הפפירוסים של זנון – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:פפירוסים באמצעות HotCat |
מ הוספת קטגוריה:התקופה ההלניסטית באמצעות HotCat |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קטגוריה:פפירוסים]] |
[[קטגוריה:פפירוסים]] |
||
[[קטגוריה:התקופה ההלניסטית]] |
|||
גרסה מ־21:03, 28 ביוני 2012
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
הפפירוסים של זנון (Zenon Papyri) הם אלפי פפירוסים שנכתבו בשפה היוונית שהיו שייכים לארכיונו של זנון שחי במחצית המאה ה-3 לפנה"ס במצרים בתקופת תלמי השני. זנון שהיה ממוצא יווני מאזור קאריה באנטוליה, היה פקידו הפרטי של אפולוניוס שהיה ראש השרים והאחראי על הכספים של תלמי השני. הוא התמנה לתפקידו זה בשנת 260 לפנה"ס. הפפירוסים מהווים מקור מידע היסטורי חשוב למצב הכלכלי והפוליטי בתקופתו של תלמי השני. הפפירוסים נמצאו בשנת 1915 על ידי פלחים מצריים באזור בו שכנה העיר פילדלפיה באזור פיום. העיר הייתה עיר חדשה שנבנתה באזור בתקופת תלמי השני.[1]
הפפירוסים
הפפירוסים מספקים מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל. בין השנים 258-259 לפנה"ס שהה זנון ביחד עם פקידים נוספים בארץ ישראל, המסמכים מכילים מידע על טוביה מעשירי ומכובדי התקופה, שהיה אביו של יוסף בן טוביה. על פי הפפירוסים טוביה חי בעבר הירדן באזור שנקרא "ארץ טוביה". למשפחה היה מבנה מבוצר ששימש מעין מושבה צבאית.
המכתבים מתייחסים גם למשלוח עבדים סריס וחיות נדירות שהוא שלח למצרים. העבדים היו נערים ונערות צעירים שנרכשו במחיר מוזל ונועדו לשמש בבתיהם של עשירי מצרים. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל הכוללים תבואה, שמן, אספלט מאזור ים המלח, אפרסמון עבדים ושפחות. על פי הפפירוסים לאפולוניוס הייתה אחוזה גדולה ב"בית ענת" בגליל.
הערות שוליים
- ^ Accounting in Zenon Papyri Elizabeth Grier, 1932. P.222