תל זית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shilog (שיחה | תרומות)
מ הגהה
תמונה של התל
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Tel Zayit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תל זית]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל זית|רוחב=31.6292411|אורך=34.8302665|כותרת=כן}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל זית|רוחב=31.6292411|אורך=34.8302665|כותרת=כן}}
'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הינו [[תל]] קטן באזור [[השפלה]] כ-5 [[ק"מ]] [[צפון]]-[[מזרח|מזרחית]] ל[[קריית גת]] ומס' ק"מ [[מערב|מערבית]] ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335.
'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הינו [[תל]] קטן באזור [[השפלה]] כ-5 [[ק"מ]] [[צפון]]-[[מזרח|מזרחית]] ל[[קריית גת]] ומס' ק"מ [[מערב|מערבית]] ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335.

גרסה מ־11:57, 7 במאי 2012

תל זית

תל זַיתערבית: תֵל זֵיתַא) הינו תל קטן באזור השפלה כ-5 ק"מ צפון-מזרחית לקריית גת ומס' ק"מ מערבית לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

המקום היה מיושב החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופת שלטון הממלוכים בארץ ישראל. הדעה הרווחת בקרב קהילת הארכאולוגים טוענת שהישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת וכלל שטח של למעלה מ-30 דונם, מה שמעיד על שגשוג כלכלי באותה התקופה.

מיקומו של תל זית מבחינה אסטרטגית וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי וזאת עקב קרבתו לפרשת דרכים מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את יהודה עם שפלת החוף וממלכת מצרים. מחפירות נרחבות שנעשו בתל עקרון ליד קיבוץ רבדים התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי פלשתים בני המקום.

החפירות באתר

החפירות הארכאולוגיות על התל החלו במימון המכללה התאולוגית של פיטסבורג (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת 1999 ונמשכים עד היום.

במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי שריפות גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה צבאית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים.

השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס והשנייה במהלך המאה ה-9 לפנה"ס.

לדעת מספר חוקרים וביניהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי רון אי טאפי (Ron E. Tappy) היה זה חזאל מלך ארם אשר החריב את העיר בפעם השנייה. לטענתו ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערתו, כגון אופי החורבן של גת הפלשתית, הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור המקראי המתאר בפרוטרוט את מסע המלחמה של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.

אבן תל זית

הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתר

התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת 2005. באותה השנה באחת מהחפירות חשפו ארכאולוגים את אבן תל זית. על גבה של אבן בקירו של אחד הבתים בישוב המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס מופיעה כתובת המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של האלפבית העברי העתיק. אמנם האוסטרקון העברי ממבצר האלה הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב באלפבית פרוטו-כנעני.

הכתובת כוללת מערך של 22 אותיות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צידה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צידה השני.

תיאור הכתובת

צידה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): א ב ג ד ו ה ח ז ט w י ל כ מ נ ס פ ע צ בשורה הראשונה ואת האותיות ק ר ש ת יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה. יש לציין כי משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא העיצור מ' או ש'. על צידה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס..."

לקריאה נוספת

  • Tappy, Ron E. at al, An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 344 (2006), pp 5-46.

קישורים חיצוניים