מנדף כימי – הבדלי גרסאות
←השקעות תפעול: עריכה |
מ ←הערות |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מנדף כימי אחד באורך 1800 מילימטרים העובד [[24/7|24/7/365]] עלה בסוף [[המאה ה-20]] {{כ}}5,000 [[דולר]]ים (כ-20 אלף שקלים){{הערה|T. Smith, S. Crooks. "Implementing a laboratory ventilation management program," Chemical Health and Safety, Vol. 3, No. 2, (1996) pp.12-16}}{{הערה|Laboratory control and safety solutions applications guide. Siemens Building Technologies, Inc., Landis Div., Buffalo Park, IL (1999)}}. |
מנדף כימי אחד באורך 1800 מילימטרים העובד [[24/7|24/7/365]] עלה בסוף [[המאה ה-20]] {{כ}}5,000 [[דולר]]ים (כ-20 אלף שקלים){{הערה|T. Smith, S. Crooks. "Implementing a laboratory ventilation management program," Chemical Health and Safety, Vol. 3, No. 2, (1996) pp.12-16}}{{הערה|Laboratory control and safety solutions applications guide. Siemens Building Technologies, Inc., Landis Div., Buffalo Park, IL (1999)}}. |
||
==הערות== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
||
[[קטגוריה:כלי מעבדה]] |
[[קטגוריה:כלי מעבדה]] |
||
גרסה מ־22:24, 20 באוגוסט 2012
מנדף כימי הינו מתקן אוורור המגן על העובדים איתו מחשיפה לחומרים מסוכנים בעיקר כאלו הנדיפים מביניהם. ישנם מנדפים כימיים עם זכוכיות מיוחדות המגנים גם מפני חומרים ותוצרי תגובות נפיצים.
היסטוריה
המנדף הופיע לראשונה בתקופה הויקטוריאנית, כנראה במעבדתו של תומס אדיסון שלא יכול היה להשתמש בארובה לפליטת תוצרי הניסויים הכימיים שביצע בקיץ. הוא גם הראשון שהשתמש בשימשה העולה אנכית כלפי שטח העבודה.
עם הכניסה לעידן הגרעין, ב1943 ג'ון ובר הוסיף למנדף שאיבה אחידה בפתח כניסת אוויר ובקרת שינוי זרם פליטה[1]. עם הזמן התפתחו סוגים נוספים של מנדפים.
מבנה
קיימות שתי תצורות למנדפים הכימיים: בעלי צינור סילוק וללא צינור. העיקרון זהה לשתיהן: האוויר נשאב מהפתח הקדמי ויוצא עם פליטות המבנה (במקרה בו קיים צינור סילוק) או מנוטרל ומוחזר חזרה לחדר בו נמצא המנדף.
על מנת ששום חומר מסוכן לא יפלט החוצה ברבים מן המנדפים קיימות הגנות נוספות מפני התפוצצות וחיבור פנימי ישיר למיכל שפכים. כמו כן ישנם מנדפים המיועדים להגן על חומרים איתם עובדים במנדף.
במקור המנדפים נבנו מעץ עם צינורות פליטה מאסבסט שהולפו בפלדה פחמנית עטופה באפוקסי עם צינורות פליטה מפוליוויניל כלוריד או פוליפרופילן.
רוב המנדפים הנייחים קיימים ב 5 רחבים: 1000, 1200, 1500, 1800 ו2000 מילימטרים. העומק נע בין 700 ל900 מילימטרים וגובה בין 1900 ל 2700 מילימטרים. הם יכולים לאפשר עבודה לאחד עד שלושה עובדים. בפנים קיימת תאורה מוגנת אדים. מנדפי לימוד שקופים לא רק מפתח קדמי אלה גם בצדדים על מנת לאפשר תצפית רחבה על המתרחש בפנים
השקעות תפעול
מנדף כימי אחד באורך 1800 מילימטרים העובד 24/7/365 עלה בסוף המאה ה-20 5,000 דולרים (כ-20 אלף שקלים)[2][3].
הערות שוליים
- ^ http://www.saai-svc.com/files/Fumehood%20Evolution.pdf
- ^ T. Smith, S. Crooks. "Implementing a laboratory ventilation management program," Chemical Health and Safety, Vol. 3, No. 2, (1996) pp.12-16
- ^ Laboratory control and safety solutions applications guide. Siemens Building Technologies, Inc., Landis Div., Buffalo Park, IL (1999)