מכתבו של מנחם מנדל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:55, 27 ביולי 2012

תבנית:חלונית2 מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945. השיר פורסם לקראת סוף המלחמה, וקדמו לו שירים נוספים העוסקים בנושא, כשהבולט בהם הוא "מכל העמים".^[1]

בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל יהדות אירופה, וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר היידי הידוע שלום עליכם. אלתרמן ניסח את השיר כמכתב אחרון או צוואה ששולח מנחם מנדל, גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון אירוני שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ומספיד בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "טוביה מת, ומת מוטל בן פייסי החזן... ועל שלג נח סטמפניו, קט ויחף... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (סטמפניו, גיבור הנובלה הנושאת שם זה, והילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפורים "האולר" ו"הדגל").

בהספידו את הדמויות הספרותיות שזוהו כל כך עם יהודי מזרח אירופה, ביכה אלתרמן לא רק את רצח היהודים בשואה, אלא את חורבן תרבותם העשירה, בייחוד תרבות היידיש ולמעשה הספיד את העיירה היהודית הישנה, השטעטל, על אורח חייה ואנשיה.

על פי מבקרת הספרות עינת יקיר, גם שפת השיר היא רבת משמעות. במותן של הדמויות, נכחדה גם היידיש, השפה שבה הן נוצרו, והן נבראו מחדש בצלם העברית. "בשירו של אלתרמן מדברים פתאום כולם עברית, והמעבר הזה אפשרי רק במחיר מותם".^[2]

שבעה מתוך שלושה עשר בתי השיר הולחנו והוקלטו בשנת 1974 על ידי שלמה ארצי לאלבום "לכל החברים מהמסע מים אל ים", אלבום שהושפע ממלחמת יום הכיפורים.

קישורים חיצוניים

נתן א., מכתבו של מנחם מנדל, דבר, 9 במרץ 1945
שגיאות פרמטריות בתבנית:שירונט שיר
פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מילות השיר, באתר שירונט

הערות שוליים

^ נתן אלתרמן, "מכל העמים", הארץ, 27 בנובמבר 1942
^ עינת יקיר, נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם, אתר בית אבי-חי.

[1] נתן אלתרמן, "מכל העמים", הארץ, 27 בנובמבר 1942

[2] עינת יקיר, נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם, אתר בית אבי-חי.

[1]

[2]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 אך גמרנו אַחֶרֶת, אַחֶרֶת.
 </poem>
-|מקור= בית 5 ו-6 מתוך השיר
+|מקור= בית 8 ו-9 מתוך השיר
 |ניקוד=כן}}
 '''מכתבו של מנחם מֶנְדֶל''' הוא [[שיר]] של [[נתן אלתרמן]], בו מתייחס המשורר למאורעות [[השואה]] באירופה, ופורסם במסגרת "[[הטור השביעי]]" בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ב-[[9 במרץ]] [[1945]]. השיר פורסם לקראת סוף המלחמה, וקדמו לו שירים נוספים העוסקים בנושא, כשהבולט בהם הוא "מכל העמים".{{הערה|נתן אלתרמן, "מכל העמים", [[הארץ]], 27 בנובמבר 1942}}
-בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל [[יהדות אירופה]], וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר ה[[ספרות יידיש|יידי]] הידוע [[שלום עליכם]]. אלתרמן ניסח את השיר כ'''מכתב אחרון''' או [[צוואה]] ששולח [[מנחם מנדל (ספר)|מנחם מנדל]], גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך  כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון [[אירוניה|אירוני]] שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ו[[הספד|מספיד]] בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "[[טוביה החולב|טוביה]] מת, ומת [[מוטל בן פייסי החזן]]... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (הילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפור "האולר").
+בשיר מופיעה תגובתו של אלתרמן למשמע הבשורות המרות על גורל [[יהדות אירופה]], וזאת שוזרת את אסונו של העם היהודי בדמויותיו המוכרות של הסופר ה[[ספרות יידיש|יידי]] הידוע [[שלום עליכם]]. אלתרמן ניסח את השיר כ'''מכתב אחרון''' או [[צוואה]] ששולח [[מנחם מנדל (ספר)|מנחם מנדל]], גיבור ספרו של שלום עליכם, לאשתו שיינה שיינדל. בכך המשיך  כביכול את מכתביו של מנחם מנדל לאשתו באותו סגנון [[אירוניה|אירוני]] שכתב שלום עליכם, אולם בהבדל מרכזי: אלתרמן המית ביצירתו את מנחם מנדל, והמת הוא המדבר בשיר ("כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת, כי דמותי, כך אומרים, היא בת נצח"). הוא מוסיף ו[[הספד|מספיד]] בשיר זה דמויות נוספות של שלום עליכם: "[[טוביה החולב|טוביה]] מת, ומת [[מוטל בן פייסי החזן]]... ועל שלג נח סטמפניו, קט ויחף... וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם" (סטמפניו, גיבור הנובלה הנושאת שם זה, והילד טופל'ה טוטוריטו, גיבור הסיפורים "האולר" ו"הדגל").
 בהספידו את הדמויות הספרותיות שזוהו כל כך עם [[יהודי מזרח אירופה]], ביכה אלתרמן לא רק את רצח היהודים בשואה, אלא את חורבן תרבותם העשירה, בייחוד [[יידיש#תרבות יידיש|תרבות היידיש]] ולמעשה הספיד את העיירה היהודית הישנה, ה[[שטעטל]], על אורח חייה ואנשיה.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 על פי [[מבקר ספרות|מבקרת הספרות]] [[עינת יקיר]], גם שפת השיר היא רבת משמעות. במותן של הדמויות, נכחדה גם ה[[יידיש]], השפה שבה הן נוצרו, והן נבראו מחדש בצלם ה[[עברית]]. "בשירו של אלתרמן מדברים פתאום כולם עברית, והמעבר הזה אפשרי רק במחיר מותם".{{הערה|1=עינת יקיר, [http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=1053 נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם], אתר [[בית אבי-חי]].}}
-השיר הולחן והוקלט בשנת [[1974]] על ידי [[שלמה ארצי]] לאלבום "[[לכל החברים מהמסע מים אל ים]]", אלבום שהושפע מ[[מלחמת יום הכיפורים]].
+שבעה מתוך שלושה עשר בתי השיר הולחנו והוקלטו בשנת [[1974]] על ידי [[שלמה ארצי]] לאלבום "[[לכל החברים מהמסע מים אל ים]]", אלבום שהושפע מ[[מלחמת יום הכיפורים]].
 ==קישורים חיצוניים==