תחכמוני (בית ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:38, 1 ביולי 2012

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה. מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך^[1] , ולפי הפרשנים וחז"ל היה תארו של דוד עצמו‏‏^[2]‏.

תחכמוני כמוסד לימודי

בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי בוורשה היה מעין המשך לישיבת הרב יעקב ריינס בלידא. מערכת חינוכית זו, כללה את רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" בפולין.^[3]

תחכמוני בארץ ישראל

בית הספר הראשון בארץ ישראל שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ יוסף הלוי זליגר. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטתו הלימודית ובקשו שיקים בית ספר בעירם. עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטת הלימוד שפיתח, בפני ועד ההורים. התכנית התבססה על לימוד תורה ותלמוד ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים היתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את אביי ורבא בעברית זה לא יתכן",^[4] לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לבלות ימים כלילות להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו .הוא נתמנה למנהל החדר המתוקן שנוסד ביזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת 1905 כתלמוד תורה אחווה, וכעבור שלוש שנים הוסב שמו לתחכמוני. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.

בירושלים הוקם בית הספר תחכמוני בשנת 1909 ברחוב אתיופיה, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. עם זאת, כיום בית הספר הינו חרדי.

ראו גם

הערות שוליים

^ ‏"אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח). ‏
^ ‏ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח) ‏
^ י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
^ כתבי הרב דר' יוסף זליגר

קישורים חיצוניים

י. מישאל בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת

[1] ‏"אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח). ‏

[2] ‏ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח) ‏

[3] י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת

[4] כתבי הרב דר' יוסף זליגר

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 [[קובץ:PikiWiki Israel 2318 Education in Israel בית הספר תחכמוני בית שאן שנות החמישים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה כיתתית בבית הספר תחכמוני ב[[בית שאן]] בשנות החמישים]]
-בית הספר הראשון ב[[ארץ ישראל]] שנקרא בשם זה היה בעיר [[יפו]]. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ [[יוסף הלוי זלינגר]]. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטתו הלימודית ובקשו שיקים בית ספר בעירם.  עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטת הלימוד שפיתח, בפני ועד ההורים. התכנית  התבססה על  לימוד [[תורה]] ו[[תלמוד]] ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים היתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את אביי ורבא בעברית זה לא יתכן",{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38798&st=&pgnum=12 כתבי הרב דר' יוסף זליגר]}} לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לבלות ימים כלילות להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו .הוא נתמנה למנהל החדר המתוקן שנוסד ביזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת [[1905]] כ[[תלמוד תורה אחווה]], וכעבור שלוש שנים הוסב שמו ל[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב ל[[תלמוד תורה]] דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר ב[[בית אהרן שלוש]], אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ב[[רחוב ליליינבלום]], בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.
+בית הספר הראשון ב[[ארץ ישראל]] שנקרא בשם זה היה בעיר [[יפו]]. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ [[יוסף הלוי זליגר]]. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטתו הלימודית ובקשו שיקים בית ספר בעירם.  עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטת הלימוד שפיתח, בפני ועד ההורים. התכנית  התבססה על  לימוד [[תורה]] ו[[תלמוד]] ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים היתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את אביי ורבא בעברית זה לא יתכן",{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38798&st=&pgnum=12 כתבי הרב דר' יוסף זליגר]}} לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לבלות ימים כלילות להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו .הוא נתמנה למנהל החדר המתוקן שנוסד ביזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת [[1905]] כ[[תלמוד תורה אחווה]], וכעבור שלוש שנים הוסב שמו ל[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב ל[[תלמוד תורה]] דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר ב[[בית אהרן שלוש]], אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ב[[רחוב ליליינבלום]], בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.
 בירושלים הוקם [[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] בשנת [[1909]] ב[[רחוב אתיופיה]], ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "[[תורה עם דרך ארץ]]", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל [[מרדכי צבי אילן]], המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת [[תרפ"ט]] (1929) לשכונת [[מקור ברוך]]. בית הספר תחכמוני היה מעוז [[הפועל המזרחי]] ו[[הציונות הדתית]] בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, ב[[פלורליזם]] חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, [[מסורתי]]ים ודתיים כאחד. עם זאת, כיום בית הספר הינו [[חרדי]].