מדיניות מוניטרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rezabot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מדיניות מוניטרית''' היא מדיניות [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלית]] המשפיעה ישירות על כמות ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] במשק, ללא התערבות בשוק המוצרים (התלוי ב[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]] של ה[[ממשלה]]).
'''מדיניות מוניטרית''', בשונה מ[[מדיניות פיסקלית]], הוא מונח ב[[מקרו-כלכלה]] המתאר את ניהול מערכת המשתנים הנומינליים במשק. מונח זה מתייחס כמעט תמיד לכמות ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ואמצעי התשלום במשק.


המדיניות המוניטרית נמצאת באחריות [[הבנק המרכזי]], בניגוד למדיניות הפיסקלית שנמצאת באחריות ה[[ממשלה]].
המדיניות המוניטרית מבוצעת על ידי [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] (ב[[ישראל]] אחראי עליה [[בנק ישראל]]), המפקח על כמות אמצעי התשלום במשק. בתקופה שבה יש [[אינפלציה]] גוברת, תיושם '''מדיניות מוניטרית מצמצמת''' שתפעל להעלות את שווי הכסף (העלאת [[ריבית]]) ולהקטין את כמותו על ידי הנפקת איגרת חוב של בנק ישראל בשם [[מלווה קצר מועד]] (מק"מ), בעוד בתקופות שפל של [[מיתון]] או [[דפלציה]] ינקוט הבנק ב'''מדיניות מוניטרית מרחיבה''', שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו (על ידי הורדת הריבית וקניית מק"מ מהציבור או אי הנפקתו). הבסיס לפעולות אלה הוא ההנחה כי תוספת כסף למשק מגדילה את היקף הצריכה של הציבור המביאה להגדלת [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]] וה[[תל"ג]], וכן לצמצום ממדי ה[[אבטלה]].

בתקופה שבה יש [[אינפלציה]] גוברת, תיושם '''מדיניות מוניטרית מצמצמת''' שתפעל להעלות את שווי הכסף (העלאת [[ריבית]]) ולהקטין את כמותו על ידי הנפקת איגרת חוב של בנק ישראל בשם [[מלווה קצר מועד]] (מק"מ), בעוד בתקופות שפל של [[מיתון]] או [[דפלציה]] ינקוט הבנק ב'''מדיניות מוניטרית מרחיבה''', שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו (על ידי הורדת הריבית וקניית מק"מ מהציבור או אי הנפקתו). הבסיס לפעולות אלה הוא ההנחה כי תוספת כסף למשק מגדילה את היקף הצריכה של הציבור המביאה להגדלת [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]] וה[[תל"ג]], וכן לצמצום ממדי ה[[אבטלה]].


מטרת המדיניות היא השגת יעדי ה[[ממשלה]] שנקבעו, כגון קצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה]] של הכלכלה, מניעת [[אבטלה]], ריסון ה[[אינפלציה]], יציבות [[מטבע חוץ|שער החליפין]], הקטנת [[חוב לאומי|החוב הלאומי]] וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.
מטרת המדיניות היא השגת יעדי ה[[ממשלה]] שנקבעו, כגון קצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה]] של הכלכלה, מניעת [[אבטלה]], ריסון ה[[אינפלציה]], יציבות [[מטבע חוץ|שער החליפין]], הקטנת [[חוב לאומי|החוב הלאומי]] וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.


האסכולה הדוגלת בנקיטת מדיניות מוניטרית לוויסות [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]], סך התוצר ו[[מדד מחירים|רמת המחירים במשק]], נקראת בשם [[מוניטריזם]]. מדובריה הבולטים ניתן למנות את ה[[כלכלן]] [[מילטון פרידמן]], נגידי ה[[פדרל ריזרב]] [[פול וולקר]] ו[[אלן גרינספן]], ונגידי [[בנק ישראל]] [[יעקב פרנקל]], [[דוד קליין]] ו[[סטנלי פישר]].
האסכולה הדוגלת בנקיטת מדיניות מוניטרית לוויסות [[ביקוש מצרפי|הביקוש המצרפי]], סך התוצר ו[[מדד מחירים|רמת המחירים במשק]], נקראת בשם [[מוניטריזם]]. מדובריה הבולטים ניתן למנות את ה[[כלכלן]] [[מילטון פרידמן]], נגידי ה[[פדרל ריזרב]] [[פול וולקר]] ו[[אלן גרינספן]], ונגידי [[בנק ישראל]] [[יעקב פרנקל]], [[דוד קליין]] ו[[סטנלי פישר]].

==ראו גם==
==ראו גם==


*[[מדיניות פיסקלית]]
*[[סטריליזציה (כלכלה)|סטריליזציה]]
*[[סטריליזציה (כלכלה)|סטריליזציה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

*'''כלכלה מוניטרית בינלאומית''', ערן ישיב, חוה ניומן, האוניברסיטה הפתוחה. כרך א': {{גוגל ספרים|bWZ9x4S3E2YC&|מלא}} כרך ב': {{גוגל ספרים|8vTq1Igq1SEC&|מלא}}
*'''כלכלה מוניטרית בינלאומית''', ערן ישיב, חוה ניומן, האוניברסיטה הפתוחה. כרך א': {{גוגל ספרים|bWZ9x4S3E2YC&|מלא}} כרך ב': {{גוגל ספרים|8vTq1Igq1SEC&|מלא}}

[[קטגוריה: מקרו-כלכלה]]
[[קטגוריה: מקרו-כלכלה]]
[[קטגוריה:מימון ציבורי]]
[[קטגוריה:מימון ציבורי]]

גרסה מ־20:29, 5 באוגוסט 2012

מדיניות מוניטרית, בשונה ממדיניות פיסקלית, הוא מונח במקרו-כלכלה המתאר את ניהול מערכת המשתנים הנומינליים במשק. מונח זה מתייחס כמעט תמיד לכמות הכסף ואמצעי התשלום במשק.

המדיניות המוניטרית נמצאת באחריות הבנק המרכזי, בניגוד למדיניות הפיסקלית שנמצאת באחריות הממשלה.

בתקופה שבה יש אינפלציה גוברת, תיושם מדיניות מוניטרית מצמצמת שתפעל להעלות את שווי הכסף (העלאת ריבית) ולהקטין את כמותו על ידי הנפקת איגרת חוב של בנק ישראל בשם מלווה קצר מועד (מק"מ), בעוד בתקופות שפל של מיתון או דפלציה ינקוט הבנק במדיניות מוניטרית מרחיבה, שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו (על ידי הורדת הריבית וקניית מק"מ מהציבור או אי הנפקתו). הבסיס לפעולות אלה הוא ההנחה כי תוספת כסף למשק מגדילה את היקף הצריכה של הציבור המביאה להגדלת הביקוש המצרפי והתל"ג, וכן לצמצום ממדי האבטלה.

מטרת המדיניות היא השגת יעדי הממשלה שנקבעו, כגון קצב הצמיחה של הכלכלה, מניעת אבטלה, ריסון האינפלציה, יציבות שער החליפין, הקטנת החוב הלאומי וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.

האסכולה הדוגלת בנקיטת מדיניות מוניטרית לוויסות הביקוש המצרפי, סך התוצר ורמת המחירים במשק, נקראת בשם מוניטריזם. מדובריה הבולטים ניתן למנות את הכלכלן מילטון פרידמן, נגידי הפדרל ריזרב פול וולקר ואלן גרינספן, ונגידי בנק ישראל יעקב פרנקל, דוד קליין וסטנלי פישר.

ראו גם

לקריאה נוספת