טימאיוס מלוקרי

טימיאוס מלוקרי (ביוונית: Τίμαιος, בלטינית: Timaeus Locrus), פילוסוף יווני בן המאה החמישית לפנה"ס, המוזכר בדיאלוגים של אפלטון וביצירות מאוחרות יותר. יש הסבורים כי טימיאוס הוא דמות דמיונית שהומצאה על ידי אפלטון.

טימיאוס מוזכר לראשונה אצל אפלטון, בדיאלוגים "טימיאוס" ו"קריטיאס", שבהם הוא מתאר את תור הזהב במיתולוגיה היוונית ואת המדינה האידאלית.

בדיאלוג הראשון נאמר שמוצאו של טימיאוס מן העיר לוקרי (כיום בנפת רג'ו די קלבריה שבאיטליה). בתגובה לבקשתו של סוקרטס, טימיאוס מדבר בדיאלוגים, בין היתר, על ראשיתו של היקום ועל התבונה האנושית.

בדיאלוג "הרפובליקה" מתאר אותו קיקרו כאיש שיח וידיד של אפלטון: "אחרי מותו של סוקרטס, אפלטון נסע למצרים ואחר כך לסיציליה ולאיטליה כדי לחקור ולדרוש בתורת פיתגורס. שם הוא התגורר בחברתם של ארכיטס מטאראנטו ושל טימיאוס מלוקרי."

טימיאוס מופיע גם ביצירתו של הביוגרף דיוגנס לארטיוס "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים". על פי פרוקלס (המאה החמישית לספירה) שכתב דברי פרשנות על הדיאלוג "טימיאוס", טימיאוס פיתח את מחשבתו בעקבות האסכולה הפיתגוראית. על פי סימפליקוס מקיליקיה (490 - 560 לספירה) טימיאוס טען כי העולם נברא על ידי אלוהים.