שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 32 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט החלפות: ענייני, על ידי, קריית, היישוב, הייתה, הספרייה, קיימברידג', היסטורי, \1ייתכן, מדויק
 
==בגולת תימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר עדן, מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, ויתכןוייתכן וכינוי אלעדני משום שמשפחתו מוצאה מעדן.
 
==מעמיד תלמידים==
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'.
 
העתקה הכי מאוחרת הידועה לנו הוא כת"י פריס הספריההספרייה הלאומית 701-. משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק (דף 237ב):
"השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".
==שהותו בדמשק ואר"ץ שבסוריה==
כשהגיע רבינו לדמשק, המקום היה אז מרכז לתורה וקהילת היהודים בדמשק מורכבת היתההייתה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בארץ. נצטט קטע שהביא בחיבור:
"הספר שסמך עליו הגאון ז"ל עדין הוא היום במדינת צובה והיא חלב ויסמוה אלתאג', ומכתוב עלי רק בכל ורקה תלאת דפאת, ומכתוב פי אכרה, אני אהרן בן אשר שהגהתיו וכו'. ואני ראיתיו וקראתי בו" (הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פ"ח ה"ד).
עזב את דמשק לצפת בשנת ה'רמ"ג,
 
==שהותו בעיה"ק צפת==
כשהגיע רבינו לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד. לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת. הישובהיישוב אז היה עדיין קטן, שמנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מותיקי ארץ ישראל). רבנו הגיע לצפת באחרית ימיו בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת וכך כתב:
"יקול אלפקיר אלי אללה אלמרתגי רחמה אללה סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני תם מא ארדנא ביאנה מן ביאור אלנצף אלא מן ספר זמנים בעון אללה ת"ע בעיר צפת שבגליל העליון תב' ותכו' עם קרתא דירושלם אוי"ר.
וכאן אלפראג' מן נסך הד'א יום אלגמעה כ"ט מן אלול סנה' ה'רמ"ה ליצירה, והי סנת א'תשצ"ו לשטרות לכלות הפשע ולקרב הישע אכתמ"ש..."
# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים] מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. ובהקדמה שם נכתב:
אמר סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני. ראיתי לחבר ולהסדיר לכל פרשה מפרשיות של תורה פרק שיקראוהו ביום השבת של אותה פרשה. ויש בו שבח לאל רבון העולמים, לפי קוצר שכלי, וכן משהו מעניין אותה פרשה, דברים המנחים את האדם לדרך הישר, ומחנכים ומדריכים אותו לדרך הטוב ולעשיית מעשים טובים ומצילים אותו מים הטבע. נתחיל כל פרק בשבח האל ונחתום אותו בתפלה לאל יתעלה לפי יכולתנו עם שאיפתנו לקצר. לפיכך קראתיו'נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין'. נבקש עזרת האל יתעלה בדבר זה.
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין[=מבוא לתשוקות התובעין] מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערב. כתב היד נמצא בספרית קמברידגקיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
# גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
# רבנו עסק גם בפרק בשיר, שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז' לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. יתכןייתכן וחיבר עוד שירים. שיר השני מתפרסם בפעם הראשונה בסוף קובץ זה, מפוסק ומנוקד ע"יעל ידי מ"ו הרה"ג פנחס קורח שליט"א, ורב תודות לו
.
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'
# ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
# אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
# מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדוייקיםמדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
# גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
# לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בעניניבענייני רפואה).
# צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בעניניבענייני רפואה).
# דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
# צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
# בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
# אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
# כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההסטוריהההיסטוריה].
 
רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.
בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך '''הלכות תפלה וברכת כהנים''' מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב [[פנחס קורח]], בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר '''הלכות קריתקריית שמע וברכות''' שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים.
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1420|מספר שנים=66}}
 
==לקריאה נוספת==
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריתקריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריתקריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריתקריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
* רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
* משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
240,918

עריכות

תפריט ניווט