מצוות עשה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: כדי
שורה 17: שורה 17:
כמו כן ישנן מצוות בודדות שאי קיומן כרוך בעונש חמור, כמו [[קרבן פסח]] וכן [[ברית מילה]] שהמבטלן במזיד נידון ב[[כרת]].
כמו כן ישנן מצוות בודדות שאי קיומן כרוך בעונש חמור, כמו [[קרבן פסח]] וכן [[ברית מילה]] שהמבטלן במזיד נידון ב[[כרת]].


ראוי להוסיף, כי למרות שאין עונש '''לאחר''' ביטול המצווה, קיימת [[כפיה]] '''לפני'' אי קיום המצווה בכדי שיעשנה. בלשון התלמוד: [[כופין אותו עד שתצא נפשו]].
ראוי להוסיף, כי למרות שאין עונש '''לאחר''' ביטול המצווה, קיימת [[כפיה]] '''לפני'' אי קיום המצווה כדי שיעשנה. בלשון התלמוד: [[כופין אותו עד שתצא נפשו]].


==מאפיינים הלכתיים==
==מאפיינים הלכתיים==

גרסה מ־22:35, 5 ביולי 2012

מצוות עשה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין הוא בקום ועשה (=אקטיבי). אדם שעבר על מצוות עשה אינו לוקה. מניין מצוות העשה מתוך תרי"ג (613) המצוות הוא רמ"ח (248).

רקע

תרי"ג מצוות התורה מתחלקות לשני סוגים, האחד צווי לעשות את המצוּ‏וה לעשות, והשני צווי להימנע מלעשות את המצווה שלא לעשות. מוני המצוות (הרמב"ם, הסמ"ג ודומיהם) חילקו על פי המקובל בידינו את המצוות לשני סוגים אלו כשרמ"ח צווים שייכים לסוג הראשון ונקראים מצוות עשה, ושס"ה צווים משתייכים לסוג השני ונקראים מצוות לא תעשה.

דוגמאות למצוות עשה:

  • מילה - המצווה היא לעשות מעשה ולמול את הילד.
  • אכילת מצה - המצווה היא לעשות מעשה ולאכול מצה.

קיימות מצוות עשה, שהשלכותיהן יוצרות גם איסור שלא לעשות מעשה, לדוגמה, שמירת השבת היא (בין היתר) מצוות עשה "שמור את יום השבת" (דברים ה, יב), למרות זאת ההשלכות שלה הן כמובן לא לחלל את השבת.

ענישה

מצוות עשה, בשונה ממצוות לא תעשה, לא גוררות עונש גשמי אחריהן (מלקות), והתמורה היחידה שמקבלים עליהן הוא בשכר ועונש שמימי. עם זאת קיימות מספר מצוות עשה בודדות שהענישה עליהן היא עונש כרת, על אף שעונש זה חמור מעונש מלקות, לדוגמה:ברית מילה ואכילת קרבן פסח.

עם כל זה, מצוות עשה שנכתבה יחד עם לאו, לוקין עליה מצד הלאו שכתוב בה, אם הלאו אינו לאו הניתק לעשה.

כמו כן ישנן מצוות בודדות שאי קיומן כרוך בעונש חמור, כמו קרבן פסח וכן ברית מילה שהמבטלן במזיד נידון בכרת.

ראוי להוסיף, כי למרות שאין עונש לאחר' ביטול המצווה, קיימת כפיה לפני אי קיום המצווה כדי שיעשנה. בלשון התלמוד: כופין אותו עד שתצא נפשו.

מאפיינים הלכתיים

  • על מצוות עשה, אדם מחויב לבזבז רק עד חומש מממונו, לעומת מצוות לא תעשה, בהן על האדם לתת כל ממונו ובלבד שלא יעבור על המצווה.
  • קיום מצוות עשה דוחה מצוות לא תעשה, אם אי אפשר לקיים שניהם, כך למשל מותר ללבוש טלית העשויה צמר שציציותיה עשויות פשתן למרות שעוברים בכך על לאו של שעטנז, כיוון שמקיימים בזה מצוות ציצית.

מצוות עשה שהזמן גרמן

ערך מורחב – מצוות עשה שהזמן גרמן

סוג מסוים של מצוות עשה נקרא מצוות עשה שהזמן גרמן (שתלויות בזמן), ונשים פטורות מעשייתן כגון: נטילת לולב, ישיבה בסוכה, ודומיהן. על אף שנשים פטורות ממצוות אלו, הן מורשות לקיים את המצווה (ולדעת השו"ע וכן מנהג הספרדים, אינן מורשות לברך עליהן, לדעת הרמ"א וכן מנהג האשכנזים, הן אף מברכות), והן מקבלות שכר על עשייתן. יש מצוות עשה שהזמן גרמן שגם נשים חייבות בהן, כיוון שריבתה התורה בפירוש גם את חיוב הנשים. כגון אכילת מצה שחז"ל דרשו שציווי זה נאמר על כל מי שנאסר עליו לאכול חמץ וחמץ נאסר גם על נשים משום שגם הן היו בגזרת שעבוד מצרים או משום ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל".

ראו גם

קישורים חיצוניים

תבנית:נ