תוקף (מחקר)

תוקף הוא מונח בשיטות מחקר, המסמל את המידה שבה כלי מדידה פורמלי מודד את מה שהוא נועד למדוד במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות. בהתאם לכך, התקפות היא השיקול החשוב ביותר בפיתוח ובשימוש של כלי מדידה או הערכה. זאת במיוחד עבור מיקרים שבהם הוא משמש לצורך קבלת החלטות חשובות.

התוקף נמדד לצד המהימנות של המחקר.

תהליך התיקוף

התיקוף הוא תהליך של בניית טיעון מדעי מבוסס, התומך בפרשנות הנתונים המופקים באמצעות כלי המדידה ובפעולות המוצעות בהתבסס עליהם. בנוסף, תהליך התיקוף שולל את כל ההסברים החלופיים והמשתנים המתערבים שיכולים להתקבל על הדעת. משום שתהליך התיקוף נעשה עבור ההיסקים והפעולות המבוססות על הנתונים ולא על כלי המדידה עצמם, יש לתקף כל סוג של שימוש אשר רוצים לעשות בכלי ההערכה נתון. כלומר, גם אם נמצא שכלי מסויים תקף עבור מטרה מסויימת אין זה מבטיח שהוא יהיה תקף למטרות אחרות שעבורן ניתן לעשות בו שימוש.

לצורך יצירת התיקוף יש לקבוע באופן ברור את ההיסקים שמעוניינים בהם והפעולות שמבקשים לבצע על סמך הנתונים שיופקו מהכלי. בנוסף, יש לבנות מסגרת תיאורטית ברורה שתשמש לקביעת הנחות היסוד או לניסוח השערות.

סוגי תוקף

ישנם מספר סוגי תוקף:

• תוקף תוכן: המידה שבה התוכן של המבחן משקף ומייצג את תחום ההערכה.

ככל שנדגום יותר מתחום ההערכה, משמע נכלול יותר שאלות במבחן, הייצוג יהיה טוב יותר. שתי דרכים לספק עדות על תוקף תוכן למבחן:

1. פיתוח קפדני
2. שיפוט חיצוני

• תוקף קריטריון: סוג תוקף זה משווה בין ביצועי התלמידים במבחן לביצועיהם במשימה אחרת שנועדה למדוד את אותו התחום או שהיא-היא הביצוע המיועד. המשימה האחרת היא הקריטריון שמולו אנו בוחנים את טיב המבחן. תוקף קריטריון מספק לנו עדות לכך שהמבחן אכן מודד את מה שהתכוונו למדוד, ולא דברים אחרים. ככל שהקשר בין ביצועי הנבדקים במבחן ובקריטריון גבוהים יותר – המבחן מודד בהצלחה רבה יותר את אשר התכוון למדוד.

לדוגמה – בדיקת הקשר בין ציון הפסיכומטרי לציונים בתואר הראשון. מבחני כושר, כדוגמת הפסיכומטרי, הם כלי הערכה שמשמש לניבוי ביצועי הנבחן בהמשך (במקרה זה באקדמיה). מטרת המבחן היא להבחין בין מועמדים שיצליחו בלימודי התואר הראשון לאלו שיצליחו פחות, ואכן ישנו מתאם בין ציון פסיכומטרי להצלחה בלימודי תואר הראשון (במידה ודפוס זה לא היה מתקבל היה צורך להחליף את הבחינה הפסיכומטרית).

• תוקף מבנה: מתייחס לקשר בין המשתנים התצפיתיים למשתנים התאורטיים – האם הגדרות המשתנה התלוי והבלתי תלוי מייצגות את המונחים התאורטיים אותם התכוון החוקר לבדוק במסגרת המחקר. תוקף מבנה דורש 2 דרישות עיקריות: מיצוי – המחקר כולל את כל מרכיבי המונח התאורטי הנחקר, ובלבדיות – המחקר כולל רק את המרכיבים השייכים למונח התאורטי הנחקר, ולא מרכיבים אחרים.
• תוקף חיצוני: מודד את המידה שבה ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם מחוץ למעבדה או לתנאים הספציפיים שבהם נערך המחקר.
• תוקף פנימי: עוסק בעיקר במידה בה המניפולציה (השינוי במשתנה הבלתי תלוי המתופעל) היא זו שגרמה לשינוי הנצפה במשתנה התלוי, ולא גורמים אחרים.
• תוקף ניבוי: משמש להערכת יכולתו של המשתנה הבלתי תלוי לנבא את ערכיו של המשתנה התלוי.

הקשר בין תוקף למהימנות

אם מבחן הוא מהימן, תוצאותיו לא בהכרח גם תקפות. מהימנות היא חסם עליון לתוקף. משמע: ייתכן שהתוצאות יציבות, אך לא ניתן להסיק מהן את המסקנות הנחוצות לנו, הפרשנות שלנו אינה תקפה.

עם זאת, כאשר מבחן אינו מהימן, הוא לא יהיה גם תקף – אם במחקר יש הרבה 'רעש' וחוסר יציבות, אז המחקר כנראה איננו מצליח למדוד בהצלחה את מה שהוא אמור למדוד. אם המבחן תקף, הוא כנראה גם מהימן.

בניגוד למהימנות, לא ניתן למדוד תוקף על ידי הערכה סטטיסטית.

ראו גם

• מונחים בשיטות מחקר
• מונחים בהערכה פורמלית
• תורת המבחנים