לדלג לתוכן

אברהם יצחק הכהן קוק – הבדלי גרסאות

מקור + הסרת מובאה בעייתית (הספר מוחזק כמזויף ודי באזכור בערך של מחברו)
(מקור + הסרת מובאה בעייתית (הספר מוחזק כמזויף ודי באזכור בערך של מחברו))
הרב [[שלמה אלישיב]] אמר לרב [[אריה לוין]] על הרב קוק שהוא "כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה".
 
הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה תלמידו, אמר עליו: "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, נגלה ונסתר, ממש כל רז לא אניס ליה בכל חלק מחלקי התורה! והוסיף: "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות, מכל אשר חלקו עליו"{{מקור}}. רבו, "הסבא מסלבודקה" אמר לו על הרב קוק: "הרב קוק לא למד בישיבות המוסר, אך הוא הצורה של המוסר".{{מקורהערה|[[משה צבי נריה]], '''בשדה הראיה''', כפר הרואה, תשנ"א, בפרק "שמש ומאור" (אודות הקשר בין הרב הוטנר והרב קוק), עמ' 438-419.}}
 
גם רבנים מתנגדי הציונות הכתירוהו בתארי כבוד במכתביהם אליו. הרב [[זליג ראובן בנגיס]] כתב לרב קוק, אותו הכיר מישיבת וולוז'ין: "הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל... הכהן הגדול מאחיו...". הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק כתב: "הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל..." ובמכתב אחר מכנה את הרב קוק "פאר הדור". הרב [[ירוחם ליבוביץ]] כתב: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. הרב [[ברוך בר ליבוביץ]] כתב: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. הרב [[אהרן קוטלר]] כתב: "מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...". הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מלובלין כתב: "חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל", כשבתוכן המכתב מבקש מהרב קוק להאציל מברכתו של [[ישיבת חכמי לובלין|הישיבה]] שפותח.
 
התנכלות לספריו ולכל ספר תורני אחר ששמו ותורתו מוזכרים בהם, היא עוד אחת מהשיטות שמתנגדיו נוקטים במלחמתם נגדו. רבים מהמו"לים מצנזרים בגין כך את אזכוריו, וגררו מחאות. ([http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=2029357 דוגמה]). מסופר כי הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] סירב לבקשות להשמיט את הסכמתו של הרב קוק מספרו, והעדיף שלא להדפיס כלל את ספרו ללא ה"הסכמה"{{מקור}}.
 
[[חיים בלוך]] בספרו "דובב שפתי ישנים", הביא נוסח של מכתב, שלדבריו כתב אותו רבי [[יוסף רוזין]] ("הרוגצ'ובר") המכיל ביטויים קשים נגד הרב קוק: "הבור, השוטה, המכונה בשם ... צא טמא יקרא לו ואסור להתוכח עמו... והרי הוא כופר בהשגחה עליונה". אולם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] אדמו"ר [[חב"ד]] כתב בתגובה לבלוך‏‏{{הערה|ב[[אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7171.htm ‏חלק י"ט איגרת ז'קעא], באתר [[ספריית חב"ד]]}} שמדובר בזיוף שלא ניתן לייחסו לרב יוסף רוזין.‏‏
 
מנהיגי [[תנועת המזרחי]] העריכו אותו הערכה רבה, אולם במספר מקרים התנגדו לפעולותיו או להשקפת עולמו האקטיביסטית מדי לטעמם. הרב קוק לא הצטרף רשמית למזרחי וטען שהמזרחי צריך להילחם על כך שהציונות תאמץ קו דתי-מסורתי יותר. בכמה מקרים הציב הראי"ה מועמדים למשרות נגד מועמדים של המזרחי. לאחר מותו של הרב קוק ניסה חוגו להעמיד במקומו את הרב חרל"פ כרב ראשי אשכנזי (בתמיכת חלק מן החרדים), בעוד אנשי המזרחי (בתמיכת גורמים חרדיים אחרים) ניסו לקדם, ואף הצליחו, את מועמדותו של הרב ד"ר [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].