חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה.

היסטוריה

מייסד החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוצק, אחד המיוחדים באדמו"רי פולין, שהתפרסם בחריפותו ובהנהגתו התקיפה. רבי מנחם מנדל לא נהג במנהגי אדמו"רות, כמעט ולא ערך "טישים", התנגד לעשיית מופתים ובכלל מיעט בקבלת קהל. מחסידיו הוא דרש עבודה עצמית, חתירה מתמדת לשלמות, ביקורת וענווה. חסידות קוצק התאפיינה בחריפות, בלמדנות ובמנהגים רבים שהיו זרים לאנשים מחוץ לה. בעשרים שנה האחרונות לחייו הסתגר רבי מנחם מנדל בחדרו וכמעט שלא יצא ממנו. למרות זאת, החסידות המשיכה לגדול וסחפה אחריה רבים.

לאחר פטירתו (1859), בחרו רוב חסידיו, כולל שני בניו וחתנו של הרבי מקוצק, ברבי יצחק מאיר אלתר מגוּר כאדמו"ר. אף על פי שדרכם של אדמו"רי גור הייתה מתונה מזו של הרבי מקוצק, ניתן לזהות מאפיינים שווים בשתי החסידויות; לכן, יש הרואים את חסידות גור כממשיכה של חסידות קוצק ופשיסחא.

חסידות נוספת שיצאה מבית קוצק היא חסידות סוכטשוב, שנוסדה על ידי רבי אברהם בורנשטיין, חתנו של רבי מנחם מנדל, והחלה לפעול אחרי פטירתו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר, ממשיכו של רבי יצחק מאיר אלתר (1870). שתי החסידויות הללו מאופיינות כחסידיות למדניות, כהמשך לשיטת קוצק ופשיסחא.

יחד עם זאת, קבוצה גדולה של חסידים נשארה בקוצק תחת הנהגת רבי דוד מורגנשטרן, בנו הבכור של רבי מנחם מנדל, שממנו יצאה שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין עד לשואה והנהיגה אלפי חסידים בהשראת מייסד השושלת רבי מנחם מנדל מקוצק, אך בדרך מתונה ומקובלת יותר מזו שהייתה נהוגה בימיו של הרבי הזקן מקוצק. בתקופת השואה נרצחו רוב חסידי קוצק וצאצאיו של הרבי מקוצק.

אדמו"רי החסידות

רבי דוד מקוצק

רבי דוד מורגנשטרן (תקס"ט – כ"ב בתמוז תרל"ג) היה האדמו"ר השני מקוצק, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא ובעיקר תלמידו של אביו. נישא לטויבא גרינוולד בת הרב הערשל דישקעס מאופוטשנו בי"א באלול תקפ"ז. התפרנס מחנות שנוהלה על ידי אשתו. היה סמוך לאביו כל השנים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו בעיירה קוצק. כאביו, גם דברי התורה שלו היו קצרים וחריפים. למרות שהיה בעל כישרון כתיבה, הוא לא כתב את תורתו, והיא מצויה בספרים שונים. בתשס"ז (2007) יצא לאור הספר "אהבת דוד השלם", המלקט את תורתו ותולדות חייו.

לאחר פטירתו החלו שניים מבניו, רבי ישראל מפילוב ורבי צבי הירש מלומאז', לכהן כאדמו"רים. בנו הנוסף, רבי יעקב יהושע מורגנשטרן (נפטר בט"ו בניסן תרס"ט, 1909) סירב לכהן כאדמו"ר ונסע לחצרו של אחיו, רבי ישראל מפילוב. רק לאחר פטירתו בשנת תרס"ו (1906) התמנה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אחיו. רבי דוד ובנו, רבי יעקב יהושע, קבורים בבית הקברות בקוצק לצד מייסד השושלת, רבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי ישראל מפילוב וצאצאיו

רבי חיים ישראל מורגנשטרן (ת"ר – י"ב בסיוון תרס"ו, 1906). ישב תחילה בקוצק ואחר כך בפילוב. ניהל חצר גדולה, שאליה הגיעו רוב חסידיו של אביו. היה אדמו"ר בעל דעות מקוריות ועצמאיות וניסה ליזום פעולות של קניית קרקעות בארץ ישראל ועלייה לארץ של ציבור שומר מצוות. בניו מילאו את מקומו אחרי פטירתו.

• רבי צבי הירש מורגנשטרן מלוקוב (תרי"ח – כ"ט בשבט תר"פ, 1920), מחבר הספר "עטרת צבי".
  • בנו, רבי משה ברוך מורגנשטרן מולודאבה שימש כרב בגרובובה, לוקוב וולודאבה. בתרצ"ט החל לכהן כרב ואדמו"ר בעיירה קוצק במקום דודו רבי יוסף. כיהן כסגן יושב ראש אגודת ישראל בפולין. נרצח במחנה ההשמדה סוביבור. בנו של רבי משה ברוך, רבי מנחם מנדל, כיהן כרבה האחרון של העיר ולודאבה. מסופר עליו כי בזמן אקציית הילדים ביולי 1942 עמד על כך שהוא יצא עם ילדי הקהילה, בהם ילדיו, בבגדי שבת. לאורך הדרך לסוביבור סיפר לילדים סיפורים.
  • בנו, רבי יוסף אהרן מליקוב (תרנ"א – תש"ב), החל לכהן כאדמו"ר בשנת תר"פ. בשנת תרצ"ג עבר לוורשה. נספה בשואה.

אוהל רבי משה מרדכי מפילוב בבית הקברות היהודי בוורשה

• רבי משה מרדכי מורגנשטרן מפילוב (תרי"ט, 1859 – י"ד באדר תרפ"ט, 1929). החל לכהן באדמו"ר בשנת תרס"ה, וסחף אחריו חסידים רבים. במלחמת העולם הראשונה ברח לוורשה, ושם נשאר עד פטירתו. ספרו "מדרש משה - מדרכי משה" על חמישה חומשי תורה נדפס בוורשה בשנת תרצ"א בהשתדלות אחיו, רבי יוסף.
• רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ז – ג' בחשוון ת"ש, 1939), האדמו"ר מסוקולוב. היה חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין. מלבד היותו אדמו"ר שימש גם כאב בית דין וכראש ישיבה בסוקולוב. בסוף ימיו עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה. נפטר בתחילתה של מלחמת העולם השנייה ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. בנו, רבי בנימין פלטיאל מורגנשטרן (נפטר בתש"ה), כיהן כרב העיירה סטרדין הסמוכה לסוקולוב; הוכתר כאדמו"ר בעיצומה של המלחמה; נשלח לאושוויץ בימי מרד גטו ורשה, ושם נספה.
  • נכדו של רבי יצחק זליג, רבי מנדל מאיר מורגנשטרן (נולד תרפ"א, 1921), עלה לארץ ישראל לפני המלחמה והוכתר לאדמו"ר לאחר המלחמה. אביו היה רבי משה דוד (-תרצ"ח, 1938) בנו של רבי יצחק זליג. למד בישיבת חכמי לובלין. לאחר פטירת אביו עבר לגור אצל סבו רבי יצחק זליג. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה הפציר סבו בו ובאחיו לברוח מפולין. הוא נענה להצעה ועלה לארץ ישראל ואילו אחיו נשאר בפולין ונספה בשואה. התגורר בתל אביב ולאחר המלחמה הוכתר כאדמו"ר מסוקולוב-קוצק. בשנות ה-90 עבר לבני ברק ופתח את בית מדרשו בשכונת רמת אהרון. ליקט והוציא לאור רבים מדברי התורה שנאמרו על ידי אדמו"רי שושלת קוצק בספרים "שארית ישראל" ו"שארית יצחק" (תל אביב, תשמ"ט). מקורב לאדמו"ר מגור.
• רבי יוסף מורגנשטרן מקוצק (נפטר בי"ד בטבת תרצ"ט). היה חתנו של רבי אלימלך שפירא מקוז'ניץ-ורשה. לפרנסתו עסק במסחר. לאחר פטירת אביו קיבל עליו את הנהגת אחיו, רבי משה מרדכי מפילוב. בשנת תרפ"ד החל לכהן כרב העיירה קוצק במקומו של בן דודו, רבי משה הכהן רפפורט. בתרפ"ט (1929) לאחר פטירת אחיו, רבי משה מרדכי מפילוב ללא בנים, החל לכהן כאדמו"ר. ניהל ישיבה בקוצק והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בפולין. לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוצק, כרב ואדמו"ר, בן אחיו, רבי משה ברוך מורגנשטרן. קבוצה נוספת מחסידיו הצטרפה לחצרו של בן אחותו, רבי יוסף זליג הלוי פיש מסטריקוב. שניהם נספו בשואה.

רבי צבי הירש מלומאז' וצאצאיו

אוהל רבי צבי הירש מלומאז' בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי צבי הירש מלומאז' (תרי"ב – ג' באלול תרפ"ו, 1926), היה חתנו של האדמו"ר שלמה יהושע מראדזימין. בשנת תרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין, ממנה עבר ללומאז' (Łomazy) ומשם לוורשה. חתניו היו רבי אברהם וינברג מסלונים ורבי נחמיה אלתר, בנו של השפת אמת.

בניו של רבי צבי הירש שימשו כאדמו"רים לאחר פטירתו.

• רבי חיים יעקב אריה מראדזימין - וישקוב (נולד בתרל"ז), היה חתן רבי מנחם מנדל מאמשינוב. כיהן כרב בוישקוב. לאחר פטירת דודו, רבי אהרן מנדל מראדזימין, בשנת תרצ"ד ללא בנים, החל לכהן גם כאדמו"ר לחסידי ראדזימין ועבר לגור בה. חתנו היה רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. בנו, רבי דוד שלמה מורגנשטרן מונה לרבה של וישקוב במקומו. רבי יעקב אריה מורגנשטרן נספה בשואה עם בני משפחתו.
• רבי אברהם פנחס מורגנשטרן מלומאז' - שדליץ (נולד בתרל"ו), כיהן כאדמו"ר בשדליץ ואחר כך בוורשה. נספה בשואה עם בני משפחתו.
• רבי מנדל - התגורר בוורשה וכיהן שם כאדמו"ר. נספה בשואה.
• רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז' - נולד בשנת תר"נ (בערך). בשנים תרפ"ז ותרפ"ט שהה בארץ ישראל. עלה בשנת תשי"ז. בשנת תרצ"ט היגר לאנגליה. מאוחר יותר עבר לארצות הברית היה מנהל "החברה להשגחה ולתיקון מצבות קברי הצדיקים בארץ ישראל". הוציא לאור חלק מכתבי סבו, רבי יעקב אריה מראדזימין, בספר "ביכורי אביב". התגורר בבני ברק והקים לו שם בית מדרש. אשתו לא רצתה לעזוב פולין ונספו בשואה. נפטר בבני ברק בכ"ד באדר תשל"ד 17 במרץ 1974. לא הניח בנים.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק, תש"ע-2010, חלק ג', עמ' 281-264
• יצחק רפאל, רבי חיים ישראל מפילוב - אדמו"ר ציוני בתוך על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
• דוד אברהם מנדלבוים (עורך), עטרת צבי על חומש בראשית מאת רבי צבי הירש מורגנשטרן מלוקוב, בתוספת מראי מקומות ותולדות חייו, 1994
• שארית יצחק, תל אביב תשמ"ט (כולל קורות חייו מאת הסופר אהרן סורסקי)

קישורים חיצוניים

• ד"ר פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה, מורגנשטרן ,אברהם - מורגנשטרן, יעקב, מורגנשטרן, יצחק - מורגנשטרן, שלום