תל זית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:20, 16 ביולי 2012

תל זית

(למפת השפלה רגילה)

תל זית

תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרית ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

המקום היה מיושב החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופת שלטון הממלוכים בארץ ישראל. הדעה הרווחת בקרב קהילת הארכאולוגים טוענת שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 דונם, מה שמעיד על שגשוג כלכלי באותה התקופה.

מיקומו של תל זית מבחינה אסטרטגית וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי, וזאת עקב קרבתו לפרשת דרכים מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את יהודה עם שפלת החוף וממלכת מצרים. מחפירות נרחבות שנעשו בתל עקרון שליד קיבוץ רבדים התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי פלשתים בני המקום.

החפירות באתר

החפירות הארכאולוגיות על התל החלו במימון המכללה התאולוגית של פיטסבורג (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת 1999, והן נמשכות עד היום.

במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי שריפות גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה צבאית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, והשנייה במהלך המאה ה-9 לפנה"ס.

לדעת מספר חוקרים, ובהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי, רון אי. טאפי (Ron E. Tappy), היה זה חזאל מלך ארם אשר החריב את העיר בפעם השנייה. לטענתו, ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערה זו, כגון אופי החורבן של גת הפלשתית, הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור המקראי המתאר בפרוטרוט את מסע המלחמה של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.

אבן תל זית

התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת 2005, כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את אבן תל זית. על גבה של אבן בקירו של אחד הבתים בישוב המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס מופיעה כתובת המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של האלפבית העברי העתיק. אמנם האוסטרקון העברי ממבצר האלה הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב באלפבית פרוטו-כנעני.

הכתובת כוללת מערך של 22 אותיות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני.

תיאור הכתובת

צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): א ב ג ד ו ה ח ז ט w י ל כ מ נ ס פ ע צ בשורה הראשונה ואת האותיות ק ר ש ת יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה. יש לציין כי משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא העיצור מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...".

לקריאה נוספת

Tappy, Ron E. at al, 'An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah', Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 344 (2006), pp 5-46.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל זית בוויקישיתוף

האתר הרשמי של החפירות הארכאולוגיות בתל זית.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Tel Zayit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תל זית]]
 {{מיקום מפורט בישראל|שם=תל זית|רוחב=31.6292411|אורך=34.8302665|כותרת=כן}}
-'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הינו [[תל]] קטן באזור [[השפלה]] כ-5 [[ק"מ]] [[צפון]]-[[מזרח|מזרחית]] ל[[קריית גת]] ומס' ק"מ [[מערב|מערבית]] ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335.
+'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הוא [[תל]] קטן באזור [[השפלה]], כ-5 [[ק"מ]] מצפון-מזרח ל[[קריית גת]] ומספר קילומטרית ממערב ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335.
 המקום היה מיושב החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד לתקופת שלטון ה[[ממלוכים]] ב[[ארץ ישראל]].
-הדעה הרווחת בקרב קהילת ה[[ארכאולוג|ארכאולוגים]] טוענת שה[[ישוב]] הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת וכלל שטח של למעלה מ-30 [[דונם]], מה שמעיד על שגשוג [[כלכלה|כלכלי]] באותה התקופה.
+הדעה הרווחת בקרב קהילת ה[[ארכאולוג]]ים טוענת שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 [[דונם]], מה שמעיד על שגשוג [[כלכלה|כלכלי]] באותה התקופה.
-מיקומו של תל זית מבחינה [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי וזאת עקב קרבתו לפרשת [[דרך|דרכים]] מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] עם [[שפלת החוף]] ו[[מצרים העתיקה|ממלכת מצרים]]. מחפירות נרחבות שנעשו ב[[עקרון (עיר מקראית)|תל עקרון]] ליד קיבוץ [[רבדים]] התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי [[פלשתים]] בני המקום.
+מיקומו של תל זית מבחינה [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי, וזאת עקב קרבתו לפרשת [[דרך|דרכים]] מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] עם [[שפלת החוף]] ו[[מצרים העתיקה|ממלכת מצרים]]. מחפירות נרחבות שנעשו ב[[עקרון (עיר מקראית)|תל עקרון]] שליד קיבוץ [[רבדים]] התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי [[פלשתים]] בני המקום.
 ==החפירות באתר==
-החפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] על התל החלו במימון ה[[מכללה התאולוגית של פיטסבורג]] (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת [[1999]] ונמשכים עד היום.
+החפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] על התל החלו במימון [[המכללה התאולוגית של פיטסבורג]] (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת [[1999]], והן נמשכות עד היום.
-במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי [[שריפה|שריפות]] גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה [[צבא|צבאית]] גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים.
+במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי [[שריפה|שריפות]] גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה [[צבא]]ית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]], והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]].
+לדעת מספר חוקרים, ובהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי, רון אי. טאפי (Ron E. Tappy), היה זה [[חזאל]] [[מלך]] [[ארם]] אשר החריב את ה[[עיר]] בפעם השנייה. לטענתו, ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערה זו, כגון אופי החורבן של [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ה[[פלשתים|פלשתית]], הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור ה[[מקרא|מקראי]] המתאר בפרוטרוט את מסע ה[[מלחמה]] של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
-השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]] והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]].
-לדעת מספר חוקרים וביניהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי רון אי טאפי (Ron E. Tappy) היה זה [[חזאל]] [[מלך]] [[ארם]] אשר החריב את ה[[עיר]] בפעם השנייה. לטענתו ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערתו, כגון אופי החורבן של [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ה[[פלשתים|פלשתית]], הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור ה[[מקרא|מקראי]] המתאר בפרוטרוט את מסע ה[[מלחמה]] של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
 ==אבן תל זית==
 [[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתר]]
-התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת [[2005]]. באותה השנה באחת מהחפירות חשפו ארכאולוגים את '''אבן תל זית'''.
+התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת [[2005]], כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את '''אבן תל זית'''.
 על גבה של אבן בקירו של אחד ה[[בית מגורים|בתים]] בישוב המתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] מופיעה [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של ה[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]]. אמנם ה[[אוסטרקון]] העברי מ[[מבצר האלה]] הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב ב[[אלפבית פרוטו-כנעני]].
-הכתובת כוללת מערך של 22 [[אות|אותיות]] (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צידה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צידה השני.
+הכתובת כוללת מערך של 22 [[אות|אותיות]] (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני.
 ==תיאור הכתובת==
-צידה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): [[א]] [[ב]] [[ג]] [[ד]] [[ו]] [[ה]] [[ח]] [[ז]] [[ט]] w [[י]] [[ל]] [[כ]] [[מ]] [[נ]] [[ס]] [[פ]] [[ע]] [[צ]] בשורה הראשונה ואת האותיות [[ק]] [[ר]] [[ש]] [[ת]] יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה.
+צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): [[א]] [[ב]] [[ג]] [[ד]] [[ו]] [[ה]] [[ח]] [[ז]] [[ט]] w [[י]] [[ל]] [[כ]] [[מ]] [[נ]] [[ס]] [[פ]] [[ע]] [[צ]] בשורה הראשונה ואת האותיות [[ק]] [[ר]] [[ש]] [[ת]] יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה.
-יש לציין כי משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא ה[[עיצור]] מ' או ש'. על צידה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס..."
+יש לציין כי משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא ה[[עיצור]] מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...".
 ==לקריאה נוספת==
 <div style="direction: ltr;">
-* Tappy, Ron E. at al, ''An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah'', '''Bulletin of the American Schools of Oriental Research''', 344 (2006), pp 5-46.
+* Tappy, Ron E. at al, 'An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah', ''Bulletin of the American Schools of Oriental Research'', 344 (2006), pp 5-46.
 </div>
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה|Category:Tel Zayit}}