כתובות ספירה – הבדלי גרסאות
הוספת מקור, ניסוח ניטרלי של דעת קאסוטו. |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נוסח ה[[שבועה|שבועות]] רצוף בטקסים [[מאגיה|מאגיים]] שנועדו לתת לברית תוקף, בהם השלכת דמויות שעווה לתוך האש, מעבר בין בתרי עגל ושבירת קשתות. הצדדים מרבים גם להעיד עליהם את האלים השונים, המקומיים והאזוריים. |
נוסח ה[[שבועה|שבועות]] רצוף בטקסים [[מאגיה|מאגיים]] שנועדו לתת לברית תוקף, בהם השלכת דמויות שעווה לתוך האש, מעבר בין בתרי עגל ושבירת קשתות. הצדדים מרבים גם להעיד עליהם את האלים השונים, המקומיים והאזוריים. |
||
לרבים מן הטקסים המתוארים בכתובות יש הדים ב[[תנ"ך]], כך מופיע מעבר בין נתחי עגל, בדומה ל[[ברית בין הבתרים]] שכרת אלוהים עם [[אברהם]], וזריעת ערים במלח. [[שם תיאופורי|השמות התיאופוריים]] המתוארים בכתובת כוללים את הסיומות "אל" ו"יה" ומציעים שהאלים [[אל (אל כנעני)|אל]] ו[[יהוה]] נעבדו על ידי הארמים. בין האלוהויות המוזכרות מופיע הצירוף "אל ועליון". לטענת [[יהודה אליצור]] מדובר בשני אלים שונים.{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm|דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים}}}} לטענת [[משה דוד קאסוטו]], הכוונה היא אל אחד שלו שני תארים, כדוגמת האל הכנעני [[כושר וחסיס]]. קאסוטו טוען שהכוונה לראש הפנתיאון הכנעני [[אל (אל כנעני)|אל]] ו[[מלכיצדק]] שימש לו כהן. |
לרבים מן הטקסים המתוארים בכתובות יש הדים ב[[תנ"ך]], כך מופיע מעבר בין נתחי עגל, בדומה ל[[ברית בין הבתרים]] שכרת אלוהים עם [[אברהם]], וזריעת ערים במלח. [[שם תיאופורי|השמות התיאופוריים]] המתוארים בכתובת כוללים את הסיומות "אל" ו"יה" ומציעים שהאלים [[אל (אל כנעני)|אל]] ו[[יהוה]] נעבדו על ידי הארמים. בין האלוהויות המוזכרות מופיע הצירוף "אל ועליון". לטענת [[יהודה אליצור]] מדובר בשני אלים שונים.{{הערה|{{דעת|[[יהודה אליצור]]|daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm|דרכו של מלכיצדק מספר בראשית לספר תהילים}}}} לטענת [[משה דוד קאסוטו]], הכוונה היא אל אחד שלו שני תארים, כדוגמת האל הכנעני [[כושר וחסיס]]. קאסוטו טוען שהכוונה לראש הפנתיאון הכנעני [[אל (אל כנעני)|אל]], ו[[מלכיצדק]] שימש לו כהן. |
||
הכתובת שופכת אור על טקסי ברית שהיו נפוצים במזרח התיכון הקדום בתקופה זו, על הדת [[פוליתאיזם|הפוליתאיסטית]] שאפיינה את יושבי סוריה במאה השמינית לפנה"ס, על השפה הארמית הקדומה ועל יחסה לעברית. |
הכתובת שופכת אור על טקסי ברית שהיו נפוצים במזרח התיכון הקדום בתקופה זו, על הדת [[פוליתאיזם|הפוליתאיסטית]] שאפיינה את יושבי סוריה במאה השמינית לפנה"ס, על השפה הארמית הקדומה ועל יחסה לעברית. |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[ה מלך כתך וה[ן ישקר עקר מתעאל [לעקר בר גאיה...] |
[ה מלך כתך וה[ן ישקר עקר מתעאל [לעקר בר גאיה...] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
[[קטגוריה:עתיקות]] |
[[קטגוריה:עתיקות]] |
||
גרסה מ־23:15, 14 באוגוסט 2012
אסטלות ספירה הם שלושה לוחות בזלת שנמצאו ב-1930 ליד אס-ספירה בצפון סוריה, לא הרחק מחאלב, עליהם חקוקה כתובת ארמית ארוכה הידועה גם בשם כתובת סוג'ין.
זוהי הכתובת הארוכה ביותר בארמית עתיקה שנמצאה עד היום והיא עדיין לא פורשה עד תום. הכתובת מתוארכת לאמצע המאה ה-8 לפנה"ס והיא מפרטת את תנאי הברית שנכרתה בין בר-גאיה מלך כתך (עיר שאינה ידועה ממקורות אחרים) ובין מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד. בין היתר, מונה הכתובת קללות שיחולו על המלך מתעאל אם יפר את הברית. כל הקללות בטקסט חלות על ראשו של מתעאל ולא בר-גאיה. סביר על כן שמתעאל היה שליט זוטר יותר שהכפיף עצמו לבר-גאיה. לחלופין ייתכן שהחוזה היה הדדי, אך נכתב בשני נוסחים שונים, שרק אחד נשמר בידינו.
נוסח השבועות רצוף בטקסים מאגיים שנועדו לתת לברית תוקף, בהם השלכת דמויות שעווה לתוך האש, מעבר בין בתרי עגל ושבירת קשתות. הצדדים מרבים גם להעיד עליהם את האלים השונים, המקומיים והאזוריים.
לרבים מן הטקסים המתוארים בכתובות יש הדים בתנ"ך, כך מופיע מעבר בין נתחי עגל, בדומה לברית בין הבתרים שכרת אלוהים עם אברהם, וזריעת ערים במלח. השמות התיאופוריים המתוארים בכתובת כוללים את הסיומות "אל" ו"יה" ומציעים שהאלים אל ויהוה נעבדו על ידי הארמים. בין האלוהויות המוזכרות מופיע הצירוף "אל ועליון". לטענת יהודה אליצור מדובר בשני אלים שונים.[1] לטענת משה דוד קאסוטו, הכוונה היא אל אחד שלו שני תארים, כדוגמת האל הכנעני כושר וחסיס. קאסוטו טוען שהכוונה לראש הפנתיאון הכנעני אל, ומלכיצדק שימש לו כהן.
הכתובת שופכת אור על טקסי ברית שהיו נפוצים במזרח התיכון הקדום בתקופה זו, על הדת הפוליתאיסטית שאפיינה את יושבי סוריה במאה השמינית לפנה"ס, על השפה הארמית הקדומה ועל יחסה לעברית.
הכתובת מתחילה בנוסח (המשוחזר):
עדי בר גאיה מלך כתך עם מתעאל בר עתרסמך מלך [ארפד וע]
די בני בר גאיה עם בני מתעאל ועדי בני בני בר גא[יה ועקר]
ה עם עקר מתעאל בר עתרסמך מלך ארפד ועדי כתך עם [עדי]
ארפד ועדי בעלי כתך עם עדי בעלי ארפד ועדי חב[ר...]
ו עם ארם כלה ועם מצר ועם הנווה זי יסקן באשר[ה] ו[עם מלכי]
כל עלי ארם ותחתה ועם כל עלל בית מלך ונ[צבא עם ספרא ז]
נה ושם ועדיא אלן ועדיא אלן זי גזר בר גא[יה קדם.....]
ומלש וקשם מרדך וזרפנת וקדם נבא ות[שמת וקדם אר ונש]
ך וקדם נרגל ולץ וקדם שמש ונר וקדם ס[..... וק]
דם נכר וכדאב וקדם כל אלהי רחבה ואדם [... וקדם הדד ח]
לב וקדם סבת וקדם אל ועליון וקדם שמי[ן ורק וקדם מצ]
לה ומעינן וקדם יום ולילה שהדן כל א[להי כתך ואלהי אר]
[פד] פקחו עיניכם לחזיה עדי בר גאיה –עם מתעאל מלך]
[ארפד] והן ישקר מתעאל בר עתרסמך מל[ך ארפד לבר גאי]
[ה מלך כתך וה[ן ישקר עקר מתעאל [לעקר בר גאיה...]