ־15:57, 30 באפריל 2012
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש חסידים לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לחברים. השטיבל משמש גם לסעודות חסידיות, לסעודות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לגברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל האדמו"ר אינו מכונה בדרך כלל כשטיבל. בחצרות חסידיות אחדות (דוגמת חסידויות ברסלב ובויאן) נהוג לכנות את השטיבל בשם "קלויז".
תרגומה של המילה שטיבל ביידיש הוא בית קטן, ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. הווי השטיבל התגבש בקרב חסידויות במזרח אירופה. האברכים הצעירים והבחורים היו יושבים בו כל היום ועוסקים בתורה ובחסידות, ואילו בעלי הבתים שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים היו באים בבקרים ובערבים לתפילה, ללימוד משותף ולהתחזקות דתית. השטיבל מונה החל ממניין חברים ועד כמאה בתי אב. כאשר מנין חבריו של השטיבל גדל, ישנן חסידויות הנוהגות לפצלו לשני שטיבלך, זאת כדי לשמר את הווי השטיבל המתפוגג ככל שמנין חבריו מתרבים.
שטיבלאך מפורסמים בישראל
כנגזר מן השטיבל החסידי המקורי, החלו לקרוא בזמננו לבתי הכנסת בהם יש מספר חדרים למנייני תפילה בו זמנית, בשם "שטיבלאך".
בין השטיבלך המפורסמים ניתן למנות את:
בירושלים:
- השטיבלך בשכונת קטמון
- שטיבלך מאה שערים
- השטיבלך בשכונת בית ישראל
- בית הכנסת זיכרון משה
- בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד
- השטיבלך של חסידות אמשינוב בשכונת בית וגן
בבני ברק:
- בית כנסת איצקוביץ'
- בית הכנסת הגדול
- שטיבלאך פא"י ברחוב דסלר
- שטיבלאך בית הלל בשיכון ויזניץ
בערים אחרות:
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, בתי התפילה של החסידים, באתר "דעת"