אמו דריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Amudaryamap.png|שמאל|ממוזער|250px|האמו-דריה]]
[[קובץ:Amudaryamap.png|שמאל|ממוזער|250px|האמו-דריה]]
'''אמו דריה''' ([[טורקמנית]]: '''Amyderýa'''; [[יוונית עתיקה]]: '''Ὦξος''' (אוקסוס); [[ערבית]]: '''جيحون''' (ג'יחון); [[שפות הודו-אירופיות|אינדו-אירופאית]]: '''Vaksu''') הוא [[נהר]] ב[[מרכז אסיה]] שנתפש בימי קדם כגבול של ה[[העולם העתיק|עולם העתיק]], ובקרב עמי מרכז אסיה כגבול בין [[איראן]] ל[[טוראן]]. הנהר נשפך ב[[דלתה]] ל[[ימת ארל]] והוא מתהווה מחיבורם של נהרות הפאנג' והוואחש. בימי קדם כונה בערבית בשם ג'יחון, על שםה [[גיחון (נהר מקראי)|גיחון]], אחד מארבעת נהרות [[גן העדן]].
'''אמו דריה''' ([[טורקמנית]]: '''Amyderýa'''; [[יוונית עתיקה]]: '''Ὦξος''' (אוקסוס); [[ערבית]]: '''جيحون''' (ג'יחון); [[שפות הודו-אירופיות|אינדו-אירופאית]]: '''Vaksu''') הוא [[נהר]] ב[[מרכז אסיה]] שנתפש בימי קדם כגבול של [[העולם העתיק]], ובקרב עמי מרכז אסיה כגבול בין [[איראן]] ל[[טוראן]]. הנהר נשפך ב[[דלתה]] ל[[ימת ארל]] והוא מתהווה מחיבורם של נהרות הפאנג' והוואחש. בימי קדם כונה בערבית בשם ג'יחון, על שםה [[גיחון (נהר מקראי)|גיחון]], אחד מארבעת נהרות [[גן העדן]].


אורכו של הנהר כ-2,400 [[ק"מ]], והוא [[אגן ניקוז|מנקז]] אזור של 540,000 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת [[שלג|שלגים]] ו[[קרחון|קרחונים]] ב[[הרי פמיר]]. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מילירד [[קוב]] מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. במאות ה-[[המאה ה-13|13]] וה-[[המאה ה-14|14]] הפשרת שלגים מואצת גרמה לימת ארל לעלות על גדותיה. הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין [[אפגניסטן]], [[אוזבקיסטן]] ו[[טג'יקיסטן]]. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ה[[הינדו-כוש]]. בהתקרבו לימת ארל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן [[שנות ה-50]], ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות ה[[כותנה]] של [[ברית המועצות]] הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת ארל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה.
אורכו של הנהר כ-2,400 [[ק"מ]], והוא [[אגן ניקוז|מנקז]] אזור של 540,000 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת [[שלג]]ים ו[[קרחון|קרחונים]] ב[[הרי פמיר]]. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מילירד [[קוב]] מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. במאות ה-[[המאה ה-13|13]] וה-[[המאה ה-14|14]] הפשרת שלגים מואצת גרמה לימת ארל לעלות על גדותיה. הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין [[אפגניסטן]], [[אוזבקיסטן]] ו[[טג'יקיסטן]]. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ה[[הינדו-כוש]]. בהתקרבו לימת ארל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן [[שנות ה-50]], ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות ה[[כותנה]] של [[ברית המועצות]] הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת ארל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־09:14, 6 ביולי 2012

האמו-דריה

אמו דריה (טורקמנית: Amyderýa; יוונית עתיקה: Ὦξος (אוקסוס); ערבית: جيحون (ג'יחון); אינדו-אירופאית: Vaksu) הוא נהר במרכז אסיה שנתפש בימי קדם כגבול של העולם העתיק, ובקרב עמי מרכז אסיה כגבול בין איראן לטוראן. הנהר נשפך בדלתה לימת ארל והוא מתהווה מחיבורם של נהרות הפאנג' והוואחש. בימי קדם כונה בערבית בשם ג'יחון, על שםה גיחון, אחד מארבעת נהרות גן העדן.

אורכו של הנהר כ-2,400 ק"מ, והוא מנקז אזור של 540,000 קמ"ר. האמו דריה מקבל את מימיו מהפשרת שלגים וקרחונים בהרי פמיר. ספיקתו השנתית הממוצעת היא כ-90 מילירד קוב מים והוא ניתן לשייט לאורך כ-1,450 ק"מ. במאות ה-13 וה-14 הפשרת שלגים מואצת גרמה לימת ארל לעלות על גדותיה. הפאנג', אחד מיובלי הנהר מהווה את הגבול בין אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. יובל חשוב אחר הוא נהר פמיר שמתחיל את מהלכו בהרי פמיר, חלק משרשרת הרי ההינדו-כוש. בהתקרבו לימת ארל, יוצר האמו דריה דלתה גדולה. למן שנות ה-50, ניצול מוגזם של מימיו להשקיית שדות הכותנה של ברית המועצות הביא לירידה דרסטית במפלס המים של ימת ארל, ולהתייבשותו של חלק הארי שלה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמו-דריה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.