יורש עצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ca:Príncep hereu משנה: en:Crown prince
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Vitória da Suécia (meio corpo).jpg|שמאל|ממוזער|200px|נסיכת הכתר השבדי ויקטוריה, האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר]]
[[תמונה:Vitória da Suécia (meio corpo).jpg|שמאל|ממוזער|200px|נסיכת הכתר השבדי ויקטוריה, האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר]]
'''יורש עצר''' ב[[מונרכיה]] הוא ה[[נסיך]] או הנסיכה המיועדים להיות ה[[מלך]] (או המלכה) בבוא העת, בין עם פטירת המלך המכהן ובין עם פרישתו מסיבות של [[נבצרות]]. מבחינים בין יורש מוחלט ({{ללא גלישה|Heir apparent}}) , שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה {{ללא גלישה|(Heir presumptive)}}, שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.
'''יורש עצר''' ב[[מונרכיה]] הוא ה[[נסיך]] או הנסיכה המיועדים להיות ה[[מלך]] (או המלכה) בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של [[נבצרות]]. מבחינים בין יורש מוחלט ({{ללא גלישה|Heir apparent}}) , שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה {{ללא גלישה|(Heir presumptive)}}, שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.


בממלכות אירופיות מסוימות ([[שבדיה]], [[בלגיה]], [[נורבגיה]], [[הולנד]]), יורש העצר הוא הילד ('''בן''' או '''בת''') ה[[בכור]] של משפחת המלוכה.
בממלכות אירופאיות מסוימות ([[שבדיה]], [[בלגיה]], [[נורבגיה]], [[הולנד]]), יורש העצר הוא הילד ('''בן''' או '''בת''') ה[[בכור]] של משפחת המלוכה.


ב-[[1979]] אירע בשבדיה [[תקדים]]: הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שבדיה|ויקטוריה]], בתו ה[[בכור]]ה של [[מלך]] שבדיה [[קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה|קרל השישה עשר גוסטב]], הוכתרה עם לידתה בשנת [[1977]] כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם [[לידה|לידתו]] של אחיה [[קרל פיליפ, נסיך שבדיה|קרל פיליפ]] בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השבדי, [[חוק]] המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה. נכון ל-2011 ויקטוריה היא האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר.
ב-[[1979]] אירע בשבדיה [[תקדים]]: הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שבדיה|ויקטוריה]], בתו ה[[בכור]]ה של [[מלך]] שבדיה [[קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה|קרל השישה עשר גוסטב]], הוכתרה עם לידתה בשנת [[1977]] כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם [[לידה|לידתו]] של אחיה [[קרל פיליפ, נסיך שבדיה|קרל פיליפ]] בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השבדי, [[חוק]] המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה. נכון ל-2011 ויקטוריה היא האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר.
שורה 9: שורה 9:
בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו ה[[נסיך|נסיכה]] של [[אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד|אלפונסו השנים עשר]], [[מריה דה לאס מרסדס]] בת ה-5, כ[[מלכה]] [[בפועל]], משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה [[חודש]]ים בן, ש[[הכתרה|הוכתר]] מיד עם לידתו כמלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]].
בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו ה[[נסיך|נסיכה]] של [[אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד|אלפונסו השנים עשר]], [[מריה דה לאס מרסדס]] בת ה-5, כ[[מלכה]] [[בפועל]], משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה [[חודש]]ים בן, ש[[הכתרה|הוכתר]] מיד עם לידתו כמלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]].


בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, למרות שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].
בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, למרות שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].


ב[[ירדן]] היה [[הנסיך חסן בן טלאל|הנסיך חסן]], אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך [[חוסיין, מלך ירדן|חוסיין]] את התואר, ומינה את בנו הנסיך [[עבדאללה השני|עבדאללה]], ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו [[הנסיך חמזה]] ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-[[2004]] ומינה במקומו בשנת [[2009]] את בנו הנסיך [[חוסיין בן עבדאללה, נסיך ירדן|חוסיין]] ליורש העצר שלו.
ב[[ירדן]] היה [[הנסיך חסן בן טלאל|הנסיך חסן]], אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך [[חוסיין, מלך ירדן|חוסיין]] את התואר, ומינה את בנו הנסיך [[עבדאללה השני|עבדאללה]], ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו [[הנסיך חמזה]] ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-[[2004]] ומינה במקומו בשנת [[2009]] את בנו הנסיך [[חוסיין בן עבדאללה, נסיך ירדן|חוסיין]] ליורש העצר שלו.

גרסה מ־07:02, 22 ביולי 2012

נסיכת הכתר השבדי ויקטוריה, האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר

יורש עצר במונרכיה הוא הנסיך או הנסיכה המיועדים להיות המלך (או המלכה) בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של נבצרות. מבחינים בין יורש מוחלט (Heir apparent) , שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה (Heir presumptive), שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.

בממלכות אירופאיות מסוימות (שבדיה, בלגיה, נורבגיה, הולנד), יורש העצר הוא הילד (בן או בת) הבכור של משפחת המלוכה.

ב-1979 אירע בשבדיה תקדים: הנסיכה ויקטוריה, בתו הבכורה של מלך שבדיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכתרה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השבדי, חוק המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה. נכון ל-2011 ויקטוריה היא האישה היחידה בעולם שהיא יורשת עצר.

בארצות אחרות (ספרד, הממלכה המאוחדת, דנמרק) נבחר הבן הבכור של המלך או המלכה המכהנים. בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של אלפונסו השנים עשר, מריה דה לאס מרסדס בת ה-5, כמלכה בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר.

בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. בסעודיה, למשל, נבחר המלך ח'אלד ליורש עצר עוד בשנת 1965, למרות שלא היה בנו של המלך פייצל, אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר פהד.

בירדן היה הנסיך חסן, אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך חוסיין את התואר, ומינה את בנו הנסיך עבדאללה, ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו הנסיך חמזה ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-2004 ומינה במקומו בשנת 2009 את בנו הנסיך חוסיין ליורש העצר שלו.

ישנן מדינות בהן יורש העצר מקבל גם תואר אצולה. למשל הנסיך מוויילס (בריטניה) ונסיך אסטוריאס (ספרד).

ראו גם